כמה רשמים מתרבות הוי אן

הוי אן הצטרפה לרשת הערים היצירתיות העולמית של אונסק"ו בשנת 2023. צילום: QT

תרבות עיר הנמל

העם הווייטנאמי בהוי אן חי באזור שפך הנהר ובאזור החוף, גידלו בעיקר אורז וירקות, ועסקו במקצועות הקשורים לנהר ולים. היתרון של מגורים בעיר נמל, יחד עם מדיניות הסחר החוץ הפתוחה של אדוני נגוין, הובילו לשינויים משמעותיים במקצועות החקלאות המסורתיים של התושבים.

ראשית, תושבי הוי אן למדו מאנשי הצ'אם כיצד להכין רוטב דגים. מלאכת בניית סירות ים וסירות המשא המסורתיות להובלה בנהרות ובים היו דוגמאות אופייניות. אפילו המושג "חקלאות כבסיס" קיבל בהדרגה "העדפה למסחר" בקרב תושבי תרבות עיר הנמל הזו.

הגירות בקנה מידה גדול של יפנים וסינים (מעל 1,000 יפנים בתחילת המאה ה-17 ו-6,000 סינים בסוף המאה ה-17), יחד עם מדיניותם של אדוני נגוין להקמת כפרים ועיירות וקידום התיישבות למסחר, גרמו לכך שתרבות ערי הנמל של האוכלוסייה המסחרית האפילה בהדרגה על תרבות גדות הנהר של קהילות החקלאות, הדייג והמלאכה.

תרבות עיר הנמל הפכה למגמה התרבותית הדומיננטית במשך מאות שנים, והפכה את הוי אן למטרופולין שוקק חיים שבו "ניתן למצוא הכל" (Le Quy Don). אפילו בשנות ה-30 של המאה ה-20, ציין נגוין טואן כי בנמל הוי אן היה "יער של תרנים וסירות צפופים" (במאמרו "קואה דאי").

הציר התרבותי הוי אן-דין צ'יאם מוכר גם כמקום, יחד עם טוראן ( דה נאנג ), בו החלה עבודת המיסיונריות הקתולית בווייטנאם. במקביל, זהו אחד היישובים שתרמו להיווצרות כתב הקווק נגוֹ הווייטנאמי, במאמציהם החלוציים של מיסיונרים מערביים...

לימוד שירי עם בעיר העתיקה של הוי אן. צילום: QT

בנוסף למורשת תרבותית מוחשית שנרכשה באמצעות אינטראקציה עם אנשי הצ'אמפה, כגון סירות מסורתיות, בארות עתיקות ואתרים ארכיאולוגיים בצ'אמפה, בחרו אנשי הוי אן לאמץ את התרבות הוייטנאמית באופן "שונה אך תואם" לתרבויות אחרות.

מבחינת אדריכלות, ניתן לראות דוגמאות אופייניות כמו הבית הוייטנאמי "בעל שלושה מפרצים, שני כנפים" עם גג "קורות ומסבכים מזויפים" נוסף בסגנון סיני הדרומי; הגג מכוסה ברעפי יין-יאנג במקום ברעפי קשקשי דגים או ברעפים מעוגלים; בעיר העתיקה יש מערכת של בתים עתיקים ה"משלבים" סגנונות וייטנאמיים, סיניים ויפנים בתכנון המרחבי, בסגנון האדריכלי ואפילו בפרטי הגילוף האמנותי.

על פי חוקרים, מערכת מסבכי ה"עמודים הנסתרים" (בסגנון וייטנאמי) עדיין קיימת באופן הגיוני לצד מערכת מסבכי "קורות שווא" (בסגנון סיני) ומערכת המעקה (בסגנון צרפתי) באותו בית...

התכנון העירוני של הוי אן במאה ה-19 - תוך שימוש ברחוב לה לוי כציר ראשי לחיבור עם רחובות אחרים, על מדרון ישר מלמעלה למטה כדי לאפשר למים להתנקז לנהר - היה גם הוא שילוב הרמוני של תרבויות מזרחיות ומערביות.

בעלי מלאכה בכפר המסורתי קים בונג (קומונת קאם קים, העיר הוי אן). צילום: דו הואן

סגנון הקוואנג בקרב אנשי הוי אן

מבחינה היסטורית, למרות תקופה ארוכה של שימוש באותיות סיניות במסמכים מנהליים וברשומות היסטוריות (כתובות, תפילות, טקסטים דתיים, טקסטים טקסיים וכו'), תושבי הוי אן שמרו על "מבטא קואנג נאם" בשפתם המדוברת לאורך מאות שנים. כיום, אפילו הקהילה הסינית משתמשת לעתים רחוקות בסינית בתקשורת, למעט במהלך פסטיבלים.

לאנשים בהוי אן יש לעתים קרובות יכולת חזקה יותר לוויכוח או דיון חברתי מאשר ביישובים אחרים במחוז קוואנג נאם. ייתכן שזה נובע מהחילופי התרבות הנרחבים והישירים עם אנשים מתרבויות אחרות, וכתוצאה מכך אלמנט גדול יותר של פתיחות וטבעיות.

כבר במאה ה-17, המיסיונר האיטלקי כריסטופורו בורי (1583-1632), בספרו "ארץ קוצ'ינצ'ינה", ציין כי בנוגע לאופיים, "הם עדינים ומנומסים יותר בשיחה מכל עם מזרחי אחר... בקיצור, הם מאוד חברותיים, אדיבים וידידותיים כלפינו..." ו"הם מעריכים גם אמנויות לחימה וגם ספרות בהתאם להזדמנות".

אנשי הוי אן, בעלי אופיים הדינמי והפתוח האופייני לעיר נמל, שנחשפו למזרח ולמערב מגיל צעיר, גאים בכך שהעמידו מעצמם אמנים חלוצים רבים של מוזיקה וייטנאמית מודרנית, כמו לה הוי עם שירו ​​"אביב ונעורים"; ו"קבוצת הספרות טו לוק" (במקור מהוי אן) בספרות שלפני 1945...

תהליך דינמי זה של חילופי תרבות "מסתיר" גם "השפעה הפוכה" - כפי שניסח זאת הסופר נגוין נגוק. תושבי הוי אן מטבעם "מודעים למגבלות" על מנת לשמור על זהותם התרבותית בצורה "מתונה"/נייטרלית. לכן, מצד שני, מכיוון שהם מתונים מדי, הם חוששים מסיכונים ומחסורים - למשל, בעסקים, הם מהססים "לעשות עסקים גדולים", "לעשות עסקים בים הפתוח", ובהדרגה נופלים לאופי "שמרני".

ישנם חוקרים הטוענים כי תושבי הוי אן נוטים להתנהגות "סנטימנטלית", מתוך אמונה ש"מאה סיבות אינן שוות ולו טיפה אחת של חיבה". חיים בתוך חשיבה סנטימנטלית זו, הנובעת מתקופה ארוכה של חיים משותפים, יוצרים אינרציה בקידום ופיתוח ערכים תרבותיים מסורתיים.

למרות שינויים בהתנהגות המסורתית, תושבי הוי אן עדיין יורשים את דרך החשיבה, הדיבור והפעולה הדינמית, הפתוחה, הידידותית והנועזת האופיינית לאנשי קוואנג נאם. עם זאת, "המודעות למתינות" מצד שני מעניקה להם מודעות חדשה - מודעות ל"שינוי אדפטיבי". זוהי אולי הסיבה העיקרית לכך שהוי אן משמרת ומפתחת מוצרי תיירות מעבודות יד ואמנות עממית, ובמקביל הופכת לעיר יצירתית בעולם.

מקור: https://baoquangnam.vn/vai-cam-nhan-ve-van-hoa-hoi-an-3139045.html