שאיפות חדשות לאורך נהר מא (חלק 1): לאורך זרימת ההיסטוריה והתרבות

הנהר לא רק מביא סחף ומים מתוקים, אלא גם מכיל אגדות, אתרים ארכיאולוגיים ומעשי גבורה, כך שכל קטע של הנהר וכל גדה נושאים את חותמה של ארץ עשירה במסורת. נהר המא גם מטפח את נשמתה של ארץ טהאן, מהר דו, דונג סון ועד האם רונג, מרציף המים, המעבורת ועד לשירי העם שהמשיכו לזרום לאורך מאות שנים, והותירו בלבבותיהם של אנשי ארץ טהאן גאווה ושאיפה נצחית.

הכפר העתיק דונג סון (רובע האם רונג) ממוקם על גדות נהר מא.

הזרם של אלף העננים קורא לרוח

נהר המא, שמקורו ברכסי ההרים המתנשאים לגובה של למעלה מאלף מטרים במחוז דיאן ביין , הוא כמו רצועת משי ירוקה היוצאת ממקורה וזורמת אל האזור המערבי של טאנה הואה. לאחר שדרכו מתפתלת דרך לאוס, הנהר חוזר למולדת בשער הגבול טן טאן (מואנג לאט), נושא עמו את המפלים השוצפים ואת נשימתו הפראית של היער הגדול. בימים ערפיליים, כשמביטים מטה אל אפיק הנהר, אפשר לראות רק את הקצף הלבן של המים, כמו עדר סוסי פרא הדוהרים בלב ההרים והיערות.

ממונג לאט, נהר המא זורם דרך קוואן הואה, בה תואוק, קאם תוי, המים נעשים חזקים יותר ויותר, מתגלגלים ללא רגע של מנוחה. כשהוא עוזב את ההרים הסלעיים, הנהר מאט לפתע את מהירותו כשהוא מגיע לוין לוק, ין דין, תיו הואה, הואנג הואה, ופותח בעדינות את ליבו כדי לחבק את שדות האורז העצומים, את הכפרים המשגשגים משני הגדות. בצומת בונג - מפגש בין הא טרונג, האו לוק ונגה סון, הנהר מתפצל לשני נחלים: ענף אחד הוא נהר לן הזורם לשפך לאך סונג, הענף השני הוא נהר טאו (לאך טרונג) המתפתל לשפך י ביץ'. הענף הראשי ממשיך למטה לעיר טאנה הואה (הישנה), מתפתל בין הר האם רונג להר צ'או פונג, ואז נשפך לים המזרחי דרך שפך הוי (סם סון), ומסיים מסע של יותר מ-500 קילומטרים מלא שינויים.

איש אינו יודע בדיוק מתי, אך השם "נהר מא" הפך לחלק מזיכרונם של אנשי טאנה. על פי תיעודים היסטוריים, לנהר זה היו שמות רבים ושונים כגון לוי ג'יאנג, טאט מא, לה, דין מין, נגויט ת'ונג, הוי ת'ונג - שמות המשקפים כל תקופה היסטורית, כל סימן תרבותי של הארץ. עם זאת, השם "נהר מא" קיים בהתמדה ונשמר עד היום, כמו מקור החיים של האנשים כאן.

ישנן הסברים רבים לשם זה. הדרך הראשונה, על פי תפיסתם של אנשי הקין במישור טאנה הואה, המילה "מא" היא מילה סינית-וייטנאמית, שמשמעותה "סוס". הנהר נקרא "נהר מא" משום שהמים זורמים במהירות, סוערים וחזקים כמו פרסות סוס הדוהרות בהרים וביערות. ההסבר השני קשור לקדושת התרבות המקומית: "מא" הוא קריאה שגויה של "מא" - שמשמעותה "אם" בווייטנאמית העתיקה. עבור תושבים חקלאיים , מי הנהר הם מקור החיים, חלב האם המזין את כל המינים, ולכן נהר מא מכובד כנהר האם - הנהר הגדול, הסובלני והעמיד ביותר בארץ טאנה.

בנוסף, הקבוצות האתניות לאו ופו תאי החיות במעלה הנהר הואה פאן (לאוס) קוראות לנהר הזה "נאם מא" - שפירושו "מים עולים". שם זה משקף את המאפיינים האמיתיים של הנהר שתמיד מלא חיים, ומים עולים כל השנה. המשורר וחוקר התרבות מין הייאו אישר פעם: "נהר מא" - "נהר האם", השם נושא את תהודה הפוריות, הוא סמל לאהבה וגאווה לארץ ההרואית והטובה של טאנה הואה.

בהליכה לאורך הגדות, ניתן בקלות להיתקל בשכבות של משקעים תרבותיים שעדיין קיימים. בהר דו (Thieu Hoa), כלי אבן מסותתים עדיין מונחים באדמה, ומספרים לדורות הבאים על צעדיהם הראשונים של אנשים פרהיסטוריים. עד דונג סון, תופי ברונזה, חצים, כלי חרס... זורחים כמו הדים של תרבות מפוארת, מקום שכל העולם חייב להרים אליו את מבטו.

נהר המא לא רק משקע סחף בשדות, אלא גם בונה את הציוויליזציה. המים מטפחים מגדלי אורז, אומני יציקת ברונזה, אורגים וקדרים משחר ההיסטוריה. זהו נתיב המים שפותח נתיבי סחר, ומביא שגשוג לתושבים משני גדותיהם. ניתן לומר כי נהר המא הוא גם גג, גם דרך וגם מקור להתקיימות והתפתחות של טאנה לאורך אלפי שנות היסטוריה.

אגדה ליד המים

אם נהר המא העליון זורם דרך רכסי הרים מעוננים בני אלף השנים, במסעו, הנהר נושא בתוכו גם אוצר בלום של אגדות וערכים תרבותיים והיסטוריים הקשורים קשר הדוק לאנשים משני הגדות.

Cau Ngu Boi Trai Festival - היופי של אזור קואה הוי.

במעלה הזרם של מונג לאט - שם נהר המא זורם מלאוס חזרה לווייטנאם, הנהר נראה מלכותי וטהור כפי שהיה כשהוא נוצר. בין ההרים והיערות העצומים, קצפו הלבן של הנהר זורם במהירות על פני צוקים תלולים, קול הרוח והמפלים מהדהד. מונג לאט הוא לא רק המקום בו זורם הנהר הראשון לווייטנאם, אלא גם נקודת המוצא של צבא טאי טיין בעבר - חיילים הנושאים בליבם את השאיפה לצאת למולדת.

על המדרונות הנידחים, הכפרים הטובלים בערפל, הם חצו את נהר המא, עקבו אחר הגבול, והותירו אחריהם זיכרונות רבים החרוטים עמוק בשירה. ממש כאן, השיר "נהר המא רחוק, טיי טיין!" מאת טו הוא הדהד כמו קריאה מהעבר, והזכיר תקופה טרגית והרואית. נהר המא היה עד וחיבק צעירים בני שמונה עשרה ועשרים, ואז נשא את הזיכרונות הללו במורד הזרם, מתמזג עם ההיסטוריה של האומה. נהר המא הוא אפוא לא רק עד לטבע מלכותי, אלא גם נהר של זיכרונות ודם של תקופת התנגדות אגדית.

עד לקאם ת'וי, נהר המא כאילו מאט את זרימתו, מתפתל בין שני צוקי גיר נישאים, ויוצר את קואה הא הציורי - מקום שנחשב על ידי אבותינו ל"גרון" של ארץ ת'אן. מאז ימי קדם, נגוין טראי ב"דו דיה צ'י" ומאוחר יותר לה קוי דון ב"קין ואן טיאו לוק" דירגו את קואה הא כאתר נוף לאומי, שבו הרים ונהרות נפגשים, ומשקפים הרים ונהרות. רכס הרי גאם מתנשא לגובה של למעלה ממאתיים מטרים, ניצב זקוף ליד הנהר כמו מסך טבעי, ומשתקף במים הכחולים כל השנה. פסגות ההרים הגליות מתמזגות עם העננים והשמיים, ויוצרות נוף מלכותי ופיוטי.

עוברים ליד מפל נגוק ומפל סונג נגאן, נהר מא נפתח בהדרגה, עדין כמו אגם גדול. על גדו נמצא מקדש קואה הא (סון הא טו - ת'ונג צ'ה), מקדש מהמאה ה-15, הסוגד לנשים הגיבורות שבעבר הגנו על הארץ, לאל הנהר, לאל ההרים, לצדיקי המורדים של לאם סון ולאם הקדושה ליו האן - קדושה באמונות העממיות הווייטנאמיות. בכל אביב, אנשים מהאזור נוהרים לכאן כדי להבעיר קטורת, להתפלל למזג אוויר נוח, שלום לאומי ושגשוג.

מהר גאם, מפל נגוק ומקדש קואה הא, נהר מא זורם בשקט אל הים, מתמזג יחד ליצירת ציור דיו עז. שם, אנשים כאילו נראים רגועים מיופיים המקסים של ההרים והנהרות, ומקשיבים לצליל הארוך של שביל החלב, כמו מסר מלפני אלפי שנים שעדיין מהדהד.

כשמגיעים לדונג סון, מלבד שרידי תופי ברונזה וחצים, ישנם גם סיפורים מסתוריים על תופי ברונזה השוכבים עמוק באפיק הנהר, שנמצאו על ידי אנשים בתקופות של שפל מים. כל אחד מהממצאים הללו הוא כמו הד מהעבר, המאשר שהנהר לא רק מטפח את הציוויליזציה אלא גם משמר את נשמתה של תקופה שלמה.

מהמרכז הפורה, נהר מא ממשיך לזרום מזרחה, וכאשר הוא מגיע לארץ סם סון - במקום בו הנהר פוגש את האוקיינוס, נפתח מרחב תרבותי שונה לחלוטין. בשפך הוי, הגלים מתערבבים, אלפי שנים של סחף בנו רצועת חוף פורייה, שבה אנשים קשורים לים ולנהר כאילו היו קשורים לנשימתם שלהם.

לדברי חוקר התרבות הואנג טאנג נגוי, היו אלה משקעי הסחף של נהר מא שיצרו את אזור החוף העצום הזה. לכן, כשמדברים על קואה הוי, אי אפשר להזכיר רק את כפר הוי העתיק, אלא גם את טראפ (קא לאפ), טאנה קה, טריאו דואנג..., לכל כפר יש מקצוע, אורח חיים, אשר משתלבים יחד ויוצרים את הניואנסים התרבותיים הייחודיים של אזור קואה הוי טריאו - סם סון. הסירות היוצאות לים, נמלי הדיג השוקקים, פסטיבלי הדיג באביב... כולם כמו אפוס מתמשך בין הנהר לים, בין עבודה לאמונה...

לאורך ההיסטוריה, נהר המא מעולם לא היה רק ​​נהר, הוא אגדה, תרבות, זיכרון, היסטוריה, עד וגם מקור חיים. נהר זה הוא שעיצב את אופיים החוסן והטוב לב של אנשי טאנה.

וכיום, כשיוצאים אל ים האינטגרציה הגדול, נהר המא עדיין זורם בשקט, נושא סחף, נושא שאיפות. במשך דורות, הנהר ימשיך לטפח את נשמת אדמת טאנה, כך שכל אדם כאן יהיה גאה יותר, נחוש יותר לבנות מולדת עשירה, יפה ומתורבתת.

טראן האנג (מקור: Baothanhhoa)

שיעור 2: מקורות הזנה תרבותית קהילתית

מקור: https://svhttdl.thanhhoa.gov.vn/van-hoa/khat-vong-moi-ben-dong-ma-giang-bai-1-ben-dong-chay-lich-su-van-hoa-1009984