"חיים של קושי ומאבק" ומסע לגילוי עצמי.

בהיסטוריה של הספרות הוייטנאמית המודרנית, מלחמה היא נושא מרכזי, אך התקופה שלאחר המלחמה נותרה תחום שיח שלא נחקר במלואו. בעוד שנושא המלחמה מתעמק לעתים קרובות בזיכרון הקולקטיבי, באירועים היסטוריים מרכזיים ובאירועים מכריעים שעיצבו את גורל האומה, הנושא שלאחר המלחמה דורש פרספקטיבה עמוקה ומורכבת יותר, המציבה את הפרט במרכז ההשלכות ההיסטוריות.

"החיים ברוח ובאבק", מאת הסופרת נגוין פאן קה מאי, שיצא לאור בווייטנאם באמצע דצמבר, נחשב לאחד הרומנים המצליחים ביותר בזכות חקר נועז של נושא זה.

"נוין פאן קה מאי" ו"חיי רוח ואבק" הן ללא ספק שתי מילות מפתח שמשכו תשומת לב רבה מצד קוראים מקרוב ומרחוק בימים האחרונים. נוין פאן קה מאי (ילידת 1973) היא סופרת ידועה לא רק בווייטנאם אלא גם הטביעה חותם משמעותי על הספרות הבינלאומית. חייה של קה מאי, עשירים בחוויות מילדותה המוקדמת, טיפחו בה שפע של סיפורים, מחשבות, חוסן ונחישות להתעלות מעל מצוקה ולבטא את עצמה.

כבת לאזורים רבים ושונים: נין בין, נגה אן , בק ליו... ובמשך שנים רבות, קוויה מאי ומשפחתה חיו ועבדו במדינות שונות: בנגלדש, הפיליפינים, בלגיה, אינדונזיה, קירגיזסטן... סביבה רב-לאומית ורב-תרבותית זו עזרה לה לצבור ניסיון חיים, להרחיב את אופקיה ולצבור הבנה עמוקה של זהותה, תחושת השייכות שלה והגבולות העדינים בין מולדתה לארץ זרה.

הסופרת נגוין פאן קה מאי ערכה השקת ספרה "חיי הרוח והאבק" בהאנוי . צילום: באדיבות הסופרת.

בתוך השינוי הגיאוגרפי והתרבותי הזה פיתח נגוין פאן קה מאי פרספקטיבה רב-גונית, תובנה ועשירה בדיאלוג: התבוננות בווייטנאם מבפנים דרך הזיכרון, ומבחוץ דרך המרחק ההכרחי של מישהו שהגיע רחוק. ביצירתו היצירתית של קה מאי, מלחמה ותוצאותיה אינן רק נושאים, אלא אובססיה היסטורית ותרבותית רדופת. "החיים ברוח ובאבק" הוא המימוש הברור ביותר של גישה זו.

""חיים מאובקים"" פורסם לראשונה באנגלית בשנת 2023 תחת הכותרת "ילדת אבק". היא בחרה לכתוב באנגלית כדי לקרב יצירה עם רקע ודמויות וייטנאמיות לקוראים בינלאומיים; וכעת, לאחר שתרגמה את היצירה לוייטנאמית ופרסמה אותה בווייטנאם, היא מקווה להחזיר את "ילדתה הרוחנית" לשורשיה.

עטיפות הספרים של "ילד האבק" בשוק הבינלאומי. צילום: באדיבות המחבר.

הסופרת נגוין פאן קה מאי שיתפה: "כדי להתכונן לחזרה הזו, השקעתי זמן ומאמץ רבים בתרגום הוייטנאמי של 'החיים ברוח ובאבק'. רציתי שהספר יהיה בעל סגנון כתיבה ורוח משלי, ולא רק תרגום. במשך שבע השנים שבזבזתי בכתיבת הרומן הזה, חלמתי על היום הזה - היום שבו נולדה ילדת מוחי על אדמת וייטנאם."

"החיים ברוח ובאבק", שאורכו כמעט 500 עמודים ומחולק ל-21 פרקים, סובב ברובו סביב שתי סביבות: "סייגון, 1969" ו"הו צ'י מין סיטי, 2016". קוראים רבים מרותקים למבנה ציר הזמן הכפול של הרומן. בשנת 1969, שתי אחיות עוזבות את כפרן כדי לעבוד כנערות בר בסייגון, מבדרות חיילים אמריקאים. בשנת 2016, דן, טייס מסוקים אמריקאי לשעבר, חוזר להו צ'י מין סיטי, ומנסה להפיג את חרטתו על מעשיו במלחמה ולמצוא את חברתו לשעבר, קים. בינתיים, פונג הוא אחד מאלפי ילדים בני תערובת שננטשו על ידי אמותיהם הווייטנאמיות ואבותיהם האמריקאים. למרות ילדות קשה מלאה בעוני ובושה, הוא נותר נחוש למצוא את הוריו. ככל שחייהם משתלבים, סודות נחשפים בהדרגה.

הפרספקטיבה של "חיים ברוח ובאבק" מתמקדת בחייהם של אנשים מודרים: ילדים בני תערובת, נשים שנאלצות לקבל החלטות הישרדות קשות, וותיקי צבא הנושאים את נטל הטראומה הפסיכולוגית למשך שארית חייהם.

אחד ההיבטים הבולטים ביותר של "החיים ברוח ובאבק" הוא העלאתו של הילד המעורב-גזע הווייטנאמי-אמריקאי מ"פרט קטן" בהיסטוריה למוקד העלילה. במשך שנים רבות, ילדים מעורבים הופיעו בספרות ובקולנוע כקורבנות מלחמה או מושאים של רחמים. נגוין פאן קה מאי חורגת מעבר לנקודת מבט זו. היא לא רק מתארת ​​את כאב האפליה, אלא גם מציבה את הדמויות המעורבות בבחירות ספציפיות, לעיתים שנויות במחלוקת, ומכריחה את הקורא לראות אותן כסובייקטים מוסריים - גם אם פצועים ולא מושלמים.

"

""החיים ברוח ובאבק"" אינו מעורר תחושות של פסימיות או ייאוש; להיפך, הוא מעורר רוח של סובלנות, סליחה על חטאי העבר, ואהבה ואחריות כלפי חיי ההווה. לכן, "החיים ברוח ובאבק" הוא באמת סיפור וייטנאמי מאוד, למרות שהוא כתוב באנגלית, והוא גם סוג של נרטיב לאומי, המדגיש את האופי התרבותי ואת העם הווייטנאמי אשר, למרות הקשיים, שמר על יופיו הייחודי. אני מאמין שקוראים מקומיים יאמצו בהתלהבות את סגנון הסיפור הזה, משום שבמידה זו או אחרת, כולנו חולקים עבר משותף שצריך לחלוק ולהבין."

המבקר מאי אן טואן

ברמה עמוקה יותר, "החיים ברוח ובאבק" מעלה את סוגיית הזהות. הזהות ביצירה זו אינה עוסקת בחיפוש אחר עובדות ביולוגיות או משפטיות, אלא בתהליך של שאלות מתמידות. הדמויות מתמודדות ללא הרף עם השאלה "מי אני?" בהקשר חברתי שעדיין לא מוכן לקבל היברידיות ושוני. באמצעות זאת, נגוין פאן קה מאי מראה שמלחמה לא רק הורסת מרחבי מחיה אלא גם מנפצת את מסגרות ההתייחסות הבסיסיות המסייעות לאנשים להגדיר את עצמם.

גם הדמויות הנשיות ב"חיים ברוח ובאבק" פותחות גישה ראויה לציון. במקום לאידיאליזציה או מוסר השכל שלהן, המחברת בוחרת בפרספקטיבה קיומית, ומראה שהנשים הללו קיימות במצב שבו כל בחירה היא הפסד. התפתחות הדמויות ברומן אינה שואפת להצדיק או לגנות, אלא מעלה שאלות נוקבות על אחריות חברתית ועל סטנדרטים מוסריים שנוצרים בהקשר יוצא הדופן של מלחמה.

הרומן "החיים ברוח ובאבק" מאת הסופרת נגוין פאן קה מאי יצא לאור בווייטנאם באמצע דצמבר. צילום: סופק על ידי המחברת.

ראוי לציין כי נגוין פאן קה מאי אינו הופך את הנשים הללו ל"סמלים של סבל". הן מוצגות בפני סתירות פנימיות מלאות, חלשות וחזקות כאחד, עמוסות באשמה אך זקוקות לחיות למען עצמן. גישה זו מסייעת ל"חיים ברוח ובאבק" להימנע מנרטיב חד צדדי תוך הרחבת ההיקף ההומניסטי של היצירה.

בתיאורו את הווטרנים האמריקאים, "החיים באבק" מעלה סוגיה רגישה אך הכרחית בספרות שלאחר המלחמה: הטראומה הפסיכולוגית של אלו שביצעו אלימות. הטראומה הפסיכולוגית ביצירה אינה נתפסת כ"כפרה", אלא כמציאות פסיכולוגית שיש להכיר בה. גישה זו מאפשרת ליצירה לפתוח דיאלוג מורכב יותר על אחריות אישית, תוצאות המלחמה וגבולות השיפוט המוסרי.

מבחינה מבנית, שזירת שני קווי זמן ברומן משקפת במדויק את ההיגיון המבצעי של הזיכרון שלאחר המלחמה. העבר ב"חיים ברוח ובאבק" אינו נסגר, אינו רדום בהיסטוריה, אלא חודר ללא הרף להווה, ומשפיע על בחירותיהן ופעולותיהן של הדמויות. מבנה לא ליניארי זה עוזר לקורא להבין טוב יותר את אופייה ה"חסר שינה" של התקופה שלאחר המלחמה - מצב שהחברה חייבת להמשיך להתעמת איתו ישירות. הרומן שומר את הקורא במתח, עוקב ומשער עם כל צעד של הדמויות ואת האופן שבו המחבר שזור ומחבר את קווי העלילה. בסופו של דבר, המחבר מאפשר לחמלה האנושית, לסליחה ולשיתוף לנצח, ומחבר את כולם יחד.

הסופרת נגוין פאן קה מאי מקבלת את פרס "ספר אחד - לינקולן אחד" על עבודתה "ילד אבק" מראש עיריית לינקולן, לייריון גיילור ביירד. צילום: באדיבות המחברת.

כמובן, "החיים ברוח ובאבק" אינו רומן מושלם מכל בחינה. קוראים חדי עין עשויים להבחין בקטעים בעלי קצב איטי ופרטים המשמשים כהכוונה ברורה לסיפור. עם זאת, בסך הכל, זוהי יצירה רצינית עם חשיבה אמנותית עקבית ומודעות ברורה לנושא שלה.

מעשה ראוי לשבח, כפי שחלקה נגוין פאן קה מאי, הוא שכדי להראות הכרת תודה לאדמה שטיפחה את חלומות ילדותה, היא תרמה את כל התמלוגים שקיבלה מההדפסה הראשונה של "החיים ברוח ובאבק" בווייטנאם לארגון הלא ממשלתי "חדר לקריאה בווייטנאם" כדי לבנות ולהפעיל ספרייה בבית הספר היסודי טראן קוק טואן בבק ליו.

בהקשר של ספרות וייטנאמית עכשווית, שבה סוגיות שלאחר המלחמה זקוקות לבחינה מחודשת יותר ויותר בגישה מפוכחת ורב-גונית, "החיים ברוח ובאבק" של נגוין פאן קה מאי הוא נוכחות ראויה לציון, מספיק כדי לפתוח דיאלוגים הכרחיים על האופן שבו אנו חיים וכיצד נחיה עם העבר.

"ילדת האבק", שפורסם לראשונה באנגלית בשנת 2023, פורסם מאז ב-25 שפות. הוא זכה בפרס "היא קוראת" לרומן ההיסטורי הטוב ביותר בשנת 2023. לפני כן, הספר זכה לשבחים נוספים, ביניהם: מועמדות לפרס אדוארד סטנפורד לסיפורת מבוססת מקום; מועמדות לרומן הבינלאומי הטוב ביותר של השנה על ידי Apple Books Canada; מועמדות לספר הטוב ביותר של השנה על ידי Reader's Digest, Cosmopolitan, Buzz Magazines ו-Book Riot; ותואר הספר הטוב ביותר של החודש/עונה על ידי Los Angeles Times, Amazon, Library Journal, Chicago Review of Books, Ms. Magazine, BookPage, The Times, The Australian Women's Weekly, Sydney Morning Herald ו-Apple Books.

פִּרסוּם

מקור: https://baonghean.vn/doi-gio-bui-and-hanh-trinh-kiem-tim-can-tinh-10316721.html