"בליעה" ו"בליעה שלמה"

לפי האמור לעיל, כתיבת "nuốt trửng" היא שגיאת כתיב. עם זאת, זה לא באמת המצב.

עשרות מילונים שברשותנו מתעדים את שני האיותים של "nuốt chút" ו-"nuốt trửng":

- המילון הווייטנאמי (בעריכת הואנג פה - Vietlex), תחת הערך "nuot trửng", מציין שמדובר באיות "ישן או דיאלקטי", ומפנה את הקוראים להתייחס ל-"nuot chuc". לפיכך, מהדר המילון עדיין מכיר ב-"nuot trửng" אך נוטה לאיות הנפוץ יותר "nuot chuc".

- המילון הווייטנאמי (Hội Khai trí Tiến đức - 1931) כולל את המילה "nuốt trửng", שמשמעותה "בליעת משהו בלי ללעוס", ונותן את הדוגמה "לשים כדור בפה ולבלוע אותו בשלמותו". ספר זה אינו מפרט את המילה "nuốt chút" בערך נפרד, אלא תחת "chửng", הוא מסביר זאת כ"ישר, ללא הפרעה", ונותן את הדוגמה "לבלוע בשלמותו, לבלוע בשלמותו".

- המילון הווייטנאמי (Lê Văn Đức - 1970) אינו מתעד את המילה "chửng" או "nuốt chút". בערך עבור "trửng", ספר זה מסביר זאת כ"שלם, תמציתי, שלם בבת אחת", ונותן את הדוגמה "הכלב בלע את חתיכת הבשר בשלמותה; המשימה לא הושלמה אלא בלע אלף מטבעות כסף בשלמותה!". בערך עבור "nuốt trửng", הוא מסביר זאת כ"בליעה בשלמותה", ומציין זאת כ"בליעה טרייה ובליעה בקלות".

- מילון האורתוגרפיה הווייטנאמי (Le Ngoc Tru - 1967) מתעד רק את המילה "nuot trửng", ולא "nuot chuc".

- המילון הווייטנאמי (מאת Đào Văn Tập - 1951) מתעד רק את המילה "nuốt trửng" (לבלוע).

- המילון הווייטנאמי החדש (Thanh Nghi - 1951) גם מתעד רק את המילה "nuốt trửng" (לבלוע).

- מילון אנאמיטי-צרפתי (LM.)

גם ג'ניברל (1898) תיעד רק את המונח "בליעה".

יש לציין כי ספרים רבים מקטלגים את המונח "נוốt trọg" באותה משמעות כמו "nuốt chút" או "nuốt trửng". לדוגמה, המילון הווייטנאמי (Hoàng Phê - Vietlex) מגדיר את "nuốt trọg" כ"nuốt chút" ונותן את הדוגמה "הילד בלע את כל חתיכת העוגה". המילון הווייטנאמי (Hội Khai trí Tiến đức) מתעד גם "nuốt trọg" ומגדיר אותו כ"אותה משמעות כמו 'nuốt trửng'."

מילונים עתיקים רבים מתעדים רק "נוốt rộng" (בליעה מלאה) ולא "nuốt trửng" (בליעה שלמה), כגון: Đại Nam quấc âm tự vị (Huình Tịnh, Paulus Củ6, 1885, 1885); Tự điển Annam - לטינית (GM.

טברד - 1883); מילון צרפתי-אנאמיטי (Truong Vinh Ky - 1884).

ראוי לציין כי מילון Đại Nam Quốc Âm Tự Vị מגדיר "trộng" כ"גדול, די גדול ושלם"; "trộng trọg" = "בגודל בינוני, לא קטן"; "trộng trơn = גדול ושלם. גרגר אורז חלק ושלם"; "Trộng hột = גרגר גדול"; "trộng đứa = ילד גדול, לא קטן"; "Ăn cơm trọg" = "אכילת גרגירי אורז מלאים; אכילה לבד בלי ללעוס. (ילד צעיר)"; "Nuốt trọg" = "בליעת משהו גדול בלי ללעוס קודם".

לפיכך, בהתבסס על הופעת מילים במילונים מימי קדם ועד ימינו, "trộng" (לבלוע) היא המוקדמת ביותר, אחריה "trửng" (לבלוע), והמאוחרת ביותר היא "chửng" (לבלוע לחלוטין).

אז, בהתחשב באטימולוגיה, מהיכן מגיע המילה "trộngg↔trửng↔chửng"?

התשובה היא "trọng", שמקורה במילה "trọng" (重).

לסימן 重 (מבוטא גם "trùng" ב-"trùng lại") יש משמעות אחת: "גדול" (כלומר 22 כפי שמוסבר במילון המקיף של הסיני). "Nuốt trọng" פירושו לבלוע חתיכה גדולה בשלמותה מבלי ללעוס. "Trọng hột" פירושו זרעים גדולים, בדומה לביטוי "בחר את החשוב ביותר", כלומר בחירת החתיכה הגדולה ביותר מבין אלה שנקצצו או נחתכו לחתיכות קטנות יותר.

ניתן לראות את הקשר בין ONG↔ÔNG (trọng ↔ trọngg) במקרים רבים אחרים כגון thả rong↔ thả rong; long nhong↔ long nhong,...

המילה "nuốt trọg" (לבלוע לחלוטין) הופכת ל"nuốt trửng" (מבוטא "trẩng" או "trửng" בניב Thanh Hóa ). הקשר ÔNG↔UNG עדיין נמצא בניבי Thanh Hóa, כגון đì đồng↔đì đùng; đến cùng↔đến cồng. ניתן להמחיש את הקשר TR↔CH גם בדוגמאות רבות, כגון trà↔chè; trương↔chương,...

לפיכך, "nuốt trọng" ו-"nuốt trửng" הן דרכי הדיבור והכתיבה המתועדות המוקדמות ביותר, ואחריהן "nuốt chút". כיום, אופן הדיבור והכתיבה "nuốt chút" נחשב נפוץ, אך אין פירוש הדבר שהאיות "nuốt trửng" שגוי. לפיכך, יש לסווג את "nuốt chút" ו-"nuốt trửng" כ"דו משמעי" (שני האיותים מקובלים).

הואנג טרין סון (תורם)

מקור: https://baothanhhoa.vn/nuot-chung-nbsp-va-nuot-trung-254254.htm