"בליעה" ו"בליעה שלמה"

לפי האמור לעיל, כתיבת "nụất trưng" היא שגיאת כתיב. אולם, במציאות, היא אינה כזו.

עשרות מילונים שברשותנו מתעדים את שני האיותים "nụất gụ" ו-"nụất trưng":

- הערך "nuọt trưng" במילון וייטנאמי (Hoang Phe, עורך - Vietlex), מציין שזוהי דרך הכתיבה "הישנה או הניבית", ומספק הוראות כיצד לקרוא את "nuọt hùng". לפיכך, מהדר המילון עדיין רושם את "nuọt trưng" אך שואף לאופן הכתיבה הנפוצ יותר של "nuọt hùng".

- מילון וייטנאמי (איגוד חאי טרי טיין דוק - 1931) אסף את המונחים "nuot truong", שמשמעותם "בליע משהו בלי ללעוס", והשתמש בדוגמה "שים כדור בפה ובלע אותו בשלמותו". ספר זה אינו שם את המילה "nuot truong" בחלק נפרד, אלא בחלק ה-"chung", ומסביר זאת כ"זקוף, לא מסובך", והשתמש בדוגמה "Nuot truong, bo chung".

- מילון וייטנאמי (Le Van Duc - 1970) אינו מתעד את המילה "chùng" ו-"nuọt trong". בסעיף "trùng", ספר זה מסביר זאת כ-"Trông, nhon, tron mot ngay", ונותן דוגמה: "הכלב בלע חתיכת בשר; העבודה לא הסתיימה אך הוא בלע אלף מטבעות כסף!". בסעיף "nuọt trung", הוא מסביר זאת כ-"Nuọt trong", ומציין זאת כ-"Nuut trong and nựt trong".

- מילון כתיב וייטנאמי (Le Ngoc Tru - 1967) מתעד רק את המילה "nuất trùng", ולא "nuất thân".

- המילון הכללי הוייטנאמי (דאו ואן טאפ - 1951) מתעד רק את המילה "בלוע".

- גם המילון הוייטנאמי החדש (Thanh Nghi - 1951) מתעד רק את המילה "סנונית".

- מילון אנאמיטי-צרפתי (LM.

גם ג'ניברל (1898), תיעד רק את המילה "בלוע".

ראוי לציין שספרים רבים אוספים את המילה "nuọt trong" באותה משמעות כמו "nuọt mật" או "nuọt trưng". לדוגמה, המילון הווייטנאמי (Hoang Phe - Vietlex) מסביר "nuọt trong" כ-"nuọt trong" ונותן את הדוגמה "הילד בלע את כל חתיכת העוגה". המילון הווייטנאמי (Hoi Khai Tri Tien Duc) מתעד גם הוא "nuọt trong" ומסביר זאת כ"אותה משמעות כמו בליעה".

מילונים עתיקים רבים מתעדים רק "nuọt trong" ולא "nuọt trùng", כגון: Dai Nam Quoc Am Tu Vi (Huỳnh Tinh Paulus Của - 1885, 1896); אנאם - מילון לטיני (GM.

טברד - 1883); צרפתית - מילון אנמיט (Truong Vinh Ky - 1884).

ראוי לציין כי דאי נאם קווק אם טו וי מסביר את המילה "trong" כ"גדול, די גדול ושלם"; "trong trong" = "בינוני גדול, לא קטן"; "trong trong = גדול אך שלם. גרגר אורז חלק"; "Trong hot = גרגר גדול"; "trong bé = ילד גדול, לא קטן"; "An com trong" = "לאכול אורז מלא; לאכול לבד בלי ללעוס (ילדים)"; "Nuot trong = "לבלוע משהו גדול בלי ללעוס קודם".

לפיכך, בהתבסס על הופעת מילים במילונים מימי קדם ועד ימינו, "trong" (בליעה) היא המוקדמת ביותר, אחריה "trưng" (בליעה) והמאוחרת ביותר היא "chưng" (בליעה).

אז, מבחינה אטימולוגית, מאיפה מגיע המילה trongg↔trưng↔chưng?

התשובה היא "trong" שמקורה במילה "trong" 重.

לסימן 重 (הגייה נוספת היא "trung" במילה "trung lap") יש משמעות אחת: "גדול" (המשמעות ה-22 שהמילון הסיני הסביר). "Nuot trong" פירושו לבלוע חתיכה גדולה, להשאירה שלמה מבלי ללעוס. Trong hot = זרע גדול, בדיוק כמו שאנשים אומרים לעתים קרובות לבחור את ה-"trong", שפירושו לבחור את הגדול ביותר מבין הדברים שנקצצים או חותכים לחתיכות קטנות.

את הקשר בין ONG ↔ONG (trong ↔ trongg) אנו רואים במקרים רבים אחרים כגון שחרור ↔ שחרור; שיטוט ↔ שיטוט,...

מהמילה "nuọt trongg", זה הופך ל"nuọt trưng" (דיאלקט Thanh Hoa מבטאים את זה כ"trang" או "trưng"). את הקשר ONG↔UNG, אנו עדיין רואים בניב Thanh Hoa כגון di đồng↔di dung; đến cùng↔ đến công. באשר לקשר TR↔CH, אנו יכולים גם להביא דוגמאות רבות, כגון tea↔che; truong↔chuong,...

לפיכך, "nuọt trong" ו-"nuọt trưng" הן דרכי הדיבור והכתיבה המתועדות המוקדמות ביותר, ואחריהן "nuọt trùng". כיום, דרך הדיבור והכתיבה "nuọt trùng" נחשבת נפוצה, אך אין פירוש הדבר שדרך הכתיבה "nuọt trưng" אינה נכונה. לפיכך, יש לסווג את "nuọt trùng" ו-"nuọt trưng" כ"דו-משמעיות" (שתי דרכי הכתיבה מקובלות).

הואנג טרין סון (תורם)

מקור: https://baothanhhoa.vn/nuot-chung-nbsp-va-nuot-trung-254254.htm