אומנות שירה עממית ייחודית של Thuong Rang, Bo Mang

שירת ת'ונג ראנג ובו מאנג, שנוצרה מתהליך החיים והעבודה, היא צורת אמנות עממית בולטת באוצר שירי העם של קהילת מונג בפו טו. אמנות ייחודית זו, בעלת היסטוריה ארוכה, התפתחה באמצעות העברה בעל פה.

"התמחויות" רוחניות של אנשי המואנג

לדברי חוקר תרבות העם, האמן המכובד (NNUT) בוי הוי וונג בקומונה של לק סון, ההיסטוריה של היווצרות שירת העם ת'ואנג ראנג ובו מנג מוזכרת פעמים רבות בשיר "אנג מו מונג" מלפני אלף שנה, כפי שמוצג בקטע משיר המו "קואי לי" (עצה לצאצאים): "... בני ובנותיי נשארים מאחור בעתיד/ כדי שאבא יוכל לומר לאדון המו לומר דברי עצה, דברי עצה/ אבא יכול לומר את המילים האחרונות, דברי פרידה/ מאוחר בלילה, לספר הכל/ כל ילד שירצה להקשיב, יקשיב/ כל ילד שלא ירצה, זה בסדר/ גם אם הוא לא ירצה, אבא עדיין יספר...".

האמן המכובד באך טי דאו בקומונת נאט סון מלמד את שירת ת'ונג ראנג ובו מאנג לדור הצעיר.

בימים הראשונים של השנה החדשה, אנשי המואנג בקומונות מואנג דונג, מואנג ואנג, ת'ואנג קוק ונט סון מבצעים לעתים קרובות שירי עם, שאחד מהם הוא מנהג שאק בואה (הידוע גם בשם "סאק בואה" או "שק בואה") כדי לאחל שנה טובה ולשיר שירי עם של ת'ואנג ראנג ובו מנג כדי לשבח ולברך את בעל הבית. האומן בוי ואן וונג בכפר צ'יאנג ואנג, קומונת מואנג ואנג, הוא אחד האנשים שעדיין משמר את המילים והשירים המתוקים הללו: "אנו מחלקים מים וקמע בשדות/ אני מסתכל מתחת לבית על כלונסאות/ בית הטחינה בביתך/ אני מסתכל הלוך ושוב/ אני רואה בריכה, אגם/ אני מסתכל לתוך בית הטחינה, ביתך מוצל ומקרין עושר...".

אנשי המואנג שרים את ת'ואנג ראנג ובו מאנג לא רק במהלך פסטיבלים אלא גם במהלך עבודות הפקה, חתונות, בתים חדשים, חגיגות אריכות ימים... צורה זו של פעילות תרבותית קשורה לעתים קרובות לפסטיבלים, לחיים הרגשיים והרוחניים של הקהילה, התוכן מכיל פילוסופיה הומניסטית, חמלה, העברת מחשבות, רגשות, חלומות, אהבה, שאיפות ואידיאלים של החיים של אנשים, העשרת החיים הרוחניים, עידוד רוח העבודה, כמו גם ביטוי של הרצון לחיים מאושרים ומשגשגים, תרומה ליופי באופי, בנפש ובאורח החיים של האנשים.

הפצת ערכי מורשת בחיים העכשוויים

בשנים האחרונות, מתוך אהבתה ותשוקתה לשימור המורשת התרבותית, האמנית המכובדת באך טי דאו מכפר באו, בקהילת נאט סון, פתחה כיתה ללימוד שירה של ת'וונג ראנג ובו מנג לילדיה ולנכדיה, בעיקר נשים בגיל העמידה. גם ילדים בגילאי 10-15 שאוהבים שירי עם של מואנג משתתפים בה. האמנית באך טי דאו שיתפה: "בעבר, עקב קשיים סוציו -אקונומיים, לקהילות מואנג לא היו התנאים לארגן פעילויות תרבותיות. רוב הפעילויות התרבותיות המסורתיות היו בסכנת היעלמות. כיום, החיים השתנו רבות, אנשים שמרו על זהותם, במיוחד שירי עם בעלי חיוניות מתמשכת."

החבר נגוין טאן שואן, ראש המחלקה לניהול תרבות במחלקת התרבות, הספורט והתיירות, אמר: "קהילות המיעוטים האתניים מואנג במחוז עדיין אוהבות לשיר ולהאזין לשירי עם ת'ואנג ראנג ובו מאנג. בשנת 2023, באמצעות יישום מפקד האוכלוסין, 85% מהמשתתפים בסקר אישרו כי הדור הצעיר והילדים במשפחות נלהבים ומעוניינים להשתתף ישירות בפעילויות שירה. ראיונות אקראיים נערכו עם ילדים בגילאי 10-15 שהשתתפו בפעילויות תרבותיות מקומיות או בית ספריות ושיתפו את תחושותיהם על הנאה מלמידה ושירה של ת'ואנג ראנג ובו מאנג. לא רק האמן המכובד באך טי דאו בקהילת נאט סון, גם כמה אומנים המחזיקים במורשת תרבותית כמו דין טי טאו ברובע קי סון וקוואץ' טי לון בקהילת דאי דונג הזמינו באופן יזום תלמידים לבתיהם כדי ללמד בחינם.

ביולי 2025, פו טו הוכרזו ארבע מורשתות תרבותיות ברשימת המורשתות התרבותיות הלאומיות הבלתי מוחשיות. אמנות השירה העממית של ת'ונג ראנג ובו מאנג מהקבוצה האתנית מונג היא אחת המורשתות התרבותיות שזכו לכבוד, מה שמאשר את ערכה הייחודי ותורם להעשרת המוזיקה העממית הוייטנאמית. צורת ארגון פעילויות שירה עממית בקהילה מושכת תשומת לב גוברת. עשרות מועדוני שירה מונג הוקמו באזור כדי להשתתף באופן קבוע בפעילויות ובהופעות תרגול, כגון: באי צ'ים (קוייט טאנג), מונג קו (קוג סון), וו בין (קומון לאק סון)... כמה אמני שירה מונג כמו בוי טי לון, קומון דאי דונג; בוי ואן האן, ראש מועדון השירה מונג קו מונג, בוי ואן צ'ין, ראש מועדון השירה מונג וו בין... היו חלוצים בהבאת שירת מונג לפלטפורמת הסייברספייס, פרסמו סרטונים , הקלטות, תוכניות חילופי דברים, והופעות שירת מונג ביוטיוב, פייסבוק, זאלו... כדי לענות על הצרכים של הנאה ולמידה על שירת מונג, ותרמו לשימור והפצת צורת האמנות המסורתית.

בוי מין

מקור: https://baophutho.vn/doc-dao-nghe-thuat-hat-dan-gian-thuong-rang-bo-meng-238214.htm