זכרו את היסטוריון הכפר

z5439792928629_798fd7cadd0dc6b3f8ea121f5909ce6b(1).jpg — מר טראן ואן טויין הוציא את הצו המלכותי העתיק ביותר בטאם קי שעדיין נשמר בביתו.

מורה בכפר

שמו היה לה ואן פו (הוא נפטר בשנת 2019). הוא לימד תוך כדי טיולים ברחבי עיר הולדתו כדי לאסוף חומרי פולקלור. מורה קשיש זה השתמש בשם העט פו ואן - המילה פו מגיעה מפו הונג, שם עיר הולדתו הישנה.

המורה הזקן הקדיש את כל מרצו במהלך פרישתו לכתיבת שלושה כרכים: "שירי עם", "מולדת" ו"סיפורים עתיקים של הכפרים העתיקים". שלושת הספרים הללו מתעדים מידע על כפרים עתיקים כמו פו הונג, וין אן, טיץ' דונג, טאצ' קיאו, ביץ' נגו, חונג מיי וכו', מדרום לנהר טאם קי, אותם חקר בקפידה לאורך כל חייו.

בהתחבר לזיכרונותיהם של דורות קודמים, ציין מר פו כי שמה המקורי של עיר הולדתו היה קומונה טאן חונג, שמאוחר יותר שונה לפו חונג, ואז לפו הונג. השם הסופי היה טאם שואן - שנשמר עד היום.

בעקבות ממצאיו הראשוניים של מר פו, חיפשתי בקפידה אחר מסמכים בשפה הסינית ששרדו באזור ומצאתי טקסטים רבים המוכיחים את שינויי השמות של הקומונות טאם שואן 1 וטאם שואן 2 במחוז נוי טאן בתקופות שונות.

גברים קשישים אלה – "התיעוד ההיסטורי החי" – "חיו ומתו עם כפריהם". באמצעות סיפוריהם ותיאוריהם, ודרך "הרשימות" של הסופר פו בין-לה דין קואנג, הקוראים יכולים בקלות לדמיין את ההיסטוריה של כפרים אלה עוד מימי ייסוד האזור הדרומי של מחוז קוואנג נאם.

כמו גשר, שמותיהם של מקומות וכפרים, או באופן רחב יותר, הנשמה, המשמעות והזהות של מולדתנו, מועברים בקפידה ועקביות מדור לדור, מהזקנים נגו דוי טרי, טראן ואן טרויין... ועד פו בין, האי טריאו ופאם הוא דאנג דאט.

חלקם הלכו לעולמם, בעוד שאחרים, כמו הסופר פו בין, נותרו חדים מספיק כדי לספר את הסיפורים הישנים. אבל אחריהם, כמה מהם יהיו בעלי המסירות לחקור את מקורותיהם של שמות המקומות והכפרים הללו? (שואן היין)

אסיר קון דאו לשעבר

שמו היה טראן ואן טויין, הידוע גם בשם טרויין; במהלך מלחמת ההתנגדות בין השנים 1954 ל-1975, הוא השתמש במילים "הואונג" ו"טרה" שנלקחו משמות כפריו הישנים (כיום שכונות הואונג טרה דונג והואונג טרה טיי ברובע הואה הואונג, עיר טאם קי) כשם בדוי.

הוא פרש לגמלאות בשנת 1985. במהלך פרישתו, הוא חקר באופן פעיל מסמכים סיניים קלאסיים ששרדו כדי להשתמש בהם כבסיס לשחזור חורבות בית הקהילה הישן של קומונת טאם קי, ששכן במקור בכפר הואנג טרה. הוא קרא למימון ממקורות שונים, בעיקר מאנשים בכפר, וגייס משאבים לשיקום בית הקהילה ממסגרת העץ הישנה. עם השלמתו, הוא הציע לשנות את שמו ל"הואנג טרה" כדי להחליף את בית הקהילה הישן של קומונת טאם קי.

לדבריו, היקף פעילותה של קומונה טאם קי התרחב יתר על המידה מאז הקמתה, ויש צורך להשתמש בשם הואנג טרה, מקום מגוריהם הראשון של תושבי מחוז הואנג הואה, מחוז טאן הואה , שהגיעו לאזור מפגש נהר טאם קי, כדי להגדירה.

כולם הסכימו לדעתו. כתוצאה מכך, שוב, שם של כפר קטן, אשר נחשב כקיים רק בפולקלור לאחר שינויים רבים בהתאם לגבולות המנהליים, הפך לשם מקום היסטורי שנשמר רשמית.

מר טויין נפטר בשנת 2023. הזמנת הלוויה שהונחה על ארונו במהלך טקס הקבורה ציינה בבירור את האותיות הסיניות הבאות לאחר שמו של הנפטר: "כפר הואנג טרה, רובע הואנג, עיר טאם קי" - שם של כפר שליווה את בנו המסור של הכפר עד לרגעיו האחרונים.

שם משפחתו של מזכיר המפלגה הוא טרא.

שמו היה טרה שואן הין, והוא עבר לצפון וייטנאם בשנת 1954. לאחר 1975 הוא חזר לעבוד ברובע פואוק הואה, בעיירה טאם קי. למחבר הייתה גישה רק למסמכים שאסף או העתיק ממשפחתו.

דרך זה, אנו למדים פרט מעניין: בסביבות השנים שלאחר מלחמת הגבול הצפונית, יישובו פתח בקמפיין למיגור אמונות טפלות; תוך ניצול זאת, כמה פנאטים השמידו בנוחות את האותיות הסיניות החרוטות על מבני המקדש והפגודה.

מר הין גם השתתף במידה מסוימת בכך; ובהיותו בקיא בסינית קלאסית, הוא העתיק בסתר זוגות יקרי ערך, לוחות אופקיים, לוחות אבות וטקסטים טקסיים.

רק לאחר מותו (2010) הראתה לנו משפחתו את המסמכים הללו, ונדהמנו לגלות תיעודים יקרי ערך רבים הקשורים למקור שם הכפר, לארכיטקטורה של המקדשים ולמנהגים התרבותיים של כפר טו צ'אן באן ת'אץ' (השייך כיום לרובעים פואוק הואה והואה הואנג). ברשימותיו, העריך מר הין כי מקורותיו של שם הכפר עתיקים מאוד.

בעקבותיו, באמצעות טקסטים בשפה הסינית שנמצאו בקומונות טאם קי וטו באן לשעבר, הוכיח המחבר כי שמו המקורי של המקום היה "סואי דה מאן" - שם שתועד על ידי החוקר לה קווי דון בשנת 1776 בספרו "פו ביין טאפ לוק".

פקיד הקואופרטיב

על המדרון הצפון-מזרחי של ההר, שם ממוקם מגדל הטלוויזיה הגבוה ביותר בקואנג נאם , נמצא ביתו של מר נגו דוי טרי (קאדר לשעבר שעבר לצפון; הוא נפטר בשנת 2015).
לאחר שחזר ממחוז תאי נגוין בצפון לאחר אפריל 1975, מר טרי השתתף בהקמת קואופרטיבים חקלאיים ביישובו. עיר הולדתו, קומונת טו צ'אן אן הא, גובלת בלגונה של צ'יאן דאן, בעלת חשיבות היסטורית.

הודות לידיעתו הקודמת בסינית קלאסית, הוא קרא בשקט כל עמוד במרשם הקרקעות של הכפר שנערך בשנת 1807 בתקופת ג'יה לונג, וציין את שטחה של כל חלקת אדמה בכפר כדי לסייע לפקידי הקואופרטיבים החקלאיים המקומיים להשוות אותה למציאות.

באמצעות שמות בעלי אדמות מתחילת המאה ה-19, הוא יצר קשר עם שבטים שונים כדי להשוות בין רישומי שושלת ולקבוע את תקופות הזמן בהן כל אדם חי בתוך השבט לאורך הדורות. משם, הוא החל לחקור את רישומי השושלת של השבטים החיים סביב לגונת צ'יאן דאן, אשר לימים נודעה בשם באי סאי - סונג דאם.

על ידי קישור רישומים גנאלוגיים, הוא שיחזר את מסע בניית הכפר של תושבי הכפר אן הא והכפרים הסמוכים מיי קאנג, ת'אץ' טאן, וין בין, טאן אן, נגוק מיי וקואנג פו.

באמצעות ספרו "סיפוריו של נגו דוי טרי", מתוארים בצורה חיה אדמתם ואנשים של הקומונות והרובעים המזרחיים של העיר טאם קי מתקופת שיקוםה. בהתבסס על מחקרו ובחינה נוספת, הצליח המחבר לצייר תמונה חיה של האזור סביב לגונת צ'יאן דאן - לשעבר מחוז הא דונג, אשר שייך בעבר למחוז לה דואנג במחוז טאנג בין, במחוז קוואנג נאם.

מָקוֹר