מה המשמעות של הא קוי?

הא קוי – השם הישן של מחוז האי הא – הוא שם מוכר מאוד לאנשים במזרח וייטנאם וגם מרשים מאוד עבור אלו שאוהבים את ההיסטוריה והתרבות של צפון מזרח וייטנאם! עם זאת, בתקופה האחרונה, יותר ויותר אנשים לא מבינים את משמעות השם הא קוי או שיש להם הבנה מוטה ולא מדויקת בהשוואה למשמעותו המקורית. תרבויות גדולות תמיד קשורות לנהרות, ובהתאם, שמות עתיקים הקשורים למילה "הא" הם שמות מקומות מיוחדים מאוד שכדאי לחקור, לפענח ולהעריך.

שמו של כפר הא קוי מופיע על מפת מחוז ואן נין, בספר דונג חאן דו דיה צ'י. — שמו של כפר הא קוי מופיע על מפת מחוז ואן נין, בספר *"הגדה הגיאוגרפית של דונג חאן"* .

בהיסטוריה העתיקה, השם הא קוי נכתב באותיות סיניות כ-河檜. הא (河) פירושו נהר או מים, וקוי (檜) פירושו עצי יער ירוקי עד. קוי אינו מתייחס רק לעצים באופן כללי, כפי שאנו מבינים אותו, וגם לא ל"צמחייה צפופה" כפי שהציעו תיאורים היסטוריים מקומיים רבים. בעבר, אנשים השתמשו באות טאו (草) כדי להתייחס לצמחים עשבוניים, תאי (菜) כדי להתייחס לירקות, ומוק (木) כדי להתייחס לצמחים עציים באופן כללי... והשתמשו בקוי (檜) ספציפית כדי להתייחס לעצי יער ירוקי עד שנשארים ירוקים כל השנה, מבלי להשיל את עליהם עונתית. כל עלה על עצים אלה יכול להחזיק מעמד בין 3 ל-40 שנים לפני שהוא נושר; מה שאנו מכנים כיום "עצים ירוקי עד" במונחים מדעיים . המאפיין המגדיר את הא קוי הוא יופיו הירוק והשופע, חיוניותו התוססת ורוחו העמידה, המסוגלת לעמוד בקשיים ובקשיים של השטח ומזג האוויר, כפי שמוצג על ידי מינים כמו עצי אורן, אשוח וברוש. לפיכך, ניתן להבין את הא קוי באופן כללי כ"יער עתיק ליד הנהר", במובן הצר יותר כ"יער אורנים ליד הנהר", ובמובן הספרותי כ"ארץ פורייה, שופעת, עמוקה, עמידה ועמידה". אם נדע שהשם העתיק אף יותר של ארץ זו היה הא מון, נראה את המשמעות הרבה של השם הא קוי, שכן הקדמונים רצו להדגיש שזה לא היה רק שם כללי למיקום של נהר או שפך ים על גבי מפה, אלא גם טריטוריה שלמה של יער עתיק ליד הנהר והים.

הא קוי – שם כל כך פשוט, חביב ובעל משמעות עמוקה, אך כה בעייתי שכן דורות לא הבינו נכון את משמעותו, כאשר אפילו כל המחוזות המזרחיים שמרו על שמם המקורי, אך הא קוי שינה את שמה מספר פעמים. המילה "הא" פשוטה וקלה להבנה, אך המילה "קוי" מתפרשת לעתים קרובות באופן שגוי. היו פרשנויות רבות ושונות לשם הא קוי, וייתכן שיהפוך לאגדה. למעשה, אין לנו לדאוג יותר מדי לגבי האם הפרשנות נכונה או שגויה, כי בכל הקשר היסטורי, דור חדש מפרש את השם לפי הבנתו וכוונותיו. זהו עניין של ידע ורגש; לפעמים עדיף לתת לדברים לעשות את מהלךם הטבעי. שפה היא שפה חיה, והיא זקוקה לחיים סמנטיים בהתאם להיסטוריה. אך יש להודות שרוב האנשים לא הבינו נכון את המשמעות המקורית. כמה פרשנויות הומוריסטיות ומוטות למדי שאנו נתקלים בהן לעתים קרובות הן כדלקמן:

בעבר נחשב בטעות כי השם הא קוי הוא שם נוסף להא קו, שפירושו "בזרם הזרם של הנהר או למרגלות הגבעות". זה היה ההסבר שניתן על ידי אלו המכירים כמה ניבים סיניים. בעבר, אנשים רבים מדרום סין היגרו להא קוי דרך ההרים והיערות כדי לגור שם. הם השתמשו בניבים שונים ולעתים קרובות ביטאו באופן שגוי את השם הא קוי כ"הא קאי", "הא קו" וכו', כשהם מבינים אותו כשוק על גדת הנהר או אזור מגורים. מכיוון שהם גרו באזורים הגבוהים, הם הבינו בקלות את הא קוי כאזור שפלה.

השם הא קוי נאם מופיע בתקנות המקובלות של הכפר, שנכתב בכתב ידו באותיות סיניות ובווייטנאמיות על ידי ראש הכפר בשנת 1942.

השם הא קוי הוסבר בעבר בפשטות כמקום עם טחנות אבן רבות לאורך הנהר. סביר להניח שזו הייתה נקודת המבט של אלו שביקרו בהא קוי לאחר 1979 (הידועים בפי העם כ"תושבי האזור הכלכלי החדש"). הם התרשמו מאוד ממראה הדייגים לאורך נהר הא קוי, כשהם דופקים צדפות (מחוממות כדי להידמות לאבן גיר שרופה) בטחנות אבן עתיקות כדי לייצר סיד לאיטום סירות. בנוסף, לאורך הנהר היו מדי פעם שרידים של טחנות אבן ענקיות שהושארו אחריהם הסינים - המכונות "מאי נגאן" בסינית - ששימשו לטחינת אורז באמצעות אנרגיית מים. טחנות ייחודיות אלו (בניגוד לאלו שנמצאו באזור הדלתא) כנראה הותירו רושם מתמשך על הדור החדש כשפירשו את השם הא קוי.

השם הא קוי הוסבר גם באופן מדעי לכאורה, כמכיל את מפל הא ומפל קוי, סמוך למפגש נהרות הא וקוי. במציאות, אכן ישנם מפלי הא וקוי סמוך למפגש נהרות הא וקוי, אך האות הא (蚵) בשם מפל הא מכילה את האות "תולעת" כדי לציין שלמפל יש הרבה ספחות נאחזות בסלעים, והאות קוי (𥖩) בשם מפל קוי מכילה את האות "אבן" כדי לציין מערבולת קעורה גדולה באמצע הנהר, מוקפת בחלוקי נחל, הדומה לאבן ריחיים טבעית. בינתיים, לשם הא קוי מכיל את האות הא (河) עם האות "מים" ואת האות קוי (檜) עם האות "עץ". אלו הן בסך הכל הומופונים; האותיות הסיניות נכתבות בצורה שונה, וגם משמעויותיהן שונות.

למרות שכל אחת מהפרשנויות השגויות הללו חושפת כמה מהמאפיינים הייחודיים של הא קוי בהשוואה למקומות אחרים, הן אינן מצליחות ללכוד את המאפיינים הגיאוגרפיים והאקולוגיים המקיפים ביותר של הא קוי, שהוא היער העתיק לאורך הנהר, כפי שתוכנן במקור. הן גם חסרות את המשמעות הספרותית העמוקה המוצעת על ידי השם העתיק הא קוי, ואין להן שום קשר למשמעות בכתב נום שהמורים הקדומים של הא קוי תמיד הדגישו לתלמידיהם.

המילים "Cối" ו-"My" בכתב נום מוטבעות על קיר ביתו של מר נגוין ת'ה קי.

גב' נגוין ביץ' טראם, סגנית מנהלת לשעבר של בית הספר התיכון קוואנג הא, מספרת על הרושם שאביה, מר נגוין דה קי, הטמיע בילדיו מגיל צעיר את השם הא קוי: "אבי השתייך למעמד האינטלקטואלי שגדל וקיבל חינוך מערבי בתקופת הקולוניאליזם הצרפתי. הוא היה בקיא מאוד בצרפתית, החזיק ברעיונות מודרניים ומתקדמים, אך גם הוקיר במיוחד ערכים תרבותיים מסורתיים. הוא היה בקיא מאוד בקונפוציוניזם, לאחר שלמד גם סינית וגם כתב נום ממורה במקדש הכפר מיי סון כשהיה צעיר. מחשש שלא נזכור את משמעות כתב הנום עבור השם הא קוי, הוא כתב את שתי האותיות 'מי' ו'קוי' בשם מיי בני - הא קוי באותיות גדולות ותלה אותן כדי ללמד אותנו באופן קבוע. מאוחר יותר, כשגדלנו ובנינו בית חדש לאבינו, הוא גם הטביע את שתי האותיות הללו על קיר הגמלון הגדול של הבית, ממש מול שער הכניסה. מיי בני הוא שם הכפר, והא קוי הוא שם עיר הולדתנו." התווים 'בן' ו'הא' הכתובים בכתב נום דומים לאלה הכתובים בסינית וקלים למדי לזכירה; פירושם הר ונהר. אבל התווים..." "לשמות 'שלי' ו'קואי' יש משמעויות כה עמוקות, עד כי בהיותנו צעירים, לעתים קרובות בלבלנו בין התווים הפיקוגרפיים הללו עם קווי המתאר הרבים שלהם. אבי הדגיש פעמים רבות שכאשר כתובים באותיות סיניות, 'קואי' מכיל את האותיות 'כתיבה' ו'שלי' מכיל את האותיות 'עין', אך כאשר כתובים בכתב נום, 'קואי' מכיל את האותיות 'שמש' ו'שלי' מכיל את האותיות 'ירח'. התווים הללו בעלי קווי מתאר דומים למדי, אך כאשר כתובים בכתב נום, חוקרי הקונפוציאנים רצו לשחק עם מילים ולהעביר את רצונם שהשמות Hà Cối – My Sơn – יישארו לנצח כמו השמש והירח. עבור אזור גבול כמו Hà Cối, שחווה תהפוכות היסטוריות רבות, למסר זה יש משמעות עצומה."

כיום, במסמכים בינלאומיים, אם משתמשים בסינית, השם הא קוי כתוב בדרך כלל באותיות סיניות פשוטות (河桧) במקום באותיות סיניות מסורתיות (河檜) כמו בעבר. לכן, צעירים הלומדים סינית מודרנית בקלות מבינים לא נכון את משמעות האות "Coi" כ-"Hoi" עקב ההומופונים בהגייה הסינית, ובכך מעוותים את משמעות השם הא קוי. שרידים היסטוריים או טקסטים דתיים מסוימים מתעדים את השם הא קוי באותיות סיניות, אך אלה הם שרידים משוחזרים והטקסטים מתועתקים באותיות סיניות מודרניות, כך שדורות מאוחרים יותר אינם מבינים במלואה את המשמעות העמוקה יותר של הדורות הקודמים, מה שמוביל גם לאי-הבנות של השם הא קוי. במבט לאחור על ההיסטוריה העתיקה, שמה של קומונת הא קוי, השייכת למחוז הא מון, הופיע בתקופת שלטונו של ג'יה לונג (בסביבות 1810-1819) בספר "רשימת כפרים וקומונות בווייטנאם בתחילת המאה ה-19", וגם נכתב באותיות סיניות כ-河檜, לא מוקדם יותר בשנת 1888 כפי שטוענים מסמכים מקומיים רבים. מבחינה היסטורית, השם הא קוי התפתח משם של נהר וכפר לשם של מחוז, ואז מחוז. לאחר יותר מ-150 שנות קיום, ב-4 ביוני 1969, מחוז הא קוי התמזג עם מחוז דאם הא ויצר את מחוז קוואנג הא. ב-16 בינואר 1979, העיר הא קוי שונה שמה לעיירה קוואנג הא. שינוי שם זה אולי נבע מנסיבות היסטוריות בתקופות שונות, אך מנקודת מבטם של תושבי הא קוי, הוא מלא חרטה. כיום, רק נהר הא קוי שומר על שמו המקורי. מאוחר יותר, הגשר נקרא גם גשר הא קוי, ולאחרונה נוספו גשר הא קוי 1 וגשר הא קוי 2.

הפעילות הקהילתית של שתילת עץ אורן מאסוניאנה לאורך הנהר מעלה את משמעות השם הא קוי: יער אורנים ליד הנהר.

במשך חמש השנים האחרונות, קבוצת מדיה חברתית בשם "קסם עתיק הא קוי" מזכירה לאנשים את משמעות השם העתיק של עיר הולדתם, ובמקביל מארגנת פעילויות קהילתיות לנטיעת שורות של עצי אורן במרחבים ציבוריים או בצידי דרכים של כפרים וכפרים במסגרת תוכנית הפיתוח הכפרי החדש, ואף נטיעת רצועות שלמות של עצי אורן על צלע הגבעה דון קאו לאורך נהר הא קוי. מר בוי באנג דונג, אחד משלושת המנהלים של קבוצת "קסם הא קוי העתיק", שיתף: "הא קוי הוא לא רק שם של מקום עתיק, אלא גם שם המקושר לאירועים היסטוריים רבים, מונחים גיאולוגיים מדעיים רבים, סיפורים רבים של זהות תרבותית ומינים אקולוגיים מקומיים רבים. לכן, צוות הניהול של הקבוצה שלנו רוצה מאוד להפיץ את משמעות השם הא קוי כדי שאנשים יוכלו להבין ולאהוב טוב יותר את מולדתם. אנו שואפים לארגן פעילויות מעשיות רבות כמו שתילה מחדש של עצי אורן רבים לאורך גדות נהר הא קוי, שתילת חורשת עצי אורן גדולה על גבעת דון קאו ההיסטורית, ובכך להזכיר לאנשים שהא קוי הוא יער אורנים ליד הנהר, מערכת אקולוגית ירוקה ועבותה ורוח גמישה."

אני חושב שאם העיר מונג קאי הייתה מתרחבת ותכלול יום אחד שכונות שכנות, ניתן היה לשנות את שמה של הא קוי על שם שטח גדול של העיר, כביש ראשי או ציון דרך תרבותי משמעותי! שמות מקומות אינם רק שמות של אזור, אלא גם מייצגים רגשות קהילתיים רבים הקשורים למסורות ולזהות של המולדת.

מָקוֹר