איים וים עם טראן דאנג קואה

זיכרונות והרהורים של המשורר טראן דאנג קואה, אוהב ים וסופר פורה בעל הישגים ספרותיים בנושא הים והאיים.

1.

המשורר טראן דאנג חואה פגש אותי בחדר פשוט למדי בקומה החמישית של אגודת הסופרים של וייטנאם (רחוב נגוין דין צ'יו 9, האנוי ). למרות שפרש לגמלאות וקיבל את קצבתו ב-1 במאי בשנה שעברה, טראן דאנג חואה עדיין מכהן בתפקיד סגן הנשיא למעלה משנה, משום שעליו להמתין עד הקונגרס כדי להחזיר את הכספים הנותרים. הוא גם החזיר את משרד סגן הנשיא לסוכנות וכעת הוא חולק חדר עם עורכי מגזין Writers & Life, שם שימש בעבר כעורך ראשי. למרבה הצער, מגזין זה הפסיק לפעול כמעט שנה וחצי בהמתנה לארגון מחדש.

המשורר טראן דאנג קואה. צילום: טונג דין.

הסיטואציה שתיאר לי טראן דאנג חואה דומה למדי למה שקרה לפני יותר מעשר שנים, כאשר התפטר מתפקידו כסגן מזכיר ועד המפלגה של רדיו קול וייטנאם , למרות שעל פי תקנות ועד המפלגה של גוש הסוכנויות המרכזיות באותה תקופה עדיין נותרו לו 18 חודשים להגיע לגיל פרישה. לאחר מכן הוא קיבל חדר, מכונית ומעמד של עובד מן המניין, והוא הועבר לעבוד באגודת הסופרים של וייטנאם.

טראן דאנג חואה, שחוזר לבוקר הזה, כמעט בן 70, עדיין נלהב ומלא אנרגיה. הוא אמר: "נושא הים והאיים שהעלית הוא נושא טוב מאוד. זהו נושא מרכזי בספרות. זהו נושא בעל משמעות אוניברסלית. יצירות גדולות רבות, קלאסיקות של העולם, נכתבו על נושא זה: 'הזקן והים', 'רובינזון קרוזו', 'עשרים אלף ליגות מתחת למים', 'הקפטן והסגן', 'אי המטמון', 'טיטאניק' ועוד רבות. כל כך הרבה. אנחנו בעידן של קידמה, עידן של אינטגרציה. יום השירה של אגודת הסופרים של וייטנאם השנה הוא גם 'לפני הים הגדול'. הוא עצמו כתב הרבה על הים והאיים. מנעוריו, כשהיה חייל בחיל הים, ועד עכשיו, הים והאיים תמיד היו נוכחים בתודעתו."

"הים והאיים הם נושא אינסופי, אבל לכתוב עליהם היטב זה לא קל", אמר בניחותא ילד הפלא לשעבר של השירה. אפילו הדבר הפשוט ביותר, צילום של הים והאיים, הוא קשה, כי כל מקום נראה אותו דבר. למרות שלמשורר הואו ​​ת'ין יש שורה טובה מאוד, "לים יש איים, הים נמנע מלחזור על עצמו", אפילו עם איים, הים והאיים כולם אותו דבר. הם עדיין חוזרים על עצמם. זה כל כך קשה. לקחנו את הזמן ושאלתי אותו על הרומן הקצר שלו, "אי שקוע", ספר שקבע שיא ייחודי. הוא פורסם לראשונה בשנת 2000, הוא בן 26 בדיוק, ובשנת 2025 הוא כבר הודפס מחדש יותר מ-50 פעמים.

טראן דאנג קואה וזיכרונות מהים והאיים. צילום: טונג דין.

טראן דאנג חואה אמר שלמרות שזה נקרא רומן, זה למעשה סיפור אמיתי שהוא לא המציא או בדה. הסיפור מתרחש באי השקוע. במציאות, זהו האי ת'ויאן צ'אי, שכיום הוא רק שונית אלמוגים תת-ימית, שעדיין שקועה כ-3 מטרים מתחת לפני הים. חיילים הקימו אוהלים על הים כדי לשמור עליו. אבל הוא לא רק כתב על האי השקוע; הוא גם כתב על האיים שמעל המים. החיילים באי השקוע קראו לו בירת טרונג סה. בירת טרונג סה היא אי קטן מאוד. הוא כל כך קטן שקשה לאנשים לדמיין. עד כדי כך שמשורר קרא מאוחר יותר: "האי כל כך קטן, אפשר לסיים אותו במשפט אחד". טראן דאנג חואה ביקר באי כל כך קטן שהוא סיים אותו עוד לפני שהספיק "לומר מילה". זו הייתה רק פיסת חול קטנה ומלוחה, בערך בגודל של מגש ייבוש אורז, בדיוק מספיק מקום להקים אוהל מאולתר.

טראן דאנג קואה סיפר: "גם הגנרל גיאפ ואן קואנג, מפקד חיל הים, הגיע לכאן ובילה לילה באי הזה במהלך סיור ימי. 'האם זה קשה, חבר'ה?' שאל המפקד חייל צעיר עם שיער אדום בוהק כמו שרימפס מבושל, עור שזוף ומבנה גוף חסון כמו גוש ברזל מחומם באש. החייל הצעיר צחקק: 'אני מדווח לך, אדוני, זה בסדר!'"

"הכל כאן במחסור", אמר המפקד בעצב. "אבל מה שאתה הכי צריך, מה שהכי דחוף, פשוט תגיד לי ישירות. הפיקוד יעשה הכל כדי לעזור לך."

"אז, אבא, תן לי לספר לך את האמת!" "כן, אני חייב לספר את האמת!" חייך המפקד. "אני בטח לא מבוגר מספיק כדי לעמוד בסערות ולבוא לכאן איתכם, רק כדי בסופו של דבר להקשיב לשקרים שלכם? אבל אתה לא יכול לבקר אותי על שאני רומנטי... נבל! אני אפילו יותר רומנטי ממך!"

החייל הצעיר הביט בשערו הלבן של המפקד וחייך בתמימות: "ובכן, אני מציע לך זאת, אבי! בפעם הבאה שתגיע לאי, אנא הבא איתך כמה בנות..." החייל הצעיר פתאום נבהל ממבטו הנדהם של המפקד. "אבל ביקשתי ממך קודם, אז אתה צריך לסלוח לי ולא לבקר אותי על היותי רומנטי! אתה רוצה לשמוע שירה? אתה רוצה לראות להקה תרבותית, נכון? לא, לא!" גמגם החייל. "לא הייתי מעז לבקש שום דבר ראוותני! להקה תרבותית נראית מופרך מדי! אני רק רוצה שתביא כמה בנות שיעזרו במטלות! הן לא צריכות לשיר, לבשל או לעשות שום דבר אחר. אנחנו נדאג להכל. אנחנו רק מבקשים שהן ילבשו חולצות כותנה לבנות ומכנסי משי שחורים, יטיילו ברחבי האי כדי שנוכל להעריץ אותן ו'לכוון' את ראייתנו. כי, כפי שאתה יכול לראות, העיניים שלנו כבר שחוקות!" צחק המפקד בקול רם. גם החייל הצעיר צחק. Trần Đăng Khoa מעולם לא שמע שיחה כל כך מוזרה לפני כן.

מאוחר יותר, בדיוק כפי שרצה החייל הצעיר, הגיעו הבנות לבקר באי בזו אחר זו. לא צוות האספקה, אלא הבדרניות היפות והמטופחות. כל אחת מהן נראתה מקסימה, ריחנית וזוהרת כמו בת ים. הן שרו, רקדו ותפרו עבור החיילים. חיילים רבים, אפילו עם בגדים חדשים לגמרי, קרעו אותם בסתר וביקשו מהבנות לתקן אותם. מאז, בכל פעם שהמפקד ביקר באי, החיילים זכו לסעודות מפוארות.

אבל זה סיפור לאחר כך. באותו אחר הצהריים, כפי שסיפר פעם באופן פרטי לטראן דאנג קואה, הוא אמר שהוא מוטרד עמוקות מהצורך לעשות את הדבר הקשה ביותר בחייו כגנרל: ניתוק חופשות החיילים. אז, חלק מהחיילים נשארו באי ארבע שנים, אפילו כמעט עשר שנים בכל פעם, בניגוד למאוחר יותר, כאשר חיילים נשארו באי רק שנתיים, והאי חסר הכל. המפקד אמר: "אני לא רוצה לייסר אתכם. אבל זו מולדתנו, בשרנו ודמנו. מה ערך חופני החול האלה? אבל אנחנו לא רק מגנים על חופני החול האלה ועל כמה סלעים צחיחים, אנחנו מגנים על הים. אובדן האי פירושו אובדן הים, והים מקיף אותנו מצפון לדרום. כל אויבינו מגיעים מהים. הצרפתים נכנסו אלינו דרך נמלי ים, האמריקאים גם הגיעו דרך נמלי ים. אנחנו קרובים להרים ולנהרות, אך גם הפולשים של או מא ניה נכנסו אלינו דרך שפך נהר באך דאנג. לכן עלינו להגן על האיים ועל הים. לא משנה כמה קשה זה, עלינו להגן עליהם. גם אם נמות, עלינו להגן עליהם."

לגבי החופשה שלכם, לא נתנגד כלל. אבל מפקדת הפיקוד ענייה מדי. גם כל המדינה ענייה. שליחת אחד מכם לחופשה עולה למטה הפיקוד 20 טון דלק לכל מסע הספינה הלוך ושוב. ואת הדלק הזה צריך לקנות מחו"ל, וזה יקר מאוד.

אולי יעניין אותך גם

מניעת סיכונים סביבתיים הופכת ל"מדד" של ממשל ימי.בניית מערכת ממשל ימי מודרנית באה לידי ביטוי בשינוי משמעותי בחשיבה הניהולית, מניהול סיכונים למניעה והפחתה כבר מההתחלה.

כדי לשמר את מורשת העיתונות בחיים בעידן הדיגיטלי.מוזיאון העיתונות הווייטנאמית מאכלס כיום כמעט 40,000 מסמכים וחפצים, המשקפים יותר ממאה שנה של עיתונות מהפכנית בווייטנאם. מעבר לשימור זיכרונות עיתונאיים, המוזיאון מחדש בהדרגה את פעילותו כדי לקרב את המורשת העיתונאית לציבור בהקשר של טרנספורמציה דיגיטלית.

אז ג'י סאב שובר את שיא 5 השנים של דרום קוריאה.TPO - "הסוכנת קים מחדש", בכיכובו של סו ג'י סוב, ריתק את הקהל עם קטעי האקשן המרהיבים שלו, רייטינג נפיץ, והפך לנושא דיון חם בפלטפורמות המדיה החברתית.

ישב לצד המפקד על החול הלוהט, למרות שהשמש שקעה מזמן, החייל הצעיר מנג'ה אן באמת ראה במפקד חבר קרוב. הוא הניד את ברכו של המפקד: "אבא, מה דעתך על הממלכה שלנו?" מבטו של המפקד חלף על פני רצועת החול הריקה, ואז אל האוהל המאולתר המתנפנף ברוח, כמו סוס פראי, מתרומם כאילו רוצה להשתחרר משלשלאות הברזל שלו ולדהור משם עם הרוח הפראית. יפה, מסודר. משמעת צבאית אמיתית.

"רק להחזיק מעמד ככה כאן זה כבר טוב מאוד," קולו של המפקד הפך לפתע מלנכולי. "ברור שזו עבודה קשה! כולכם סבלתם כל כך הרבה! אני יודע! אבל לרוע המזל, זוהי מולדתנו, ארץ אבותינו, אז גם אם זו רק סלעים, חלוקי נחל, רוח וחול כאלה, עלינו להגן עליה, לא לוותר על סנטימטר, לא לשחרר מילימטר, גם אם זה אומר להקריב את חיינו ודמנו..."

"כן, אני מבין! אני מבין, אבא!" המפקד חיבק את כתפיו השרופות מהשמש והרוח של החייל הצעיר מנג'ה אן. עיניו התמלאו לפתע דמעות. החייל הצעיר גם אחז בחוזקה בידו המחוספסת והמיובלת של המפקד: "אל תדאג, אבא! אנחנו רגילים להיות כאן! אנחנו יכולים לסבול כל קושי! שום אויב לא יכול לגנוב את האי שלנו. היה סמוך ובטוח! אבל זה נכון, אבא. זה מאוד קשה ומפרך. לפעמים, כשאני עייף מדי, אני אפילו חושב, אולי פשוט כדאי שנסתיר את האי לעת עתה!"

המפקד הופתע: "להסתיר את האי? איזה דבר מוזר אתה אומר? איך תסתיר את זה?" החייל הצעיר ענה בעליזות: "רק תן לי לשאול את האת שלך לעת עתה, אבא." ולמחרת בבוקר, כשהמפקד חזר לאי בסירה, הוא מצא את הצעיר ללא חולצה, משתכשך עם האת של המפקד. אבל במקום לאסוף חול ולזרוק אותו לים, הוא השתמש בידית האת כדי לחלץ בעדינות סלעי אלמוגים שהיו שקועים כמה מטרים מתחת למים, ואז נשא אותם בקפידה וערם אותם סביב בסיס האי כדי למנוע מהחול לעוף. "מה אתה עושה? להסתיר את האי?" שאל המפקד. "אדוני, אני מרחיב... את השטח!" צחקק החייל, פניו נוצצות ממים. "למעשה, אני רק 'מטיל עוגן' כדי שהמדינה לא תיסחף!"

המשורר טראן דאנג חואה מדבר עם עיתון החקלאות והסביבה. צילום: טונג דין.

2.

במסיבת התה הבוקר באגודת הסופרים של וייטנאם, מלבד טראן דאנג חואה וטראן דאנג חואה, נכח גם מר נגוין צ'ו נהאק, חבר ספרותי וגם חבר קרוב של ילד הפלא לשעבר של השירה. לדברי מר נהאק, כתביו של טראן דאנג חואה על הים והאיים הם מקרה מיוחד בספרות הוייטנאמית העכשווית.

נגוין צ'ו נאק מאמין שיתרונו הגדול ביותר של טראן דאנג קואה טמון בעובדה שהמשורר כותב לא רק מתוך דמיון או אמפתיה, אלא גם מחוויותיו האמיתיות והעמוקות של חייל ימי שביקר בטרואנג סה פעמים רבות מאז השנים הראשונות שלאחר איחוד המדינה.

לדעתו של נגוין צ'ו נאק, טראן דאנג קואה הוא אחד הסופרים העכשוויים הבולטים ביותר בכל הנוגע לים, הן בשירה והן בפרוזה.

לכתביו יש אותנטיות נדירה, משום שמאחורי כל מילה מסתתר ניסיון החיים המצטבר שנצבר במשך שנים של קשר עם הים, האיים והחיילים. זה מה שנותן ליצירותיו את משקלן, ומאפשר לקוראים לחוש את רוח החיים במקומות קשים וסחופי רוחות אלה.

בפרט, כשדן ביצירה "האי השקוע", נגוין צ'ו נהאק הציע דברי שבח רבים. לדבריו, למרות אורכו הקצר יחסית, הספר מכיל כמות מדהימה של עוצמה לשונית ואינטלקטואלית. האיכות הפואטית הטבועה של טראן דאנג חואה הופכת את תיאורי נוף הים, הרגשות ותיאור האנשים לנוגעים ללב ומעוררי מחשבה מאוד. מבקר זה ראה את "האי השקוע" כדרמה מרובת מערכות, שבה כל פרק הוא הופעה עם דמויות ומצבים שונים, אך קשורים זה בזה באופן הדוק. אחת הנקודות שהרשימו אותו הייתה האופן שבו טראן דאנג חואה השתמש בהומור כדי לשקף את המציאות. בתוך הקשיים, המחסור והסכנות באי המרוחק, הסופר לא נפל למלודרמה אלא בחר בנימה שנונה, לעתים שובבה.

טראן דאנג חואה הוא סופר יוצא דופן על הים והאיים. צילום: טונג דין.

נגוין צ'ו נהאק מזכיר במיוחד את דמות ה"חזיר", שהוא למעשה כלב, כדמות ליצן בתיאטרון צ'או העממי, דבר התורם לחיוניות ולקשר של עלילות היצירה. עם זאת, לדברי נגוין צ'ו נהאק, הערך המתמשך של *האי השקוע* אינו טמון רק באמנות הסיפור שלו. הוא טוען שבעוד ששירתו של טראן דאנג קואה על הים הותירה רושם נרחב על הציבור, הפרוזה שלו ב*האי השקוע* נושאת משקל אינטלקטואלי מיוחד. הסופר לא רק משבח חיילים או את יופיו של הים והאיים, אלא גם מתעמק בסוגיות הנוגעות למצב האנושי.

נגוין צ'ו נאק התרגש במיוחד מהקטעים המתארים את הקורבנות של חיילי חיל הים. מקרי מוות אלה לא תוארו באופן הטרגי הרגיל, אלא עם כל הייסורים, הצער והעוצמה הרדופה. פרטים אלה יוצרים רושם רגשי מתמשך זמן רב לאחר שהקורא סוגר את הספר. לדבריו, זהו סימן ליצירה בעלת עומק הומניסטי עמוק וחיוניות מתמשכת.

בעיניו של נגוין צ'ו נאק, טראן דאנג חואה נראה לא רק כמשורר ידוע, אלא גם ככותב פרוזה מוביל בנושא הים והאיים. מחוויותיו של חייל ימי ועד לכישרון הלשוני של משורר, הוא הפך את הקשיים, האובדן והיופי של הים והאיים של וייטנאם לפרוזה אמנותית עשירה, חדורת רוח אנושית, והותירה חותם עמוק על הקוראים.

הסופר Nguyen Chu Nhac. צילום: טונג דין.

ארצות הברית - וייטנאם: אל תפספסו

וייטנאם מעודדת עסקים אמריקאים להרחיב את השקעותיהם בטכנולוגיה עילית.בבוקר ה-26 ביוני, במטה הממשלה, קיבל סגן ראש הממשלה הו קוק דונג את פניו של מר ג'ף פלייס, מנהל שרשרת האספקה ​​של קבוצת קוהרנט (ארה"ב). במהלך הפגישה, אישר סגן ראש הממשלה כי וייטנאם מעודדת עסקים אמריקאים להרחיב את ההשקעות, במיוחד בתעשיות ההיי-טק, החדשנות והמוליכים למחצה.

לעודד עסקים אמריקאים להרחיב את השקעותיהם במגזרי היי-טק.סגן ראש הממשלה הו קוק דונג אמר כי וייטנאם מברכת עסקים אמריקאים להמשיך ולהרחיב את פעילותם בווייטנאם, במיוחד בתעשיות היי-טק ובמגזרים בעלי ערך מוסף גבוה.

וייטנאם וארצות הברית מחזקות את שיתוף הפעולה בהתמודדות עם תוצאות המלחמה.VTV.vn - ב-22 ביוני, המזכיר הכללי והנשיא טו לאם קיבל את פניו של מזכיר הצי האמריקאי בפועל, הונג צ'או.

3.

בחזרה לנושא הים והאיים, טראן דאנג חואה חשב: הים עז אך תמיד רענן וטומן בחובו תעלומות רבות המחכות לנו לגלות ולחקור. הים הוא נושא אינסופי לספרות ולאמנות, אך במציאות, הספרות והאמנות הוייטנאמית טרם הוציאו יצירות רבות הראויות לנושא הים והאיים. במילים פשוטות, נושא זה הוא אוצר בלתי נדלה, אך טרם ניצלנו את היבטיו החשובים ביותר. אולי עיתון החקלאות והסביבה צריך לארגן תחרות כתיבה ארצית בנושא הים והאיים?

לאחר מכן הסביר כי ערכו של הים, בראש ובראשונה, הוא מקור פרנסתו עתיק יומין עבור אומה עם "שלושה הרים וארבעה ימים". הים מספק לנו הכל, החל משרימפס ודגים ועד לכל גרגר מלח בכל פינה בבתינו. לצד מקור פרנסתו, הים והאיים הם גם חלק בלתי נפרד מהמדינה, ויוצרים את הגבולות הימיים ואת הריבונות הלאומית הבלתי ניתנת להפרדה.

טראן דאנג חואה מפורסם בזכות יצירותיו על הים והאיים, כגון הרומן *אי שקוע* והשיר *שיר אהבה של ימאי*. צילום: טונג דין.

ורומנטי. האיכות הרומנטית הזו של הים נותרה אינסופית עד היום. שם בחוץ, הרחק בים, עדיין נמצאים חיילי האי שומרים על הים והשמיים, בתוך מרחבי הגלים העצומים, בעוד שבני ארצנו עדיין הולכים לשם מדי יום כדי להתפרנס, ותורמים לשמירה על המים הטריטוריאליים של אומתנו.

ייתכן שהשמיים למעלה כבר לא יחזיקו אותך/לא יחזיקו עוד את הים. רק אני והדשא/למרות זאת, עדיין אזכור/את הים מצד אחד ואתה מצד שני...

טראן דאנג קואה דקלם בהתלהבות כמה שורות מתוך השיר "שיר אהבה של ימאי", אותו הלחין בעצמו בשנת 1981.

מקור: https://nongngghiepmoitruong.vn/bien-dao-voi-tran-dang-khoa-d815273.html