הפצת זהות תרבותית בספרות

סון לה, ארץ של תרבויות אתניות מגוונות, הרים ויערות מלכותיים, תמיד הייתה מקור השראה אינסופי לספרות. סופרים לא הסתפקו רק בתיאור היופי הטהור של הטבע, אלא שאפו להפוך את הספרות ל"ארכיון" תרבותי, שבו ערכים מסורתיים נשמרים, מכובדים ומופצים בעוצמה לציבור.

חברי האיגוד המחוזי לספרות ואמנויות יוצרים יצירות ברמה העממית.

במבט לאחור על מסע ההתפתחות, אם דור הסופרים הנודעים כמו טו הואי, מא ואן קאנג ונגוין נגוק הניח את האבנים הראשונות לז'אנר הנושא את נושא הצפון-מערב, הדור הנוכחי של סופרים של אגודת הספרות והאמנויות המחוזית סון לה ממשיך מסורת זו עם חשיבה אמנותית מודרנית אך מושרשת עמוק בתרבות המקומית. זהו דור חדש מלא התלהבות, הכולל סופרים כמו קיאו דוי חאן, טראן נגוין מיי, הואנג לה טוי ולואונג מיי האן... הם כותבים לא רק מניסיון חייהם אלא גם מתוך אחריות של היותם נולדים וגדלים בכפרים, טופחו בתוך המקור העשיר והבלתי נדלה של תרבות העם של הקבוצות האתניות, מתוך רצון למקם את ספרות סון לה בתוך הזרם המרכזי של הספרות הוייטנאמית העכשווית.

גב' לו טי נה לי, סגנית הנשיא הקבועה של איגוד הספרות והאמנויות המחוזי, אמרה: "האיגוד מונה כיום 261 חברים, כאשר למעלה מ-60% מהם פעילים בתחומי הספרות, האמנות העממית וביקורת הספרות. ביצירותיהם היצירתיות, מחברים משלבים במיומנות מסורת ומודרניות, זהות לאומית ומגמת האינטגרציה, ויוצרים נוף ספרותי שהוא גם אותנטי וגם אנושי, בעל ערך עמוק, ותורם לשימור הזהות התרבותית של סון לה - צפון מערב וייטנאם, בתוך השינויים המתמידים של החיים המודרניים."

חברי סניף אגודת האמנויות העממיות דנים ביצירות שפורסמו.

בין הדמויות הבולטות, הסופר קיאו דוי חאן בולט כתופעה בזכות יצירתיותו השופעת. עם 7 קובצי סיפורים קצרים וקובץ שירים אחד שפורסמו, יחד עם מאות שירים, סיפורים קצרים ומסות שפורסמו בעיתונים ובמגזינים מרכזיים ופרובינציאלים, המתמקדים בעיקר בתרבות אתנית, יצירותיו של קיאו דוי חאן מציעות נקודות מבט מגוונות ועומק רגשי על החיים הרוחניים, התרבות העממית ואנשי האזור הצפון-מערבי. בין היצירות הבולטות: קובצי הסיפורים הקצרים "סודות מתחת לתהום העמוקה", "מסע הציד האחרון", "חזרה להרים" ו"עשן ערב על הגבול"; הסיפור הקצר "נשמתו של פיאו"; המסה "צמיד הכסף של הרוח"; והשירים "מטבע הכסף של סבתא" ו"רוח הגונג שומר על הרוח"...

הסופר קיאו דוי חאן שיתף: "נולדתי וגדלתי בסון לה, ואני מחובר עמוקות לחיי הכפרים. אהבתי ותשוקתי לתרבות המסורתית טופחו וגדלו, ולכן רוב עבודותיי קשורות לתרבות אתנית. אני רוצה להשתמש בעטי כדי לתאר את יופי החיים ואת תרבות השורשים שלנו שדורות של אנשים כאן בנו בקפידה."

מלבד קיאו דוי חאן, ספרות סון לה העכשווית מתגאה גם בסופרים רבים בעלי אישיות יצירתית ייחודית וסגנונות ספרותיים עשירים. דוגמאות בולטות כוללות את טראן נגוין מיי עם קובצי סיפוריו הקצרים "תווית מחייכת", "קרן הצבי", ורומנים כמו "שיטפון מואנג" ו"כפר מערת הנמר", המציעים מבט ישיר על חיי היומיום של מיעוטים אתניים, שבהם סכסוכים תרבותיים נפתרים באמצעות טוב לב אנושי וסובלנות. הואנג לה טוי, עם סיפוריה הקצרים "זעקת הרוח המזרחית" ו"חזרה לפא צ'ה", מוסיפה תיאור רדוף אך חם וריאליסטי של אזור הגבול וחייהם הקשים אך העמידים של אנשיה. יתר על כן, לואונג מיי האן פרסמה שלושה קובצי שירה ומאות שירים וסיפורים קצרים אחרים עם נושא עקבי של תרבות המיעוטים האתניים באזור הצפון מערב, מה שמעשיר עוד יותר את ספרות סון לה העכשווית.

הסופר טראן נגוין מיי עם עבודותיו שפורסמו ופורסמו.

גולת הכותרת של ספרות סון לה היא אוסף השירה בשפות אתניות. יצירות כמו "האביב מגיע להרי לאו קו" מאת דין ואן ליאן, "דוד הו בלבבות אנשי סון לה" מאת קא טי הואן, "עץ הבאן על צלע הגבעה" מאת לו שואן טונג, "דוד הו הולך למצוא דרך להציל את האומה" מאת קאם טי צ'יו, וסופרים בולטים אחרים כמו הו א די, קאם ווי, לו טי נה לי, לו טאנה שואן, דין קוואנג צ'ונג... ממלאים תפקיד מכריע בשימור שפות וכתבים אתניים. זוהי הדרך הישירה ביותר לשמר את התרבות האבות ולחלחל לחיי הרוח של העם.

בעזרת מסירותם של סופריה, ספרות סון לה תורמת לשימור שורשיה התרבותיים בדרכה הייחודית, ומפיצה את יופיו של הרוח וחוסנם של אנשי ההרים לעולם . יצירותיהם של סופרי סון לה כיום הן גשר המחבר את העבר עם העתיד, דרך להבטיח שהתרבות הצפון-מערבית תישאר חלק בלתי נפרד מזרימת התרבות הוייטנאמית.

מקור: https://baosonla.vn/van-hoa-xa-hoi/lan-toa-ban-sac-trong-van-hoc-EKY8qxVvR.html