כמה דברים על שינויים סמנטיים באופן הדיבור של תושבי הדרום

במאמר זה, ברצוני להמשיך ולספק לקוראים כמה דברים מעניינים בשפתם של אנשי הדרום, נושא שהוזכר לאחרונה בעיתון קאן טו, במאמר "כמה דרכים אופייניות לדבר על אנשי הדרום". כאן, ברצוני לדבר על השינויים הסמנטיים של מילים וצלילים הקשורים לנהרות.

השיח הדרום-וייטנאמי נושא את חותמם החזק של הנהרות. צילום: דוי קוי

מסיבות רבות, ובמיוחד ממאפיינים גיאוגרפיים, מילים וצלילים מסוימים בחיי היומיום נוצרו מחדש על ידי תושבי הדרום, מעשירים את אוצר המילים שלהם על בסיס נוף משותף: בכל מקום יש נהרות ומים עצומים. מכיוון שחיי היומיום, הטיולים ודרכי הפרנסה קשורים קשר הדוק לנהרות ומים, לתושבי הדרום יש דרך עשירה מאוד להשתמש במילים פיגורטיביות ומטאפוריות קשורות.

עם המילה "giang" - שהאטימולוגיה שלה היא "נהר" - אנשים קדמונים אמרו ש"co giang" פירושו לתפוס טרמפים בכלי תחבורה ימי של אדם אחר (סירה, קאנו), כיום בדרך כלל פירוש הדבר לתפוס טרמפים בכלי רכב (כלי רכב יבשתי). לפעמים ליווי רגלי נאמר גם בצחוק "co giang". בפרט, אנשים אומרים גם "qua giang" (לחצות את הנהר), למשל בשיר הישן: "עלה בטל אחד / תודיע לאמך / פעם או פעמיים קבענו דייט / הילד הטיפש עקב אחר המעבורת / למרבה המזל אנחנו באותה מסעדה או כפר / אז סיפור האהבה שלנו יהיה זהה, אפילו זהב ואבן".

חוץ מזה, בעבר המילה "ג'יאנג הו" שימשה לאנשים שחיו פה ושם בחופשיות ובחופשיות, כמו "ג'יאנג הו אבירי". מאוחר יותר, המילה הובנה כאנשים שהתפרנסו מסחר בנהר, כמו "גאו צ'ונג נואוק סונג"; אך בהדרגה, אנשים השתמשו גם ב"ג'יאנג הו" כמילת סלנג, בהתייחסה לאנשים רעים שחיו בשולי החברה.

בדרום, מילים הקשורות ל"מים" או "מים" מופיעות הרבה בשמות מקומות כמו קאי נואוק, נואוק טרונג, נואוק דוק, דאו נואוק, בין תוי, טיאן תוי, הואה תוי, טאן תוי, אן תוי, תאי תוי, תוי תואן... אם יש נהרות ומים, חייבים להיות מזחים כדי לעלות ולרדת, אז בדרום יש בן נג'ה, בן סאן, בן טרה ... למילה "מים" יש שימושים מטאפוריים רבים. "טוי נואוק", "טוי בר" פירושו להגיע לסוף, לרגע הזה; "לן נואוק" פירושו חפץ מוצק שעבר ליטוש, "קסואנג נואוק" פירושו אדם שנמצא "על העליונה" מאבד פתאום כוח וצריך לרכך את קולו, "דואוק נואוק" פירושו לנצל את הרגע שבו אחרים נכנעים כדי לעשות יותר. "לתת נואוק" פירושו לעודד אנשים להיות נרגשים...

ברווזים רצים בשדות. צילום: דוי קוי

מעניין עוד יותר, מנות ש"יש בהן את המרכיבים והמים" כמו רוטב דגים מבושל, מרק צמחוני או לא צמחוני... מונחות ב"סיר חם" בצורת קערה גדולה, עם מקום באמצע לגחלים חמות כדי לשמור על המנה חמה והמקום שבו הגחלים צפות מעלה עם מים סביבו נראה כמו אי על הנהר, ולכן אנשי הדרום קראו לזה island hot pot - מאכל אי. בכיוון זה, אנו רואים אינספור מילים וצלילים הנפוצים בקרב אנשים שמקורם בחיים הסובבים סביב נהרות.

בנוסף למשמעות המונח "טביעה", בדרום, "טביעה" פירושה גם "איבוד שכל", "אוזל כוח" ו"שקיעה". "קוצר נשימה" משמש לתיאור התקדמות רחוקה מדי ואינך יכול להחזיק מעמד, ומשמש בהדרגה לתיאור עשיית משהו הדורש מאמץ רב מדי, מה שמקשה על השלמתו. "הובלה" אינה רק היגוי סירה, אלא גם פעולת הדיבור על דבר אחד וניסיון להימנע ממנו על ידי מעבר לדבר אחר. "קאו" אינה רק דיג, אלא גם "קאו קה" שמשמעותו הצגת דרכים רבות למשוך אחרים או דיג בעובי או דק בכוונה להונות אחרים לטובת עצמך. "צ'או דאי" פירושו דיבור מהוסס, חוסר רצון לסיים. "בו טרוי" מתייחס לפעולה של אי טיפול יסודי בבעיה. "לן הופ" פירושו היעדרות יוצאת דופן, בכוונה להימנע. "קווי מוק נואוק" מתייחס לאנשים שלעתים קרובות גורמים צרות. "מים נשפכים על עלי טארו", "מים עד הרגליים ואז קופצים", "מים בוציים תופסים חסידות", "גלי יבשה שטוחה עולים"... הם ניבים מוכרים.

מילים הקשורות לסירות וספינות עם מנהגים וחפצים נלווים משמשות גם במשמעויות רבות ושונות. לדוגמה, כדי לדבר על גברים שהם חתנים במשפחה, הם נקראים אחים "חתרים" (אבל עבור נשים שהן גם כלות, הן נקראות "chiem ban dau" (גיסים), לא "chiem ban ty rowing" (אחיות וחברות של האישה), כי חתירה בסירות היא עבודה קשה מאוד). "Già do" פירושו להעמיד פנים שאינך יודע. "Kèo bè kọp cánh" פירושו ליצור סיעות וקליקות. "Bánh quai chèo" היא עוגה מתוקה עם שתי חתיכות בצק בגודל של בוהן גדולה המפותלות יחד כמו רצועת חתירה. "Ghe cái tải trau" מתייחס לאנשים חזקים אך נותנים או לוקחים על עצמם משימות בקלות רבה מדי. "Xứ cầm bèo" מתייחס למקרים שבהם האדם האחראי אינו שופט בצורה ברורה ומשחרר במכוון. "איבד גם את הרשת וגם את הסירה", "עומד בחרטום כדי לספוג את הנטל", "ההגאי הטיפש נושא את הנטל", "מרפה מהמשוטים כדי להחזיק את המשוטים", "חותר בצורה חלקה"... הן מטאפורות שכמעט כולם מבינים.

החיים על הנהר לא יכולים להיעדר מוצרים, והדימוי של דגים ושרימפס משמש במשמעויות רבות ובלתי צפויות. "Sặc rần" פירושו תספורת שניזוקה על ידי פועל מגושם. "Ngâm tôm" פירושו בעיה שעולה אך לא נפתרת, פשוט עוגנת, נותרת שם לנצח, וגורמת לאנשים להמתין בעייפות (שרימפס הוא בעל חיים שיודע איך "לירות בחזרה", כך שככל שמחכים יותר, כך נואשים יותר). "Tép rong tém riu" פירושו קטן וחסר משמעות. "Tép di tém loi" פירושו אדם שמדבר במהירות, אומר כל דבר כדי לשמח את המאזין. "Rông" פירושו כליאה זמנית לזמן מה כדי "לטפל" בהמשך (כמו פיזור דגים לתפיסה ולאכילה בהדרגה). "זנבו של Vụt tui" פירושו פעולת המעקב אחר דבריו של מישהו אחר מבלי להראות בבירור את עמדתו. "התנהג בצורה אגרסיבית כדי להפחיד אנשים ולגזול את כספם..."

הרשימות לעיל הן רק מספר מצומצם. בשפה העממית היומיומית ישנם מילים וביטויים רבים המשמשים באופן מילולי, אך יש להם גם משמעויות סמנטיות, פיגורטיביות או מטאפוריות רבות. שימושים אלה עדיין פופולריים וגורמים, במכוון או שלא במכוון, למאזינים לדמיין את חייו הייחודיים של נהר הדרום.

נגוין הואו ​​היפ

מקור: https://baocantho.com.vn/doi-dieu-ve-bien-hoa-ngu-nghia-trong-cach-noi-cua-cu-dan-nam-bo-a193332.html