זיכרונות יפים מפלייקו הישן

השנתון "מקור פלייקו" מחולק ל-3 חלקים: היסטוריה קצרה של בתי הספר התיכוניים בפלייקו לפני 1975; אגודת בוגרי תיכון פלייקו לאורך הדורות; זיכרונות וחיבורים של מורים ותלמידים לשעבר.

בפרט, ההיסטוריה הקצרה של בתי הספר התיכוניים בפלייקו לפני 1975 מספקת לקוראים מידע שימושי על 7 בתי ספר, ביניהם: בית הספר התיכון פלייקו, בית הספר היסודי והתיכון הפרטי בו דה פלייקו, בית הספר התיכון הפרטי מין דוק, בית הספר היסודי והתיכון הפרטי סנט פאו לו, בית הספר התיכון פליי מה, בית הספר התיכון לחקלאות ויערנות פלייקו, בית הספר התיכון פאם הונג תאי.

כריכת שנתון פלייקו סטרים. **צילום: תאי בינה**

במהלך תהליך ההקמה והפיתוח, עד מרץ 1975, בתי הספר הפסיקו לפעול באופן זמני. לאחר זמן מה, בתי ספר רבים שינו את שמם, והפכו לקודמיהם של בתי ספר בעלי היסטוריה ארוכה והישגים בפלייקו. לדוגמה: בית הספר התיכון פלייקו הוקם בשנת 1958, בתחילה עם 2 כיתות בלבד עבור 2 כיתות ז' (כיתה ו'). בית הספר שכן ברחוב לה לוי, באותו קמפוס בו שכנה המחלקה הווטרינרית. בשנת 1963, בית הספר בנה מתקן חדש ברחוב הואנג דיו (רחוב הונג וונג של היום) והפסיק לפעול באופן זמני בסביבות אמצע מרץ 1975. לאחר שחרור הדרום ואיחוד המדינה, לאחר שינויים ומיזוגים רבים, בית הספר נקרא רשמית בית הספר התיכון נגוין דו לאחר שנבנה בשנת 2005.

מקום גדול בספר תופסים זיכרונותיהם וחיבוריהם של מורים ותלמידים לשעבר. בכל עמוד עולים זיכרונות רבים מחברי בית הספר הוותיקים, זיכרונות רבים מאדמת פלייקו ואנשיו, ברגשות עמוקים. בכל פעם שמוזכר מקום ישן, הנוסטלגיה נחרטת שוב.

במאמר "נזכרתי בימים הראשונים של הקריירה שלי כ'טיפוח אנשים'", אמר מר נגוין ואן האו (מורה לשעבר בבית הספר התיכון פאם הונג תאי): "בתחילת 1974 יצאתי לתפקיד הראשון שלי. משדה התעופה קו האן (כיום שדה התעופה פלייקו) במונית, הופניתי למכולת גא קו ברחוב הואנג דיו כדי לבקש מקום לינה. המוכרת הידידותית הראתה לי בשמחה מקום לינה זמני. במהלך חצי החודש הראשון, בכל פעם שהייתי צריך לקנות פריטים קטנים, הלכתי לחנות וניהלתי איתה עוד כמה שיחות. ובאופן בלתי צפוי, שנה לאחר מכן, המוכרת המקסימה - שהפכה למורה בבית ספר יסודי בבית הספר טאנה טאם - הפכה לאשתי הטובה".

מר לה הוּ הואה (מורה לשעבר בתיכון פליי מה) ביטא את רגשותיו באמצעות השיר המרגש "פלייקו היקר": "פלייקו היקר/היכן גרתי עשר שנים עם טל יורד מבוקר ועד ערב/עם גשם עז של נוסטלגיה/כל ניצן של אור שמש זהוב שופך דבש בכל עונת פרחים/הדרך שעברת/כמו קשת ירוקה ומייחלת/כמו מכתב אהבה שלא הגיע/עצי האורן הגבוהים רפרפו, לוחשים/העיירה הקטנה נראתה כמו ידך המתמשכת/כל צעד על מדרגות האבן המחוספסות/רוח העונה היבשה סובבה את האבק האדום/למזלי זיהיתי אותך".

הפרופסור לשעבר של בית הספר התיכון פליי מה היה המשורר לה נואוק ת'וי - בעלין של שירים רבים וטובים על פלייקו בפרט ועל הרמות המרכזיות בכלל. עמוק בליבו, פלייקו עדיין שלם, עדיין מקור הרגשות והשירה: "פלייקו נפלאה בשיר הערש של העלים/היכן שאני גר בלהט תחת גג בית הספר/עיניך התמלאו דמעות אהבה באותו יום/חשבתי שאני עומד בחצר בית הספר מלא אור שמש של בוקר" (פלייקו האהובה) או כמו: "אני משוטט בערפל/עם אותה רוח הרואית של הג'יאנג הו, אבל למה אני מפיל בהיסח הדעת את דלעת היין שלי/מביט לשמיים, קורא לעיני ההר" (עיני הר).

והנה זיכרונותיה של פלייקו הזקנה של גברת טראן טי נגוק (תלמידה לשעבר של תיכון פליי מה): "אז, ביתי היה ברחוב הואנג דיו (כיום רחוב הונג וונג), מעבר לצומת עם רחוב טרין מין דה (כיום רחוב טראן הונג דאו). מול ביתי עמד עץ כותנה, בכל אחר צהריים אמי שלחה אותי לשם לחכות שאחותה הצעירה תחצה את הרחוב אחרי בית הספר. עץ הכותנה היה דק ולא גבוה, ולא הניב הרבה פרחים, אבל ממש אהבתי אותו. אני זוכרת שבכל פעם שהרוח נשבה, סיבי הכותנה היו מתפשטים בלבן, מסתחררים ועפים גבוה ברוח... אני זוכרת את רחוב טרין מין דה כל יום עם חבריי הולכים לבית הספר. הכביש היה ארוך, עם פרחים צהובים משני צידי הכביש שהניבו פרחים צהובים יפהפיים. באמצע עונת הפרחים הייתה עונת הפרפרים. תלמידות פליי מה לבשו אאו דאי לבן לבית הספר. הכביש אחרי בית הספר היה מלא באאו דאי לבן יפהפה שגרם לליבי לפרפר."

ניתן לומר שיותר מ-60 מאמרים (כולל פרוזה, שירה, מוזיקה) הם פרוסות רגשיות של מורים ותלמידים לשעבר שלמדו בבתי ספר בפלייקו לפני 1975 על בית הספר, עיירת ההרים וזיכרונות בלתי נשכחים רבים. עבור גב' טראן טי הואה (מורה לשעבר בתיכון פליי מה ובית הספר בו דה פלייקו), רגשות וזיכרונות אלה יישארו לנצח וייבנו לאורך השנים, באמצעות פגישות ומפגשים מאוחרים יותר. היא שיתפה: "נהגנו לחתור בסירה כדי להביא את צעירי עיירת ההרים לצד השני, וסיפקנו לדור הצעיר באותה תקופה את הרצון להתגבר על קשיים רבים ולהשיג תוצאות טובות רבות בחיים. היקר מכל הוא שהתלמידים עדיין "מכבדים את מוריהם", עדיין מוקירים את חברויות הילדות שלהם כדי לארגן מפגשים של מורים ותלמידים - חברים מלאי חיבה".

מקור: https://baogialai.com.vn/ky-uc-tuoi-dep-ve-pleiku-xua-post574348.html