בעקבות המנגינה של הבית

בוקר אביב אחד חזרתי לעיר הולדתי איי טו (קומונה איי טו, מחוז קוואנג טרי), השוכנת לאורך כביש לאומי 1 - הכביש המהיר צפון-דרום. לפתע שמעתי את שיר המלחמה המלנכולי "הון וונג פו" מאת המלחין המנוח לה ת'ונג מהדהד באוזניי, כמו אנדרטה קולית מתנשאת בליבי. המדינה חוותה מלחמות וטלטלות רבות לאורך ההיסטוריה, כך שניתן להבין את דמותו של הון וונג פו המופיעה במקומות רבים, במיוחד באזורי הגבול. אבל מדוע סמל זה מקושר לקואנג טרי, דרך שיר העם שהדהד במשך אלפי שנים: "אם אוהבת את ילדה והולכת לגשר איי טו / אישה מחכה לבעלה על הר וונג פו"? שם המקום איי טו הוא גם די יוצא דופן, לכאורה ייחודי לקואנג טרי.

" בירת האהבה"

כמו כן, באביב 1558, הגיע הלורד נגוין הואנג, אז הדוכס דואן, מתאן הואה כדי להיכנס לתפקידו והחליט להישאר באי טו עם הגנרלים והחיילים שלו. על פי סיפור שעדיין עובר בפולקלור, לאחר שירד מסוסו וברך את אנשי הכפר, הוצעו לדוכס דואן שבעה צנצנות מים על ידי הזקנים, כאילו היה זה סימן מהשמיים שהוא "יקבל מים". באותו זמן, דודו מצד אמו, נגוין או די, שהיה גם יועצו הצבאי, העיר: "השמיים מעניקים הכל כאות מבשר. כעת, לאחר שהמושל הכללי החדש הגיע, העם מציע מים; זהו אות טוב, המנבא שנקבל מים."

Sắc Tứ Pagoda in Ái Tử - צילום: PXD

מאז ואילך, כפר איי טו הפך לבירה הראשונה של שושלת נגוין, ופתח אימפריה עצומה וארוכת שנים לאחר ההתפשטות דרומה. מאוחר יותר, כאשר הבירה עברה למקום אחר, אזור זה עדיין נקרא בכבוד קואו דין או דין איי טו. רשומות היסטוריות רשמיות מכירות בשלטונו של הלורד נגוין הואנג: "הוא תמיד גילה טוב לב לעם, השתמש בחוקים הוגנים כדי להעניש את פקודיו, ואסר על הרשעים. אנשי וחיילי שני האזורים אהבו וכיבדו אותו, העריכו את סגולותיו וטוב ליבו. המנהגים שונו, לשוק לא היו שני מחירים, איש לא גנב או שדד, השערים החיצוניים לא היו צריכים להינעל, ספינות סוחר זרות הגיעו לקנות ולסחור במחירים הוגנים, פקודות צבאיות היו קפדניות, כולם שאפו, וכל הממלכה חיה בשלום ובשגשוג."

כאשר מזכירים את איי טו, אי אפשר שלא להזכיר את מקדש האבות סאק טו טין קוואנג, הממוקם באתר של כפר איי טו לשעבר, כיום חלק מקהילת טריאו פונג. בסמינר מדעי בנושא "הבנה ראשונית של הבודהיזם בקואנג טרי", שאורגן על ידי מרכז התרבות הבודהיסטי ליו קוואן (הואה) במקדש, העיר הבודהיסט לה מאן טאט: "סוגיית שושלת מקדש האבות סאק טו טין קוואנג זקוקה למחקר נוסף כדי להבהיר את מעמדו בהיסטוריה של הבודהיזם הדרום וייטנאמי בפרט ובודהיזם הווייטנאמי בכלל, בתקופת התפשטות אומתנו דרומה."

במקדש זה, שוחחתי גם עם אב המנזר טיץ' טרי האי המנוח על ארבעת פסלי הקופים מאבן, ובראשם שלושת "שלושת הקופים": לא שומעים, לא רואים ולא מדברים רע. המקדש הוכר כאנדרטה היסטורית לאומית על ידי המדינה בשנת 1991.

ללמוד מהעבר כדי להבין את ההווה.

באותו בוקר, הייתה לי גם הזדמנות לשוחח עם מר דין ת'ונג פואוק (הידוע בכינויו מר פוק), ששמו הבודהיסטי הוא טיץ' צ'אן קוואנג. הוא גבר מבוגר, בן למעלה מ-80, בקיא באותיות סיניות ומאמין בבודהיזם. הוא סיפר לי שמשפחת דין מתגוררת באי טו כבר שמונה דורות.

מר פואוק לגם לגימה מהתה וסיפר בשלווה על הימים עברו: "כפר איי טו היה בעבר יער עבות, ביתם של פילים, נמרים וחיות בר. במקור, חלק משטח צ'אמפה, רק לאחר חתונתה של הנסיכה הויאן טראן בשנת 1306, הגיעו הווייטנאמים לגור שם. כאשר הלורד נגוין הואנג הקים את ממלכתו, הוא ידע לסמוך על העם, ולכן כפר איי טו הפך לעמוד תווך עבורו. כל הטקסים החשובים שהוציא האדון הופקדו בידי אנשי כפר איי טו."

המחבר משוחח עם איי טו הקשיש - צילום: PXD

כששאלתי על מקור הפסוק העממי, הרהר מר פואוק: "נכון ששם המקום איי טו קיים רק כאן, בעוד שבהר וונג פו קיים במקומות רבים. בקואנג טרי אין את הר וונג פו, אבל אולי בגלל המלחמות והפלישות המתמידות, האנשים שילבו את שני שמות המקומות לפסוק: 'אמהות כמהות לילדיהן בגשר איי טו / נשים כמהות לבעליהן בהר וונג פו'."

כשהוא מביט אל החצר, הוא סיפר בהתלהבות את האגדה על "ליידי טראו טראו", אשר השתמשה ביופייה כדי לעזור ללורד נגוין הואנג להביס פולשים רבי עוצמה, ותרמה להרחבת גבולות הממלכה. הוא גם הזכיר שבשנת 1842, המלך ת'יאו טרי, בדרכו צפונה, ביקר במקדש של ליידי טראו טראו, מה שנתן לו השראה לחבר את השיר "עובר ליד נהר איי טו ומדקלם שירים עתיקים", אותו חרט על מצבת אבן שהוקמה בפגודת ג'יאק מין (אי טו). השיר אומר כך: " בערב, סירה קלה גולשת על פני מימי האזמרגד / ההרים והנהרות מעוררים רגשות מעבר ליער הקש / הכוח האלוהי של בריאת הקיסר יימשך אלף שנים / הגשם הקדוש יורד, מכבד את הקדמונים / הבריזה העדינה מעוררת את הגלים הצלולים / הכוח המופלא מטביע ספינות פיראטים / מדוע קטורת המקדש תבער ? / הרוח מעוררת את הגלים , מסייעת ללב האומה."

התרגום, כפי שצוטט על ידי הסופר לה הואנג נגוין, אומר: " הסירה הירוקה גולשת בקלילות כמו ציפור/ מלכנו שומר על הארץ הזו/ מטפח מעשים ראויים לשבח לנצח/ זורח בבהירות בחסד אלוהי לנצח / מסייע לצדיקים, החוף מהדהד בשירת ציפורים/ תומך באלוהי, ספינות האויב שוקעות בנהר/ הנהר חכם, במקדשים תמיד יש עשן קטורת/ הגלים שואגים והרוח מתעוררת, עוזרת לארץ הזו."

כשיצאתי החוצה, ראיתי את אור השמש הזהוב נושר כמו דבש, ובריזה עדינה נושבת כאילו מן העבר, עבר מלא בעברה המפואר של האומה. בוקר אביב עדיין ריחף בזיכרוני. ליבי התמלא בשמחה ובתקווה לחיים חמים ושלווים יותר ויותר במולדת זו.

פאם שואן דונג

מקור: https://baoquangtri.vn/dat-va-nguoi-quang-tri/202605/lan-theo-cau-hat-que-nha-c1b3977/