ת'ונג מין - ארץ של עיתונות מהפכנית

במהלך מלחמת ההתנגדות נגד הצרפתים, קומונה מיי פונג (מחוז בה בה, מחוז בק קאן; כיום חלק מקומונת ת'ונג מין, מחוז תאי נגוין) הייתה אחד הבסיסים החשובים לעיתונות מהפכנית.

בכפרים כמו באן האו, קוי חון, או על מורדות הרים גבוהים כמו ואנג קאו ופיק קיי, אנשי הטאי והדאו לרוב אנאלפביתים, אך הם מגנים, מספקים מחסה ותומכים בעיתונאים בכל ליבם.

תמיכה הדדית זו היא שעזרה לפרסומים כמו Cuu Quoc, Cuu Quoc Viet Bac, ועיתונים כמו Bac Kan News ו-Bac Kan Information להפוך לכלי תעמולה יעילים, ותרמו תרומה מעשית לניצחון מלחמת ההתנגדות.

העורך הראשי שואן ת'וי (עוטה כיסוי ראש) עם עמיתיו מעיתון קואו קווק בווייט באק. צילום באדיבות העיתון.

בסוף יוני 1947, העיתון "קואו קווק" עבר מטויאן קוואנג לבק קאן. העברת ציוד הדפוס, מלאי הנייר והאספקה ​​בוצעה בדחיפות רבה עם עשרות משאיות, ונמשכה מספר שבועות. המסע היה ארוך יותר, מפרך וקשה יותר מבעבר.

כשהגענו לראשונה לכפר קוי חון, קומונה מיי פונג, היו לילות שבהם כל המשרד היה עולה לשדות שעל צלע ההר, מתכרבל תחת שמיכות וישן בישיבה צמודה לגזעי עצים.

"פעם אחת, באור יום, שמענו יריות כל כך קרוב שכל מי שעבד אסף במהירות את חפציו כדי לרוץ. כפי שהוטל קודם לכן, החבר טראן דינה טו נשא את אבן ההדפסה הליטוגרפית, החבר קאן נשא את מכונת הכתיבה, החבר טיאו נשא את הרדיו, והאחרים נשאו אספקה, מחברות ומסמכים... לאחר ריצה קצרה, הסתרנו במהירות את חפצינו בשיחים למרגלות ההר וטיפסנו בחזרה במעלה המדרון. רגע לאחר מכן, הם חזרו. משרד עיתון קואו קוק ירד מההר וחזר." (קטע מתוך "זיכרונות עיתון קואו קוק 1942 - 1954" מאת העיתונאי נגוין ואן האי).

בזיכרונותיו, העיתונאי שואן ת'וי מספר כאן על מקרה של "בריחה מפני האויב" כך: "שנינו (העיתונאי שואן ת'וי והמאבטח) המשכנו ללכת ולשוטט עד אחרי הצהריים מבלי למצוא דרך לצאת, מטפסים על מדרון הר אחר מדרון. אחר הצהריים, רעבים ועייפים, החלטנו לקטוף גויאבות ירוקות לאכול. עם בריזה עדינה, שכבנו על הקרקע ונרדמנו עמוק. בסביבות השעה ארבע אחר הצהריים, התעוררתי וראיתי שבגדיי מוכתמים באדום; התברר שעלוקות זחלו לגופי ונשכו אותי כאוות נפשן. ירדתי לנחל לכבס את בגדי ולהתרחץ, ואז המשכתי בדרכי..."

בסביבות סוף אוקטובר 1947, עבר הוועד המרכזי של עיתון ההצלה הלאומי לבסיס אזור 12 (בק ג'יאנג). עם זאת, עקב הצורך להגביר את עבודת התעמולה ולארגן את תושבי וייט בק להשתתפות ישירה בלחימה, הוקם עיתון חדש - עיתון ההצלה הלאומי של וייט בק - להפצה בשלושת המחוזות קאו באנג , בק קאן ולנג סון. משימה זו הוטלה על הסופרים נאם קאו וטו הואי ולאמן טראן דין טו.

טו הואי היה אחראי על הניהול הכללי וגם שימש כמזכיר סניף המפלגה של העיתון. נגוין בה לואי טיפל בעבודה המנהלית. נאם צאו לקח על עצמו כמעט את כל עבודת העריכה, בעוד האמן טראן דין ת'ו שימש גם כ"מדפיס", החל מסידור ועד הדפסה ליטוגרפית. נגוין טיו היה אחראי על ה"רדיו", כלומר, ניטור והקלטת חדשות באמצעות רדיו המופעל על ידי סוללות. ההקלדה, ההדפסה וההגהה טופלו על ידי סאו הונג ופוק מו.

יער במבוק פיאנג פאנג, קומונה Thuong Minh, מחוז תאילנד Nguyen .

באופן מקומי, מר הואה ואן טואן (1911–1997), ראש הווייט מין בקומונה, תושב כפר באן האו, עזר להם להשתלב בקהילה המקומית, וסיפק להם בגדים בצבע אינדיגו, תיקים בצבע אינדיגו וכובעי כומתות בצבע אינדיגו. הוא גם מינה את נונג ואן מוק הצעיר (1929–1999) כאיש קשר למשרד המערכת; בכל ערב היה מוק מלמד את שפת הטאי לצוות העיתון.

על פי "יומנו ביער" של נאם קאו, ב-19 באוקטובר 1947, עברה משרד העורכים לקוק פואנג, ומשם לואנג קאו. ב-1 בדצמבר 1947, חזר המשרד לקוק פואנג וטום פה (כיום חלק מכפר באן האו) לצורך תפעול קל יותר.

כאן, "משרד המערכת" שכן בצריף במקורות נחל קוק פואנג, בעוד שמכונת הדפוס הזעירה המופעלת ברגליים עם שני גופנים שכנה בטום פה. מחסן הנייר היה ליד המאחז פו טונג, ואנשי הדאו בקוק פואנג העבירו לשם מדי פעם בחשאי חבילות נייר. למרות התנאים הקשים, העיתון שמר על פרסום קבוע, שלושה גיליונות בשבוע.

בבאן האו, בנוסף לעבודתם המקצועית, עיתונאים מארגנים גם שיעורים והכשרות לעמיתיהם. למרות מזג אוויר קשה, תנאי מחיה קשים והיותם רחוקים ממשפחותיהם ומעריהם, הם נשארים מסורים ואופטימיים.

גם תושבים מקומיים בטחו בילדיהם ושלחו אותם ללמוד אוריינות ומיומנויות מקצועיות, ותרמו ליצירת סביבה תומכת הן לעיתונאות והן ללמידה במהלך שנות ההתנגדות.

אולי יעניין אותך גם

בעקבות הנחייתו של המזכיר הכללי והנשיא טו לאם: "ציווי מקצועי - ליבת העיתונות המהפכנית"בעקבות הנחייתו של המזכיר הכללי והנשיא טו לאם: "מנדט מקצועי - ליבת העיתונות המהפכנית". בראיון לעיתון דן וייט, חבר האסיפה הלאומית נגוין טי וייט נגה, חבר בוועדת התרבות והחברה של האסיפה הלאומית, הביע כי הנחיותיו של המזכיר הכללי והנשיא טו לאם בפגישה עם 101 עיתונאים מצטיינים לרגל יום השנה ה-101 ליום העיתונות המהפכנית של וייטנאם הן בעלות משמעות עמוקה, לא רק בהכרה בתרומת העיתונות המהפכנית אלא גם במתן כיוון אסטרטגי לעיתונות בשלב ההתפתחות החדש.

להפוך זאת למציאות באמצעות פעולות קונקרטיות.בתגובה לתנועת החיקוי "כל המדינה משיגה בהצלחה את יעד הצמיחה הכלכלית הדו-ספרתית לתקופה 2026-2030" שהושקה על ידי ראש הממשלה, מחוז תאי נגוין יישם במהירות פתרונות רבים ומסונכרנים כדי ליצור פריצת דרך בפיתוח חברתי-כלכלי. מכל רמות הממשל ועד לקהילת העסקים, כולם שואפים לפעול ולתרום להגשמת מטרת הצמיחה המהירה ובת-קיימא.

מכתב תודה לרגל 101 שנה ליום העיתונות המהפכני של וייטנאם.עיתון התעשייה והמסחר מבקש להביע את תודתו העמוקה לקוראיו ולשותפיו הנכבדים על אמונם ותמיכתם המתמשכים, ועל שליחת ברכות לרגל 101 שנה ליום העיתונות המהפכני של וייטנאם (21 ביוני 1925 - 21 ביוני 2026).

טו הואי סיפר: "כל גיליון של עיתון "וייט בק" היה בגודל של כמחצית מגודלו של עיתון "נהאן דאן" של ימינו, מקופל לשניים ליצירת שני עמודים קטנים, עם כמה מאמרים שהודפסו בשפת הטאי ותרגומים של כמה מאמרים בווייטנאמית תקנית בצד. בגיליון זה, נאם צאו כתב שיר עם שמעודד אחדות במלחמת ההתנגדות."

אמש קראנו את זה שוב וחשבנו שזה מקובל. דוד מוק חזר מנסיעת העסקים שלו, והגיע תורו "לאשר" את זה. הוא הניד בראשו למשמע מילים רבות, ונאם צ'או הסביר אותן שוב, אבל דוד מוק עדיין לא הבין. נאם צ'או החזיק את העיפרון שלו, הזיז אותו למעלה ולמטה מספר פעמים, אבל עדיין לא הצליח לתקן או לשנות אף מילה. לבסוף, נאם צ'או הגה רעיון:

אוקיי, פשוט קח את כל החיבור לחבר נונג קווק צ'אן ובקש ממנו להעיף בו מבט.

דוד מוק נשאר שם כדי לחכות לתרגום כולו, ולמחרת, כשחזר לקצה הבקתה, צעק מוק:

- השירים של הואו ​​כל כך טובים, כל כך טובים.

אני בטוח שנונג קווק צ'אן יסכים. בואו נדליק מקל קטורת לזכר מא ואן הוו (שם בדוי של נאם קאו). אני רוצה לצטט את שירו ​​של נאם קאו "קו בה מעניק מתנה לווייט בק":

"הדרך ארוכה באמת."

אוהבים מעריכים זה את זה ושולחים מתנות זה לזה.

איפה השפלה והרמות?

דרכיהם נפרדות, בלתי נפרדות כמו עלי בטל וליים.

עלי בטל עם ליים גורמים לשפתיים להיראות רעננות ויפות.

הים והיער חברו יחד כדי להדוף את אנשי המערב.

הקשר בין היער לים הוא באמת עמוק.

אנחנו אוהבים אחד את השני, אז ניפגש שוב כשנצליח."

בנוסף, בקרבת מקום, מחלקת המידע של בק קאן, הממוקמת ליד מפל טאט נגייהו, הוציאה לאור גם את עיתון בק קאן ניוז עם תפוצה של 16,000 עותקים. בשנת 1949, יחד עם בק קאן ניוז, מחלקת המידע הוציאה לאור גם את עיתון בק קאן מידע; שני עיתונים אלה פורסמו מדי שבוע, "וחולקו למקומות שונים, עם 300 עותקים לגיליון".

אנשי הדאו מגדלים חדקן ב-Thuong Minh.

ארצות הברית - וייטנאם: אל תפספסו

וייטנאם וארצות הברית מחזקות את שיתוף הפעולה בהתמודדות עם תוצאות המלחמה.VTV.vn - ב-22 ביוני, המזכיר הכללי והנשיא טו לאם קיבל את פניו של מזכיר הצי האמריקאי בפועל, הונג צ'או.

המזכיר הכללי והנשיא טו לאם מקבל את ממלא מקום מזכיר הצי של ארצות הברית.ב-22 ביוני 2026, בהאנוי, קיבל המזכיר הכללי והנשיא טו לאם את פניו של מזכיר הצי האמריקאי בפועל, הונג צ'או.

המזכיר הכללי ונשיא וייטנאם מקבלים את פניו של מזכיר הצי בפועל של ארצות הברית.ב-22 ביוני 2026, בהאנוי, קיבל המזכיר הכללי והנשיא טו לאם את פניו של מזכיר הצי האמריקאי בפועל, הונג צ'או.

המשורר נונג קווק צ'אן, ראש מחלקת המידע של בק קאן, נפגש לעתים קרובות עם נאם צ'או וטו הואי, וניהל חילופי דברים ידידותיים. נונג קווק צ'אן תרגם את שירי העם של נאם צ'או שנכתבו לעיתונים לשפת הטאי, ונאם צ'או וטו הואי הציעו הצעות לנונג קווק צ'אן בנוגע למבנה הפואמה הנרטיבית "וייט בק טוק סלאק" (וייט בק נלחמים באויב).

בבקתה קטנה ליד מפל טאט נגייהו בבאן האו, באמצע הדרך במעלה הר קואו קוק, בילה נונג קוק צ'אן עשרה ימים ולילות בכתיבת "וייט בק נלחם באויב" - שירו ​​הראשון באורך מלא. החלק "חייליו של הדוד הו" הפך במהרה לשיר מפורסם, שנבחר להיכלל באנתולוגיה של שירה וספרות מהפכנית והתנגדות שפורסמה על ידי איגוד הספרות והאמנויות של וייטנאם בשנת 1949. כאן גם חיבר המשורר את השיר המפורסם מאוד "תפירת בגדים".

כשאני שומע את הרוח נושבת דרך פיה ביואק

אני יודע שהסתיו נגמר.

מציוני דרך היסטוריים אלה, ברור שכמה מהכפרים שהוזכרו לעיל בקומונה של ת'ונג מין ראויים להיחשב בין המקומות המרכזיים של עיתונות מהפכנית. לכן, יש צורך במחקר ובאיסוף תיעוד לסיווג כפרים אלה כאתרים היסטוריים.

אם יוכר, המקום הזה יהפוך ל"אתר קדוש" עבור דורות של עיתונאים לבקר בו, לחלוק כבוד לאלה שבאו לפניהם, ולהזכיר לעיתונאים של ימינו להמשיך ולשמר ולפתח את המסורת הגאה הזו.

מקור: https://baothainguyen.vn/tin-moi/202606/thuong-minh-vung-dat-bao-chi-cach-mang-9ad29dd/