האש החמה של תרבות קאו לאן

בחצאית האינדיגו הכהה של ההרים והיערות, בטקס פולחן היער בתחילת השנה או בארוחת האיחוד בסוף עונת הקציר... צבעי תרבות קאו לאן עדיין זורחים בחיי היום יום כמו אש חמה שלעולם לא כבה באזור ההררי של קומונה פו לואונג.

מר סם ואן דאן שוחח עם נציגים ואנשים על צליל תוף הסאנה.

שמירה על שפת האם

כיום, כפר טאן פו 1 צפוף כמו פסטיבל, אנשים ממהרים לבית התרבות של הכפר. אנשים מדברים זה עם זה בקאו לאן: "Ngên nay anh lo, may pay su tich hang pay!", שפירושו: "היום כל כך כיף, אם לא נלך, נתחרט על זה כל השנה!".

אנשי קאו לאן בפו לואונג התאספו כאן כדי להשתתף בטקס הפתיחה של התוכנית "בניית מודל לשימור וקידום ריקודי עם מסורתיים של אנשי קאו לאן". במרחב הצבעוני הזה, קולותיהם של אנשי קאו לאן מתפשטים כמו אור השמש של הבוקר, ממלמלים כמו שירת ציפורים על שפתי קשישים וצעירים. עבורם, קולותיהם הם מקור שורשיהם, טהורים, עדינים ומתמשכים, זורמים דרך דורות רבים, ושומרים על רוח ההרים והיערות לעולם לא כבויה.

אל מול מרחב תרבותי זה בעל זהות חזקה, הביעו נציגים רבים את כבודם למאמצים לשמר את התרבות המסורתית של אנשי קאו לאן. מר נגוין קאן פואנג, סגן מנהל מוזיאון התרבויות של הקבוצות האתניות של וייטנאם, שיתף בהתרגשות: "נסעתי למדינות רבות, פגשתי קהילות רבות, והבנתי שבמקומות בהם אנשים עדיין משמרים את שפתם המקורית, התרבות עדיין זורחת בזהותה."

בהרים וביערות של פו לואונג, אנשי צאו לאן, מהזקנים עם השיער הלבן ועד לילדים שזה עתה למדו לדבר, עדיין מדברים את שפת צאו לאן בכל סיפור יומיומי. הם משמרים את השפה כאילו מוקירים אוצר של אבותיהם, כאילו שומרים על פעימות לב נשמת האומה לאורך דורות רבים.

מופע ריקוד בטקס הפתיחה של התוכנית בניית מודל לשימור וקידום ריקודי עם מסורתיים של הקבוצה האתנית צאו לאן.

כי רק כאשר דוברים את שפת אמם, אנשי צאו לאן יכולים להבין באמת את המשמעות העמוקה של כל מילה ומנגינה בסין קה, לשיר בכל נשמתם, כך שכל תנועה וריקוד הופכים לקדושים וגאים כמו מקור התרבות. מאותם ריקודים, נראה שהמרחב התרבותי העתיק מתעורר לתחייה, מופיע בצורה, בעיניים, בעקבותיהם של צעירי ימינו.

בהמולת החיים המודרניים, שימור הזהות הוא כמו הדלקת נר ברוח. עם זאת, אנשי קאו לאן עדיין שומרים בהתמדה על האש ועל שפת אבותיהם כדרך "לשמר זהב וירקן", כך שהשירה והדיבור יהדהדו לנצח ביער הגדול, ולא ייעלמו לעולם.

גב' הואנג נגוק הואנג, מכפר דונג קסאי, בקהילת פו לואונג, דיברה בשפת קאו לאן מאז שהייתה פעוטה. קולה חם ופשוט, ממש כמו הארץ שגידלה אותה. היא חייכה וסיפקה: "אני מאוד אוהבת להשתתף בפעילויות חילופי תרבות עם מועדוני קאו לאן. בכל פעם שאני משתתפת, אני זוכה לפגוש ולדבר עם אנשים ולומדת דברים מעניינים רבים."

עבורה, שפת האם אינה רק אמצעי תקשורת, אלא גם בשר ודם, המקור המזין את נשמת האומה. שפה זו זורמת בשירי הערש של אמה, במנגינות הסינה קה שמהדהדות בפסטיבלים, בסיפורים המסופרים סביב האש האדומה בכל לילה.

גב' הואנג התוודתה: "פעם אחת הלכתי לפסטיבל ושמעתי במקרה את האדם לידי מדבר קאו לאן, אז מיד פניתי לברך אותו בשפתי האתנית: 'נונג צ'או באו' שפירושו "שלום אחי". גם אותו אדם ענה בקול המוכר הזה. אז, מלהיות זרים, פתאום הרגשתי קרוב כמו אחים בדם. בכל מקום, רק לשמוע את קולו של קאו לאן מחמם את ליבי, כאילו פגשתי קרוב משפחה".

עבור גב' הואנג ורבים מבני צאו לאן בפו לואונג, שימור שפת האם אינו רק שימור השפה, אלא גם שימור נשמת עמם. כי רק כאשר השפה עדיין מהדהדת, התרבות עדיין חיה. רק כאשר השפה עוברת מדור לדור, המקור לא ייעלם בצעדי הזמן הבלתי פוסקים.

אנשי קהילת פו לואונג בתלבושות מסורתיות של הקבוצה האתנית קאו לאן.

אל "תאבדו" את התרבות

כדי לשמר את תרבות עמם, כמו שמירה על נחל טהור הזורם לנצח בהרים וביערות, בפו לואונג ישנם אומנים שהקדישו את כל חייהם לשמירה על אש השפה המסורתית, השירים והריקודים. הם שקטים אך עקשניים, כמו שומרי מקור תרבות בלתי נדלה. ביניהם, אומן העם סם ואן דאן הוא אחד מ"אוצרות החיים" של תרבות צאו לאן. למרות שהוא מעל גיל שמונים השנה, בכל פעם שהוא מזכיר תרבות אתנית, את מנגינת הסינה קא המוכרת, עיניו נוצצות, קולו מלא חיים ונלהב כאילו הנעורים חוזרים במהירות. במשך כמה עשורים, הוא היה "גשר" מתמשך בין העבר להווה, בין נשמת תרבות צאו לאן לדורות של צעירים. בכל פעם שתופי הפסטיבל נשמעים, מר דאן כאילו מתעורר עם זיכרונות. ידיו רועדות אך עדיין יציבות עם כל פעימה בתוף, כל תנועתו נראית כמעוררת אזור תרבותי שלם. צליל זה הוא קצב פסטיבל הכפר, קריאת האבות המהדהדת דרך דורות רבים. הוא אמר בהתרגשות: "בעבר, אנשי קאו לאן היו צריכים רק לשמוע את צליל התוף כדי לדעת שהגיע הזמן לפסטיבל. עכשיו, כשאני מלמד את הדור הצעיר, אני רק מקווה שהם יזכרו את צליל התוף הזה. זכרו לדעת מי הם, כדי שלא יאבדו את קריאת מולדתם."

מר סם ואן דאו, בנו הצעיר של האומן סם דאן, הפך כעת לאחד הפנים הצעירות האופייניות במסע לשימור והפצת תרבות קאו לאן. בהמשך למסורת מאביו, הוא מביא את התופים והריקודים של עמו לכל הכפרים שבהם גרים אנשי קאו לאן בתוך המחוז ומחוצה לו. בין אם מדובר בריקודי צ'ים גאו, חאי דן או טאם טאן..., הוא נלהב ללמד את הדור הצעיר כל תנועה וכל פעימת תוף, מתוך רצון להנחיל בהם גאווה ואהבה לשורשיהם.

דאו לא רק לימד, אלא גם ארגן מפגשי הכשרה עם אביו לאומני צאו לאן ברחבי האזור כדי שכולם יוכלו להעריך ולהיות גאים בתרבות המקורית של אבותיהם. כעת, בקהילת פו לואונג, ישנם ילדים חרוצים יותר כמו סם מאן האו, סם ואן היי, לי ואן קאן... שהם אומנים המניעים את התנועה לשימור התרבות הלאומית.

הם לימדו זה את זה כל פעימת תוף, כל תנועת יד, כל צעד, כך שכל סיבוב, כל הטיה על הבמה לא היו עוד רק הופעה אמנותית, אלא הפכו לנשימה ולנשמה של אנשי קאו לאן. צלילים ותנועות אלה התעוררו, הדהדו וחיו לנצח בחיי היום יום.

קאן טרוק

מקור: https://baotuyenquang.com.vn/van-hoa/202511/lua-am-van-hoa-cao-lan-71a4c59/