שמירה על שפת פא טן בקפידה.

בתוך שינויים רבים, כאשר השפה הוייטנאמית מאפילה בהדרגה על שירי עם וג'ינס וחולצות טריקו מחליפים את הבגדים המסורתיים בכפרי קומונה מין קוואנג (מחוז טויאן קוואנג), המורה פאן ואן טרונג ממשיך לזרוע בחריצות את זרעי התרבות האתנית פא תן.

החשש מ"חוסר יישור"

כפר ת'ונג מין, הממוקם במחוז מין קוואנג, הוא ארץ של נוף הררי בתולי ומלכותי ברמות מחוז טויאן קוואנג. בשנים האחרונות הוא עובר שינוי הדרגתי עם התפתחות תיירות קהילתית.

עם זאת, התפתחות זו מביאה גם אתגרים משמעותיים בשימור הזהות התרבותית האתנית. כיסוי טלפונים סלולריים נפוצ בכל הכפרים, והאינטרנט חדר לכל בית, והביא עמו השפעות תרבותיות חדשות. ילדים גדלים בעידן הדיגיטלי, מכירים שירים פופולריים ברשת, ושפת הקין הופכת בהדרגה לשפת התקשורת העיקרית, ומחליפה את שפת הפאה ת'אן.

המורה פאן ואן טרונג "עומד מול הכיתה" כדי ללמד את שפת פא תן לתלמידים - צילום: טאנה טונג

- אתה הולך לבית הספר מחר?

- Nứ pu ny ạ sị nhi thớ sý đẹ (כבר אכלתי אורז!).

הסיטואציה שתוארה לעיל היא די שכיחה בין שני הדורות בת'ונג מין. לעתים קרובות, הקשישים מעדיפים לתקשר בשפת הפא תן, בעוד שהדור הצעיר מבין רק חלקים; חלק מהנכדים אפילו לא יודעים לדבר אותה. "חוסר התאמה" זה גורם לכאבי ראש ולילות ללא שינה אצל הקשישים.

פאן ואן טרונג הבין זאת היטב. כמזכיר איגוד הנוער של הכפר וגם כפנינה נדירה בכפר, לאחר שסיים את לימודיו בפקולטה לחינוך באוניברסיטת טאן טראו, הוא הרגיש שזו אחריותו לעשות משהו כדי להבטיח שהשפה האתנית תהיה מוכרת ליותר צעירים.

אז, יום אחר יום, הוא נפגש עם הקשישים, שוחח איתם, ותעתק בקפידה כל מילה במדויק, בתקווה ליצור מסמך שישמור על שפתם האתנית. הוא הקדיש את עצמו לרעיון זה במשך שנים רבות, אך מה שהעציב אותו יותר מכל היה דעיכתה של כתב הפה-ת'אן העתיק. בעת תעתוק שפת הפה-ת'אן, הוא עדיין היה צריך להשתמש באלפבית הוייטנאמי הסטנדרטי, ותעתק אותה לפי הגייתה. לדוגמה: "Tơ pa" (עץ), "no ý" (אכילת אורז), "o ó" (שתיית מים)...

רבים מאנשי פא ת'אן מבטאים מילים באינטונציות שונות ובאינטונציות כבדות, מה שמקשה מאוד על כתיבתן. הוא אמר ששפה חייבת לעבור בעל פה; רק באמצעות למידה ישירה אפשר באמת להבין, לזכור וליישם אותה. אם פשוט כותבים דברים בלי ללמוד, לקרוא או להתאמן, ספרים ורשימות פשוט יצברו אבק בקופסה.

אז, הגיעה שמחה בלתי צפויה כאשר הממשל המקומי החליט להחיות את תרבות פא ת'אן, כולל פתיחת שיעורי שירים עם. "כמו דג שמוצא מים", חלומו ארוך השנים התגשם לבסוף, וטרונג התנדב ללמד שירי עם את אנשי הכפר.

זכור "pu quơ"

"Pú quơ" היא המילה הראשונה שלימד המורה הצעיר פאן ואן טרונג את תלמידיו. בשפת הפא תן, "pú quơ" פירושו אב קדמון או מוצא.

הוא הסביר כי אנשי פא ת'אן חייבים לזכור את ה"פו קוון" (שורשי אבותיהם), כשם שציפורי יער לעולם אינן שוכחות לחזור לקניהן לאחר חיפוש מזון, ועלי יער תמיד נושרים לשורשיהם לאחר שנים. זכירת אבותיו ומקורותיו של אדם חיונית לצמיחה ובגרות; גם לאחר המוות, ה"רוח" עדיין תזוהה על ידי אבותיו, ותמנע ממנה ללכת לאיבוד.

הכיתה כוללת אנשים מכל הגילאים, הצעיר ביותר בן 6 והמבוגר ביותר בן 60. מר טרונג אמר שכל אדם מגיע לכאן מסיבות שונות. הילדים באמת באים ללמוד את השפה, בעוד שהמבוגרים יותר באים לחזור על השפה, או פשוט להקשיב ולתמוך בצעירים שאוהבים את מורשתם האתנית. זהו מקור עידוד עבורו להתאמץ עוד יותר.

שיעורי המורה קלים מאוד להבנה. ההסברים והאנלוגיות שלו ברורים מאוד, ולכן אנשים רבים נהנים ללמוד ממנו. הונג קיאו אן שיתף: "בשיעור של המורה טרונג יש סקירות של שיעורים קודמים ומשימות בית. אנחנו לומדים ומתרגלים בו זמנית, כך שכולנו מבינים את החומר היטב."

תוכנית השיעור שחיבר מר טרונג מכילה סך של 30 שיעורים. השיעורים מתקדמים מהקל לקשה, החל מברכות, הזמנת אנשים לאכול והצעת משקאות, ואז עוברים בהדרגה לדיאלוגים ארוכים ומאתגרים יותר.

הכל היה בנוי היטב, מדעי וקל לזכירה. הונג טי מאי זכר זאת בצורה מושלמת: "שיעור 1 עוסק בברכות, שיעור 2 עוסק בשאלות על בריאותו של מישהו, שיעור 3 עוסק בהזמנת מישהו לאכול או לשתות... אני חושב שהשפה האתנית שלנו אינה קשה כלל; עם עבודה קשה וחריצות, אפשר ללמוד אותה מיד."

לדברי גב' הונג טי טאם, נכדה חוזר הביתה מבית הספר ומתחיל מיד לדבר עם סבים וסבתות והורים בשפת פא טן. לפעמים כל המשפחה מלמדת אחד את השני איך לדבר ולהגות את המילים. זה כל כך כיף!

לאחר יותר מחודש של פעילות, כיתתו של מר טרונג השיגה הצלחות רבות. החזות בצעירים מדברים בשפתם האתנית ממלאת אותו בשמחה ואושר עצומים. למרות שהשיעור הסתיים, הוא תמיד מנצל כל הזדמנות "לזרוע" את זרעי שפתו האתנית בתלמידיו הצעירים.

המורה שיתף: "כדי ללמד שפה, אתה לא צריך לעמוד על דוכן; אתה רק צריך להתאמן בכל הזדמנות שיש לך. החל ממפגשים על מורדות הגבעות, פעילויות ספורט , אירועי תרבות ועד פגישות איגודי נוער, אני מנצל כל הזדמנות לדבר איתם ולהדריך אותם בדיבור שפת פא טהאן."

טרונג, הידוע בחיבתו העמוקה לעיר הולדתו ת'ונג מין, זכה לאמון ונבחר כמזכיר איגוד הנוער במשך 10 השנים האחרונות. הוא משתתף באופן פעיל בלימוד שירי עם פא תן, מופיע עם חברי להקת האמנות הביתית של הכפר ת'ונג מין במהלך חגים ומקבל בברכה תיירים.

טרונג אמר שתמיד היה גאה והרגיש בר מזל להיות בן פה תן, שנולד בת'ונג מין, ארץ בעלת מאפיינים תרבותיים ייחודיים ומסתוריים. לכל אדם יש את דרכו האישית לתרום לבניית מולדתו, והוא ימשיך במסעו לשמירה והגנה על זהותו האתנית בלב מלא אחריות.

מקור: https://thanhnien.vn/miet-mai-giu-tieng-pa-then-185250706181253817.htm