כפרים וייטנאמיים בקואנג נאם הוקמו במקביל לתהליך הגדרת הטריטוריה של שבט דאי וייט, החל מהמאה ה-19. עם זאת, המסמך המוקדם ביותר המזכיר את שמות הכפרים בקואנג נאם הוא הספר "O Chau Can Luc" מאת דונג ואן אן, שנכתב בשנת 1553. זהו טקסט עתיק יקר ערך המתעד 66 כפרים באזור נאם האי ואן, הממוקם בצפון מחוז קואנג נאם לשעבר, כולל כפרים מפורסמים רבים כמו פיאם איי, איי נגיה (Ai Dai), טוי לואן (Thuy Loan), קאם טואי (Kim Toai), קאם לה, קאו ניהי ועוד.
כפרים אלה השתייכו אז למחוז דיאן באן, מחוז טריאו פונג, מחוז ת'ואן הואה. משם, דרך מסמכים רבים, אנו למדים את שמותיהם של כפרים רבים נוספים בקואנג נאם, ובתחילת המאה ה-19 (1812), בכל הפרובינציה היו 1,046 כפרים (קומונות, כפרים קטנים, רובעים, נפות, נפות משנה, שבטים, התנחלויות וכו'), ובתחילת המאה ה-20 (1910) היו 1,051 כפרים (קומונות, כפרים קטנים), לא כולל כפרים באזורים ההרריים הגבוהים.
דרך שמות הכפרים, אנו יכולים ללמוד על עקרונות היסוד של מתן שמות לכפרים בהם השתמשו תושבי קוואנג נאם בעבר, אשר לעתים קרובות נשאו את חותמם החזק של התרבות, ההיסטוריה והמאפיינים הטבעיים של אזור קוואנג נאם.
בהתבסס על מאפיינים גיאוגרפיים וסביבה, שמות מקושרים לעתים קרובות לאלמנטים טבע בולטים במקום המגורים כגון נהרות, הרים, בריכות, אגמים ועצים (הא טאן, ת'אק ג'יאן, מיי סון, ת'אץ' קיאו, ת'אן לאם, ביץ' נגו וכו'); בהתבסס על מוצא משפחתי, שבטים או מקומות הגירה לזכור את השורשים (ת'אן צ'יאם, ת'אן הא, נג'י סון וכו'); שילוב של תווים נום והאן, המכוון לדמויות יפות ומשמעויות מבשרות טובות (האי צ'או, קאם טואי, קאם סה וכו'); בהתבסס על רצונות ושאיפות לחיים שלווים, משגשגים, מאושרים ומתפתחים (בין אן, טרונג שואן, אן הואה, הוי אן וכו'); בהתבסס על היבטים תרבותיים והיסטוריים (ליאו טרי וכו').
עיקרון חשוב, עליו דבקו אבותינו בכל הכפרים, היה קונצנזוס וכבוד. שמות הכפרים נדונו בקפידה והוסכמו על ידי זקני הקהילה וחברי הקהילה המכובדים. בשל עקרונות אלה, לשמות הכפרים בקואנג נאם בעבר היו משמעויות משמעותיות; שמיעת השם סיפקה תובנה מסוימת לגבי הארץ והאנשים של אותו אזור.
מאז הופעתם, שמות הכפרים בקואנג נאם כמעט ולא השתנו, ונותרו עתיקים, למעט מקרים בודדים עקב כפילויות עם שמות מלכים, אדונים או מלכות (קים טואה שונה לקאם טואה, הואה טו שונה לפונג טו, קים קוואט הפכה לטאנה קוואט - טאנה קוויט, קים סה הפכה לקאם סה...) או עקב פיצול כפרים תוך שמירה על האלמנטים והמשמעויות הבסיסיים, בעיקר הוספת כיוונים או מיקומים (הואה קואה הפכה להואה קואה דונג, הואה קואה טאי...).
בשל הדבקות בעקרונות הנ"ל, כפרים רבים חולקים מילה אחת או שתיים בשמם, במיוחד אלו הקשורות למאפיינים טבעיים ולשאיפות למזל טוב. החוקר נגוין דין דאו, בעודו חוקר כפרים בקואנג נאם בתחילת המאה ה-19, ערך ניתוח סטטיסטי מורכב למדי של שמות כפרים והגיע למסקנה שהאותיות הראשונות של שמות כפרים רבים דומות למדי.
בהתאם לכך, ישנן 26 מילים הקשורות לאותיות הראשונות בשמות של 674 כפרים מתוך סך של 1,046 כפרים. לדוגמה, ישנם 92 כפרים ששמותיהם מתחילים במילה "Phú" (Phú Quý, Phú Thượng, Phú Hưng, Phú Thuận וכו'); 82 כפרים ששמותיהם מתחילים במילה "אן" (An Bình, An Tường, An Lễ, An Tráng וכו'); 52 כפרים ששמותיהם מתחילים במילה "Phúc" (Phúc An, Phúc Khương, Phúc Kiều וכו') או "Phước" (Phước Hà, Phước Lâm, Phước Tường וכו'); ו-40 כפרים ששמותיהם מתחילים במילה "Bình" (Bình An, Bình Yên, Bình Khê וכו').
האופן שבו שמות הכפרים נחשף, מגלה שאנשי קואנג נאם בעבר רצו וחלמו בעיקר על חיים שלווים ומשגשגים. באופן כללי, שמות הכפרים של אנשי קואנג נאם בעבר שימשו כסמנים היסטוריים ותרבותיים, ששמרו על מקורותיהם ונשמתה של הקהילה. לכן, בכל פעם שנתנו שם לכפר, אנשי קואנג נאם בעבר היו תמיד זהירים, מתחשבים ודבקים בעקרונות יסוד.
אני מאמין ששימור מוסכמות מתן השמות של אבותינו חיוני בתהליך הארגון מחדש המנהלי הנוכחי; אחרת, הדבר יוביל לטשטוש ההיסטוריה, לשיבוש התרבות ולקריסת קשרים בין-דוריים.
מקור: https://baodanang.vn/chuyen-dat-ten-lang-xua-o-xu-quang-3333641.html
תגובה (0)