שוק צ'ו לון: מוכר ולא מוכר כאחד.

העיתונאי פאם קונג לואן כתב על צ'ולון ואמר שזה לא היה קל כמו לכתוב על סייגון או ג'יה דין. הוא בילה שבע שנים בהשלמת "היה זמן בצ'ולון" - ספר מלא זיכרונות של דורות של אנשים סינים הקשורים לארץ זו.

הספר "היה זמן בצ'ולון" - צילום: הו לאם

כל עמוד מתאר בצורה חיה את האווירה התוססת של צ'ולון, את רשת הסמטאות המורכבת שלה, רוכלי רחוב, מסעדות הפולטות ניחוחות ריחניים, ואת הקהילה כולה שעיצבה את נשמתו התרבותית של האזור.

צ'ולון, אזור עירוני אטרקטיבי.

עבור פאם קונג לואן, צ'ו לון תמיד היה אזור עירוני אטרקטיבי, מוכר ולא מוכר בו זמנית:

"לשלטים יש תווים וייטנאמיים וסיניים כאחד. הרחובות אינם צפופים מדי, ואין הרבה הולכי רגל כמו במרכז העיר סייגון."

כשאתם מסתובבים ברחובות נגוין טראי וטראן הונג דאו, תיתקלו מדי פעם באולם ישיבות, מקדש או מקדש.

בכמה רחובות עדיין יש הרבה עצים גבוהים ומוצלים. המסעדות עמוסות, ויש הרבה רעש..."

השיחות הנוגעות ללב והאינטימיות בין תושבי צ'ולון מראות כי לווייטנאמים ולסינים יש קווי דמיון רבים, חיים יחד בעיר הזאת, וחלקו הרבה על מולדתם ורוח הקהילה שלהם.

בספר, המחבר מצביע בבירור על ההבדלים התרבותיים בין קבוצות סיניות שונות כגון הקנטונזים, הטאוצ'ו, הפוג'יאנזים, ההינאנזים וההאקה, ובכך מסייע לקוראים לקבל הבנה מקיפה יותר של תרבות הצ'ולון.

מקום בו מצטלבות התרבויות הוייטנאמיות והסיניות.

יתר על כן, פאם קונג לואן היה בר מזל מספיק כדי לחשוף רמזים על הדמויות הבולטות שבעבר היו בצ'ולון, כגון פעילי קהילה שהוציאו סכומי כסף ניכרים בבניית בתי חולים, בתי ספר ופארקים; חוקרים שכתבו ספרים שהפיצו את התרבות הוייטנאמית בקרב הקהילה הסינית; ואמנים, בעלי מלאכה, שפים ומומחי אומנויות לחימה ששמרו על הזהות הסינית המסורתית בהתמדה.

פאם קונג לואן מצביע במיומנות על הדמיון והשוני בתרבויות של הקהילות הווייטנאמיות והסיניות, תוך דגש על כבוד הדדי ולמידה.

העיתונאית פאם קונג לואן חותמת חתימות לקוראים - צילום: FBNV

בפרק "מילים צפות", הוא טוען שהאמירה "בחור שמן" עדיין עדיפה על פני קריאתו "שמנמן" או "שמן", וש"מבריק" נשמעת מושכת יותר.

לפי פאם קונג לואן, מילים למנות כמו "פה לאו", "הא קאו", "הואנה טאן" ו"שי קוואץ'" אינן ניתנות להחלפה בשום מילה וייטנאמית אחרת משום שהן שולבו בשפה הווייטנאמית, במיוחד בשפה המדוברת של אנשי דרום וייטנאם. כאשר מילים אלה מוזכרות, איש אינו חושב שהוא מדבר סינית.

המטבח של צ'ו לון ספוג בזיכרונות.

המטבח של צ'ו לון הוא חלק בלתי נפרד מהנוף התרבותי של אזור זה. ספרו של פאם קונג לואן מקדיש גם מאמרים רבים להצגת המנות הייחודיות והמיוחדות של צ'ו לון.

מאוכל רחוב צנוע כמו בצק מטוגן, עוגות עירית ומרקים מתוקים... ועד למנות מורכבות ומעודנות במסעדות יוקרה כמו איי הואה דה נאט טו לאו ובאך היי, המחבר מתאר הכל בפירוט, מה שהופך אותו למרתק ומעניין.

"אנשים רבים חושבים שהסינים משתמשים רק ברוטב סויה, אבל במציאות, הם עדיין משתמשים ברוטב דגים. עם זאת, רוטב הדגים שלהם אינו מדולל בליים ויש לו רק ארומה עדינה. פנקייק עירית מוגש עם רוטב דגים, לא רוטב סויה", - כתב פאם קונג לואן על רוטב הדגים של הסינים.

חזרה לנושא

אגם לאם

מקור: https://tuoitre.vn/cho-lon-gan-gui-va-xa-la-20250519092624652.htm