כחלק מתוכנית הלימודים וההתנסות שלהם בווייטנאם, קבוצת סטודנטים ממכללת פארנבורו לטכנולוגיה (בריטניה) קיבלה הזדמנות ללמד אנגלית לסטודנטים לקויי שמיעה במרכז לתמיכה בפיתוח חינוך כוללני בהאנוי (המכללה המרכזית לפדגוגיה).
 |
| בכיתה השקטה, חיוכים ושפת סימנים הפכו לשפה הנפוצה המחברת תלמידים וייטנאמים חירשים עם חבריהם מהממלכה המאוחדת. (צילום: נגוק לין) |
הפעילויות נמשכו שלושה ימים, לפני שהתלמידים יצאו לתכנית למידה מעשית על המטבח הוייטנאמי. בכיתות מיוחדות אלו, תלמידים בינלאומיים ותלמידים לקויי שמיעה השתתפו בפעילויות כגון לימוד אוצר מילים באנגלית, משחקי שפה ותרגילים יצירתיים תוך שימוש בתמונות ושפת גוף.
חרדות ראשוניות לפני כיתת צרכים מיוחדים
עבור סטודנטים רבים במכללה הטכנולוגית פארנבורו, הפעם הראשונה שלהם בווייטנאם הייתה מורטת עצבים יותר מההבדלים התרבותיים או האקלימיים, אלא דווקא הסיכוי ללמד מול סטודנטים לקויי שמיעה.
אביגיל בורק, סטודנטית המשתתפת בתוכנית, אמרה שהיא גם נרגשת וגם עצבנית מההצטרפות. "אני מאוד נרגשת כי זו הזדמנות ללמוד על שיטות הוראה לקבוצות שונות של תלמידים. אבל אני גם מודאגת ממחסום השפה ומאיך לתקשר איתם", שיתפה.
 |
| אביגיל בורק (משמאל) וחבריה ללימודים דנים ומכינים את השיעור שלהם לפני פתיחת שיעור אנגלית לתלמידים לקויי שמיעה. (צילום: מין אן) |
אביגיל לא הייתה היחידה; תלמידים רבים בקבוצה חלקו חששות דומים. צ'רלי דוסון אמר שפער התקשורת היה הדאגה הגדולה ביותר שלו לפני הטיול. "אנחנו מדברים אנגלית, התלמידים משתמשים בשפת הסימנים ובווייטנאמית. בהתחלה חשבתי שזה ייצור הרבה קשיים", סיפר צ'רלי.
השיעורים הראשונים התפתחו בצורה שונה מאוד משיעורי שפה טיפוסיים. לא היו הרצאות ארוכות או חילופי דיבורים רציפים. במקום זאת, היה זה שילוב של קשר עין, מחוות, עזרים חזותיים ושפת סימנים. "היינו צריכים ללמוד להתבונן יותר, להשתמש יותר בשפת גוף ולהיות הרבה יותר סבלניים", נזכרה אביגיל.
 |
| הציורים הגחמניים על הלוח הפכו לגשר, ועזרו לצ'רלי לגשר על פער השפה עם תלמידיו לקויי השמיעה. (צילום: מין אן) |
כאשר השפה כבר לא המכשול הגדול ביותר
לאחר המבוכה הראשונית, הפער בין המורה לתלמיד הצטמצם בהדרגה. במקום להסתמך לחלוטין על מתורגמנים, סטודנטים בינלאומיים למדו באופן יזום שפת סימנים בסיסית, תוך שימוש בעזרים חזותיים ובשפת גוף כדי להעביר את תוכן השיעור.
 |
| משחקים אינטראקטיביים מרתקים בכיתה הפכו להזדמנות עבור תלמידים מבריטניה ותלמידים לקויי שמיעה להתגבר על מחסומי שפה וללמוד להקשיב באמצעות התבוננות והבנה. (צילום: נגוק לין) |
שיעורים פשוטים על צבעים, פירות או חפצים מוכרים הפכו במהרה לגשר בין שני הצדדים. אחת הפעילויות הפופולריות ביותר הייתה פיסול משותף בחימר בנושא אוכל. לחם, פירות ומנות הופיעו בזה אחר זה תחת ידיהם המיומנות של התלמידים.
"הילדים באמת הפתיעו אותי. הם מאוד יצירתיים ואינטליגנטיים. רבים מהם יכולים לכתוב אוצר מילים ולשנן שיעורים מהר מאוד", שיתפה אביגיל.
לא רק שהתלמידים הבינלאומיים הותירו עליהם רושם מתמשך, אלא שגם התלמידים לקויי השמיעה קיבלו את פני המורים המיוחדים הללו בהתלהבות. לדברי גב' הואנג טי הואנג ג'יאנג, מחנכת כיתה י"א לקבוצת החירשים, התלמידים ציפו בקוצר רוח לשיעורים עם התלמידים הבינלאומיים.
"הילדים מוצאים את המורים מאוד עליזים וידידותיים. תוכן השיעור קל להזדהות איתו, קל להבנה, ומציג מילות אוצר מילים חדשות רבות, כך שהם נהנים ממנו מאוד", אמרה גב' ג'יאנג. למרות שלימוד שפה זרה הוא תמיד אתגר עבור ילדים לקויי שמיעה, הזדמנויות תקשורת מעשיות כאלה עזרו להם להיות בטוחים יותר ומוטיבציוניים יותר ללמוד. תלמידים רבים הביעו רצון להמשיך ללמוד אנגלית כדי שיהיו להם יותר הזדמנויות בעתיד, וחלקם אף חלמו ללמוד או לנסוע לחו"ל.
 |
| תלמידים חירשים נהנים מהפעילויות המרתקות בשיעור האנגלית שלהם עם תלמידים בינלאומיים. (צילום: מין אן) |
גשר המחבר בין תרבויות שונות.
לדברי גוון גרייס, סגנית נשיא מכללת פרנבורו לטכנולוגיה, הערך הגדול ביותר של התוכנית אינו טמון בידע ייעודי, אלא בחוויות מעשיות המסייעות לסטודנטים לצמוח ולפתח פרספקטיבה פתוחה יותר על העולם. "אנו רוצים שהסטודנטים ייצאו מחוץ לכיתה המסורתית כדי לחוות את העולם. חוויות אלו עוזרות להם להתבגר ולראות את העולם מנקודת מבט רחבה יותר", אמרה.
 |
| גוון גרייס מאמינה שחוויות מחוץ לכיתה המסורתית עוזרות לתלמידים לפתח ביטחון עצמי, עצמאות ויכולת להבין הבדלים תרבותיים. (צילום: נגוק לין) |
בינתיים, מר דאו קאק וייט, מנהל פרויקטים בחו"ל בווייטנאם, אמר כי התוכנית נועדה לשלב ניסיון אקדמי ואחריות קהילתית, לסייע לסטודנטים בינלאומיים להבין טוב יותר את החברה הוייטנאמית, ובמקביל ליצור הזדמנויות לילדים לקויי שמיעה לתקשר ולבטא את עצמם.
 |
| דאו קאק וייט, מנהל פרויקטים בחו"ל בווייטנאם, מקווה שהתוכנית תהפוך לגשר עבור סטודנטים בינלאומיים וילדים חירשים כאחד, כדי שיוכלו ללמוד ולצמוח מהשוני ביניהם. (צילום: נגוק לין) |
"אנחנו רוצים שצעירים בינלאומיים לא רק ילמדו על המטבח הוייטנאמי, אלא גם יזכו להבנה טובה יותר של החברה הוייטנאמית, במיוחד של הקבוצות החלשות. ילדים לקויי שמיעה תמיד כמהים לתקשר ולהיות מוערכים. פעילויות כאלה עוזרות לשני הצדדים ללמוד זה מזה", שיתפה וייט.
בסוף הקורס בן שלושת הימים, מה שהתלמידים לקחו הביתה לא רק חוויות בווייטנאם, אלא גם לקחים על הבנה, שיתוף וחיבור. כי באותם שיעורים מיוחדים, כל מחסומי השפה, הלאום או התרבות נראו כאילו הצטמצמו על ידי סבלנות, אמפתיה ורצון ללמוד זה מזה.
מקור: https://baoquocte.vn/nhung-tiet-hoc-khong-loi-dac-biet-407893.html
