המלחין ת'וי פונג (שני משמאל) מקבל את הפרס השלישי בתחרות כתיבת השירים "שיר האיחוד".

ת'וי פואנג, שנולדה למשפחה ללא רקע אמנותי, הוקסמה מהעוגב מגיל צעיר. בכיתה י' היא פיתחה תשוקה לגיטרה ושלטה בה במהרה. כיום, בנוסף להוראה בבית הספר, היא גם מעבירה שיעורים ללימוד פסנתר, גיטרה ומוזיקה ווקאלית לאנשים בכל הגילאים, מגיל ארבע ועד ילדים בשנות השישים לחייהם. עבורה, מוזיקה היא לא רק תווים מוזיקליים, אלא גם טיפוח הנשמה. בכל שיעור, היא לא רק מקנה מיומנויות אלא גם מעבירה את אהבתה למולדתה באמצעות שירים וסיפורים על התרבות והאנשים הוייטנאמיים.

רק בשנת 2020 החלה ת'וי פונג להלחין, מסיבה פשוטה מאוד - לתלמידים היו מעט שירים חדשים לבצע במהלך אירועי בית ספר ופסטיבלים. אז היא החלה לכתוב מוזיקה, שירים במיוחד לאירועים אלה, כמו שירים לילדים צעירים, עם מנגינות עדינות, קלות לשירה, קלות לזכירה ומתאימים ללבבותיהם של ילדים בגיל בית ספר. יצירות מוקדמות אלו התפשטו בעדינות וזכו להכרה בשקט, לא רק שעזרו לתלמידים לאהוב מוזיקה יותר, אלא גם הטמיעו בהם גאווה בבית הספר, בעיר הולדתם ובמדינתם.

כמו כן, באותה שנה, היא השתתפה לראשונה בתחרות כתיבת שירי ילדים וזכתה בפרס הראשון. המלחין ואן דין, שופט בתחרות, אף הגיע לבית הספר שלה כדי לצלם ועודד אותה להצטרף לאגודת המוזיקה של העיר הואה . לאחר שהצטרפה לאגודה, למרות מגפת הקורונה, היא המשיכה להלחין. שיריה על מניעה ובקרה של מגפות לא היו שליליים; להיפך, היה להם גוון עליז, שהעביר אנרגיה חיובית, והם התקבלו יפה על ידי רבים. היא האמינה שמוזיקה היא גם תרופה רוחנית שעוזרת לאנשים להתגבר על אתגרים. שנתיים לאחר מכן, היא זכתה בפרס השני בתחרות כתיבת השירים "אני אוהב את הואה".

שנת 2024 סימנה נקודת מפנה משמעותית כאשר התקבלה לאיגוד המוזיקאים של וייטנאם. באותה שנה, היא קיבלה את פרס C בפרסי הספרות והאמנויות של העיר הקיסרית הואה; וזכתה במקום השלישי בתחרות כתיבת השירים "שיר האיחוד" שאורגנה על ידי הטלוויזיה של העיר הו צ'י מין ואיגוד המוזיקאים של וייטנאם (לא הוענק פרס ראשון). יצירותיה בתקופה זו היו לא רק יצירות אמנותיות אלא גם מסרים של אחדות, אמונה ואהבה בלתי מעורערת למולדת.

לאחרונה, היא הייתה אחת מ-10 זמרים/מוזיקאים שנבחרו להשתתף במשלחת של משרד החוץ שביקרה במחוז האי טרונג סה וברציף DK1.

במהלך עצירת לילה באי סינה טון, נרגשת עמוקות מרגשותיהם ונסיבותיהם של החיילים הצעירים בסוף גיל ההתבגרות ותחילת שנות העשרים לחייהם, היא כתבה את השיר "טרואנג סה, ארץ הזיכרונות" באותו לילה ממש. המוזיקאי שואן מין סייע בעיבוד ובהקלטה ממש על הספינה. למחרת, השיר בוצע לראשונה בפני החיילים והאנשים באי, וזכה לתגובה חיובית ואמפתיה במיוחד. השיר נגע בלבבות המאזינים במנגינתו, והעביר תחושה עמוקה של המשמעות הקדושה של המילה "מולדת".

מהכיתה הקטנה שבה צלילי המוזיקה מהדהדים בכל אחר צהריים, ועד למסעות מעבר לים לטרואנג סה, המוזיקה של ת'וי פונג תמיד נושאת חוט אדום: אהבה למולדתה, לאנשיה ולארצה. והצלחותיה הן הכוח המניע שעוזר לה להתגבר על כל הקשיים, תוך התמדה בהלחנה ובלימוד. עבורה, מוזיקה אינה רק מקצוע, אלא שליחות. כל שיר, כל שיעור, הוא הזדמנות לזרוע זרעי אהבה למוזיקה, כך שיום אחד, הם ינבטו לאהבה למולדתה בלבבות מאזיניה.

פאם פואוק צ'או

מקור: https://huengaynay.vn/van-hoa-nghe-thuat/gieo-hat-giong-tu-tinh-yeu-am-nhac-157166.html