שיעורי אנגלית "חינם" בחאן ת'ונג

מתחת לגג הזהב של בית באמצע גבעת חאן ת'ונג (בה וי, האנוי), מוארת באופן קבוע כיתת אנגלית קטנה בשנה האחרונה. באהבה ובהדרכה סבלנית של כל ילד בהגייה, המורה האנג לונה ושתי בנותיה לא רק עזרו לילדי המיעוט האתני מואנג לבטא מילים בצורה נכונה בביטחון, אלא גם הטמיעו בהם בשקט את שמחת הלמידה העצמית, ואפשרו להם ליצור את עתידם.

מהעיר ועד לגגות הוי אן באמצע הדרך במעלה הגבעה.

חאן ת'ואנג הוא האזור ההררי המרוחק ביותר בקהילת בה וי, האנוי . בשנים האחרונות, המקום הזה חווה הגירה הפוכה מרתקת. זוהי הופעתה של קבוצת לאנג גאו, קהילה של אנשים משכילים שעזבו את ההמולה והלחצים של חיי העיר כדי לחיות כאן, בחרו אורח חיים בהרמוניה עם הטבע ומלמדים את ילדיהם להיות עצמאיים. ביניהם משפחתה של גב' נגוין טי ת'ו האנג (הידועה בכינויה האנג לונה).

לפני שעברו לחאן ת'ואנג, בה וי, האנג ובעלה חיו חיים יציבים בהאנוי שרבים קינאו בהם: הכנסה גבוהה, כלי רכב זמינים בקלות, וילדיהם הלומדים בבתי ספר דו-לשוניים יקרים. עם זאת, מאחורי ההצלחה הזו הסתתר חלל מטריד.

גב' האנג שיתפה בגילוי לב את המשבר הפסיכולוגי שעברה לפני שעברה דירה: "כשגרנו בעיר, גם בעלי וגם אני היינו עסוקים בעבודה מהבוקר עד הלילה, מה שהותיר מעט מאוד זמן לתקשר עם ילדינו. כיוון שחייתי במערכת עם הוצאות עצומות, הייתי מוקפת כל הזמן בפחד: פחד לאבד את עבודתי, פחד מאי-הכנסה ולכן חיים לא יציבים, פחד ממחלות מחשיפה יומיומית למקרי סרטן רבים כל כך מפרויקטים רפואיים . כשהבנתי שמצבי הנפשי חלש ותמיד הייתי חסרת ביטחון, בעלי ואני דנו בו זמנית בעזיבה של עבודותינו כדי לצאת מאזור הנוחות שלנו ולמצוא סביבת מגורים מרווחת יותר, קרובה יותר לטבע."

המלצה של חברה על קבוצת כפר האורז ועל אזור חאן ת'ונג הבתולי, שם נשמות תאומות מוצאות נחמה זו בזו, היא שהובילה את משפחתה להחליט לעבור לשם לצמיתות לאחר ביקור אחד בלבד. מאז שעברה לחאן ת'ונג, בריאותה ומצבה השתפרו משמעותית. ממישהי עם קוצר ראייה חמור של 4.5 מעלות וכאבי צוואר וכתפיים כרוניים האופייניים לעובדי משרד, חייה של עבודה וגינון בשמש וברוח של בה וי עזרו לה להתאושש עד לנקודה שבה היא כבר לא זקוקה למשקפיים.

הבית בסגנון הוי אן, כפי שנראה מרחוק, בחאן ת'ונג, שייך למשפחתה של גב' נגוין טי ת'ו האנג.

כיום, ביתם בסגנון הוי אן עם קירותיו הצהובים החמים הפך לחלק בלתי נפרד מהכפר. המשפחה מתקיימת באמצעות עבודת הוראת האנגלית המקוונת של האישה, בעוד הבעל מטפל בגינה ומשלים באופן אישי את חלל המגורים. שתי בנותיהם חוו גם הן שינויים משמעותיים, ועזבו את בתי הספר הפרטיים היקרים בעיר כדי ללמוד בבית הספר של הכפר הסמוך לביתן. שתי הבנות הסתגלו במהירות לחייהן החדשים, למדו בבית ספר בכפר במהלך היום ועזרו להוריהן בגינון ובמטלות הבית, בעוד שבערבים הן משתתפות באופן עצמאי בתוכנית החינוך הביתי האמריקאית.

גב' האנג ליד גינת הירק של משפחתה.

בין הגבעות הסחופות רוחות, חייה של משפחה בת ארבע נפשות זורמים בשלווה ובשלווה. חופשיים מההמולה של חיי העיר ומהלחצים של חיי העיר, שהותם בחאן ת'ונג החזירה לילדיהם את שלוות הנפש והעניקה להם ילדות שלמה מוקפת בטבע.

לאחר שמצאה שלום בארץ זו ובאנשיה, גב' האנג בחרה לגמול לאדמה זו בידע. היא הקדישה אזור מרווח ומאובזר היטב בביתה לפתיחת שיעור אנגלית חינם לילדים בכפר מואנג.

גב' האנג ערכה מחקר מעמיק על תוכנית הלימודים האמריקאית ופיתחה באופן אישי מערכת שיטתית של חומרי למידה, החל מהבסיס החשוב ביותר: הגייה מדויקת.

המסע של זריעת ידע וקצירת פירות מתוקים.

למרות שסיימה תואר בצרפתית באוניברסיטה לשפות זרות (האוניברסיטה הלאומית של וייטנאם, האנוי), גב' האנג השתמשה באנגלית ככלי העבודה העיקרי שלה במשך שנים רבות. ניסיונה המעשי בעבודה רציפה בסביבה רב-לשונית עזר לה להבין את החשיבות המרכזית של שיטות למידה מדויקות כבר מההתחלה. היא חקרה לעומק את תוכנית הלימודים האמריקאית ופיתחה באופן אישי מערכת למידה שיטתית החל מהבסיס החשוב ביותר: הגייה מדויקת.

באופן קבוע, בכל יום שני וחמישי אחר הצהריים, מיד אחרי בית הספר, הילדים קוראים זה לזה בהתרגשות לעלות לגבעה ולהתאסף בבית הזהב של גב' האנג. הכיתה תמיד שומרת על מספר קבוע של 12 עד 15 תלמידים. האתגר הגדול ביותר עבור כיתה זו באזורים הגבוהים הוא שצורת הפה והקולות של התלמידים מושפעים מאוד מהדיאלקט המקומי; גרונותיהם נוקשים, ולכן ההגייה שלהם לעתים קרובות עילגת.

כיתת הלימוד המרווחת

כדי לפתור בעיה זו, שתי בנותיה של גב' האנג – ילדות בעלות בסיס חזק באנגלית מהעיר – הפכו לעוזרות יקרות ערך. שתי האחיות שימשו כעוזרות הוראה, ותיקנו ישירות כל שגיאת הגייה ושגיאות בצורת הפה עבור התלמידים הצעירים יותר, ובמקביל השתתפו בצילום סרטוני וידאו לדוגמה עבור שיעורי בית. חברותן של חברותיהן עזרה לגשר על הפער בכיתה.

ההתמדה של גב' האנג לונה ושתי בנותיה, לאחר שנה אחת בדיוק, הביאה לשינוי מדהים. הדיבור ההיססן והצלוע של העבר הוחלף כעת בהגייה אנגלית מדויקת וברורה.

בתה השנייה של גב' האנג עוזרת לאחיה הצעירים עם מטלותיהם.

מסעה של תלמידת כיתה ג', דין נגוק דיפ, הוא סיפור יוצא דופן. דיפ, שגדלה במשפחה חקלאית שבה אף אחד מההורים לא דיבר אנגלית, הגיעה לבית הספר עם חוסר ביטחון רב עקב לקות הדיבור שלה ומבטא אזורי חזק. תיקון ההגייה של ילדה מאזור הררי שמעולם לא נחשפה לשפה זרה היה משימה מאתגרת באמת.

גב' האנג נזכרה: "ללמד את הילדה הזו היה קשה ביותר בהתחלה משום שההרגל שלה לבטא מילים בצורה מאוד לא פורמלית היה קשה מאוד לשנות. היא המשיכה לומר 'בית ספר' במשך שנים. בהתחלה, בכל פעם שעמדה ליד הלוח, היא הייתה עוטפת את שרווליה ואז את מכנסיה למעלה, מאוד ביישנית. אבל עודדתי אותה בסבלנות. אמה של דיפ, למרות שלא ידעה אנגלית, תמכה בה מקרוב בבית, תוך כדי הוראות המורה. לאחר שישה חודשי מאמץ, דיפ התגברה על המגבלות שלה. כעת היא יכולה להחזיק ספר באנגלית ולקרוא היטב, תוך שהיא מדברת בביטחון ובשטף מול הכיתה."

כשהיא אוחזת בספר בידה ועומדת בביטחון מול הכיתה, שיתפה נגוק דיפ: "בעבר, הייתי מאוד עצבנית כשקמתי. בזכות ההדרכה של גברת האנג ועזרתן של הבנות הגדולות יותר בתיקון תנועות הפה שלי, אני יכולה עכשיו לקרוא נכון ואני כבר לא מפחדת. אני רוצה ללמוד ממש טוב."

קליפ: התלמידה דין נגוק דיפ מציגה את עצמה וחולקת את רגשותיה לגבי שיעור האנגלית של גב' האנג לונה.

סיפור נוסף, נוגע ללב לא פחות, הוא סיפורו של דין ואן פו, תלמיד כיתה ב'. ביתו של פו נמצא עמוק בתוך הכפר, 4 קילומטרים מכיתתה של גב' האנג. משפחתו עובדת קשה בחקלאות, אך לאמו של פו יש גישה מתקדמת, והיא רוצה שבנה יקבל חינוך ראוי כדי שתהיה לו הזדמנות להתמודד עם העולם בהמשך. לאורך שנת הלימודים האחרונה, בין אם היו ימים שטופי שמש ובין אם היו ימים גשומים וחלקלקים, פו מעולם לא החמיץ אף שיעור ותמיד השלים את שיעורי הבית שלו.

גב' האנג דיברה בהתרגשות על תלמידה הצעיר ואמרה: "פו עשה התקדמות יוצאת דופן בזכות עבודתו הקשה ונחישותו. בזכות המסירות הרבה של אמו ורצינותו, החלטתי ללמד ולתמוך בו לטווח ארוך."

הפילוסופיה החינוכית של המעמד החופשי.

העומק במודל החינוכי של גב' האנג לונה אינו טמון במילה "חופש", אלא במשמעת ובכבוד עצמי. עבורה, אנגלית היא המשיכה הראשונית שמושכת ילדים לשיעורים. אבל מה שהיא רוצה להנחיל בילדים אלה מאזורים הרריים באמצעות שיעוריה הוא את היכולת ללמוד באופן עצמאי, תחושת אחריות כלפי עצמם, ואת ההתמדה להביא דברים עד הסוף.

היא לא מקבלת את הגישה ש"הכל קורה כי זה בחינם". היא קובעת כללים נוקשים: אם תלמידים לא משלימים מטלות או מפרים דרישות משמעת, היא תבקש מהם להפסיק להגיע. למעשה, גב' האנג כבר פיטרה כמה תלמידים בשל אי עמידה בהתחייבויותיהם.

פילוסופיה זו מכילה שיעור חיים עמוק שהיא רוצה להעביר לילדים ברמות הגבוהות: "אני רוצה שתבינו ששום דבר בעולם הזה לא מגיע באופן טבעי ובחינם. כל הישג חייב להיות מושג באמצעות מאמץ, זיעה ומאמץ עצמי. קבלת תמיכה לא אומרת שיש לכם את הזכות להיות אדישים לגבי עתידכם."

מלבד העברת ידע, היא שילבה במיומנות שיעורים על הסתמכות עצמית ותמיכה הדדית בשיעוריה. כשם שקהילת הכפר לאנג גאו מסתמכת זו על זו במהלך קציר האורז, שתילת הבוטנים ואיסוף הפרחים, גב' האנג גם מלמדת את הילדים כיצד לחלוק ידע כדרך חיים יפה. היא מטמיעה בהם חשיבה חדשה: שליטה באנגלית אינה עניין של להשוויץ, אלא שאנגלית היא הכלי הטוב ביותר, המפתח, עבורם לצאת בביטחון מהכפר שלהם ולגשת לידע של העולם.

כשהשיעור אחר הצהריים התקרב לסיומו, הילדים פטפטו בהתרגשות כשירדו מהגבעה כדי לחזור הביתה. לאחר שנה, כיתתה של גב' האנג לונה הפכה לחלק מוכר בכפר. מעבר למתן ידע, רצינותה ואהבתה של המורה עזרו בשקט לילדים להשתנות בכל יום, והפכו אותם לחזקים ועצמאיים יותר במסעם קדימה.

מקור: https://phunuvietnam.vn/lop-hoc-tieng-anh-0-dong-o-khanh-thuong-238260520155856382.htm