זכרו את היסטוריון הכפר

z5439792928629_798fd7cadd0dc6b3f8ea121f5909ce6b(1).jpg — מר טראן ואן טויין פתח את הצו הקיסרי העתיק ביותר בטאם קי שעדיין נשמר בבית.

מורה בכפר

שמו היה לה ואן פו (נפטר בשנת 2019). הוא לימד ונסע ברחבי עיר הולדתו כדי לאסוף מסמכי פולקלור. המורה הקשיש השתמש בשם העט פו ואן - שבו המילה פו נלקחה משם המקום פו הונג, שם עיר הולדתו הישנה.

המורה הזקן הקדיש את כל מרצו במהלך פרישתו לכתיבת שלושה כרכים: "שירי עם", "עיר הולדתה" ו"סיפורים עתיקים של הכפרים העתיקים". שלושת הכרכים תיעדו מסמכים על הכפרים העתיקים בשם פו הונג, וין אן, טיץ' דונג, טאצ' קיאו, ביץ' נגו, חונג מיי... בדרום נהר טאם קי, אותם בילה את כל חייו במחקר.

בחיבור לזיכרונות הדור הקודם, ציין מר פו כי שמה המקורי של עיר הולדתו היה קומונה טאן חונג, שמאוחר יותר שונה לפו חונג ואז לפו הונג. השם הסופי היה טאם שואן - והוא נשמר עד עכשיו.

בהמשך לתוצאות הראשוניות של מר פו, חיפשתי בקפידה אחר מסמכים סיניים שעדיין נשמרו באזור ומצאתי מסמכים רבים המוכיחים את שינויי השמות של הקומונות טאם שואן 1 וטאם שואן 2 במחוז נוי טאן לאורך זמן.

הזקנים - "הסיפורים החיים" ש"חיו ומתו עם הכפר". בכל סיפור ומסמך שסיפרו, דרך "מילותיו הכתובות" של הסופר פו בין - לה דין קואנג, הקוראים יכולים בקלות לדמיין את ההיסטוריה של הכפרים שהיו קיימים מאז פתיחת האזור הדרומי של קואנג נאם.

כמו גשר, שמות הארץ והכפרים, או באופן כללי יותר, הנשמה, המשמעות והזיהוי של ארץ המולדת נמשכים ברצינות וברציפות, מדור הזקנים נגו דוי טרי, טראן ואן טרויין... אחר כך ועד פו בין, האי טריאו, פאם הוא דאנג דאט.

הם - חלקם עלו לגן עדן, חלקם עדיין להוטים לספר מחדש סיפורים ישנים, כמו הסופר פו בין. אבל אחריהם, כמה אנשים נלהבים מספיק כדי לרדת לעומק... מקור שמות האדמות והכפרים? (שואן היין)

אסיר לשעבר של קון דאו

הוא טראן ואן טויין, הידוע גם בשם טרויין; במהלך מלחמת ההתנגדות של 1954-1975, הוא השתמש גם במילים הואנג וטרה שנלקחו משם הכפר הישן של עיר הולדתו (כיום גושי הואנג טרה דונג והואנג טרה טיי ברובע הואנג הואנג, עיר טאם קי) כשמו הבדוי.

בשנת 1985 פרש לגמלאות. בזמנו הפנוי, הוא חקר באופן פעיל את המסמכים הסיניים שנותרו כדי לשמש בסיס לשיקום חורבות בית הקהילה הישן של טאם קי, אשר שכן בכפר הואנג טרה. הוא קרא למימון ממקורות כספיים רבים, בעיקר מתושבי הכפר, וטיפל במאמץ לבנות מחדש את בית הקהילה ממסגרת העץ הישנה. לאחר השלמתו, הציע לקרוא לו "הואנג טרה" כדי להחליף את בית הקהילה הישן של טאם קי.

לדבריו, היקף קומונה של טאם קי בעבר התרחב יותר מדי, ולכן יש צורך להשתמש בשם הואנג טרה, מקום המגורים הראשון של תושבים ממחוז הואנג הואה, מחוז טאם הואה , ועד לאזור צומת נהר טאם קי, כדי לזהות אותה.

כולם הסכימו לדעתו. הודות לכך, שוב, שם של כפר קטן, שחשבו שהוא נפוץ בקרב העם רק לאחר שינויים רבים בהתאם לגבולות המנהליים, הפך לשם מקום עתיק שעדיין נשמר רשמית.

מר טויין נפטר בשנת 2023. זר הלוויה שהונח על ארונו במהלך הקבורה כתב בבירור כמה תווים סיניים אחרי שמו של הנפטר "כפר הואנג טרה, רובע הואנג, עיר טאם קי" - שם כפר שליוו את בנו המסור של הכפר עד הרגע האחרון.

מזכיר טרא

שמו טרא שואן הין, הוא התאסף בצפון בשנת 1954. לאחר 1975, הוא חזר לשרת ברובע פואוק הואה, בעיירה טאם קי. לסופר הייתה גישה רק למסמכים שאסף או העתיק ממשפחתו.

דרך זה למדנו פרט מעניין: כשנה לאחר מלחמת הגבול הצפונית, ביישוב שלו היה קמפיין למיגור אמונות טפלות; במקרה זה, פנאטים השמידו בנוחות את הסימנים הסיניים על אדריכלות המקדשים.

מר הין השתתף גם הוא במידה מסוימת בעבודה זו; ומכיוון שהיה בקיא באותיות סיניות, הוא גיבה בסתר משפטים מקבילים יקרי ערך, לוחות לכה אופקיים, לוחות וטקסטים לתפילה.

רק לאחר מותו (2010) פתחו בני משפחתו את המסמכים הללו לעינינו, והיו המומים לגלות תיעודים יקרי ערך רבים הקשורים למקור שם הכפר, לארכיטקטורת הפולחן ולמנהגים התרבותיים של כפר טו צ'אן באן ת'אץ' (כיום חלק מרובעי פואוק הואה והואה הואנג). ברשימותיו, העריך מר הין כי מקורו של שם הכפר הנ"ל בתקופה עתיקה מאוד.

בעקבותיו, באמצעות מסמכים סיניים שנמצאו בקומונות העתיקות של טאם קי וטו באן, הוכיח המחבר כי שמו המקורי של המקום היה "מאן סואי דה" - שם שתועד על ידי החוקר לה קווי דון בשנת 1776 בספר "פו ביין טאפ לוק".

קצין הקואופרטיב

על המדרון הצפון-מזרחי של ההר עם מגדל הטלוויזיה הגבוה ביותר בקואנג נאם נמצא ביתו של מר נגו דוי טרי (קאדר שאוחז מחדש, הוא נפטר בשנת 2015).
לאחר שחזר ממחוז תאי נגוין בצפון לאחר אפריל 1975, מר טרי השתתף בבניית קואופרטיבים חקלאיים באזור. עיר הולדתו, קומונה טו צ'אן אן הא, הסמוכה ללגונה צ'יאן דאן, תועדה בעבר בהיסטוריה העתיקה.

הודות לידיעתו הקודמת באותיות סיניות, הוא קרא בשקט כל עמוד במרשם המקומי של הכפר שהוקם בשנת 1807, אשר עדיין נשמר, ותיעד את שטחה של כל חלקת אדמה בכפר כדי לסייע לפקידי הקואופרטיבים החקלאיים המקומיים להשוות זאת למציאות.

משמות בעלי הקרקעות מתחילת המאה ה-19, הוא יצר קשר עם השבטים כדי לסייע בהשוואת גנאלוגיות ולקבוע את תקופת חייהם של כל אדם בשבט לאורך הדורות. משם, הוא החל לחקור את גנאלוגיות השבטים שחיו סביב לגונת צ'יאן דאן, אשר לימים נודעה בשם באי סאי - סכר סונג.

באמצעות קישור הגנאלוגיות, הוא שיחזר את מסע הקמת הכפר של תושבי הכפר אן הא והכפרים הסמוכים מיי קאנג, ת'אץ' טאן, וין בין, טאן אן, נגוק מיי וקואנג פו.

באמצעות ספרו "נגו דוי טרי מספר סיפורים", האדמה והאנשים של הקומונות והרובעים בחלק המזרחי של העיר טאם קי מתקופת פתיחת הקרקעות נראים בבירור. בהורשה ולמידה מעמיקה יותר ממחקרו, הצליח המחבר לשרטט תמונה חיה של האדמה סביב לגונת צ'יאן דאן - מחוז הא דונג הישן, ששייך בעבר למחוז לה דואנג במחוז טאנג בין, מחוז קוואנג נאם הישן.

מָקוֹר