תרבות אוכל באינטראקציות חברתיות

מעבר לארוחות היומיום, המטבח של אנשי קו טו עוקב אחר שירי ערש ושירים המבטאים באופן עמוק תורות מוסריות ודרכי אינטראקציה בתוך הקהילה.

המטבח של קו טו מעריך הרמוניה קהילתית ומכיל אוצר בלום של ידע על החיים. צילום: אזור התיירות דונג ג'יאנג סקיי גייט

דרך כמה שירי עם, פתגמים ואמרות מחורזות שנשמרו עד היום, ניתן לראות שכבה תוססת של תרבות בקרב תושבי ההרים, שבה אוכל מחובר ליער, לחיבה ולמסורות המשפחתיות.

תרבות קהילתית

בחייהם של אנשי קו טו, אמרות עם נוכחות תמיד כחלק מחיי היומיום, הקשורות לאופן שבו אנשים מתנהגים, עובדים ומארגנים את חיי הקהילה. ניבים, פתגמים, שירי עם ושירי ילדים עוברים מדור לדור, ומשקפים בבירור את השקפות הקהילה על אכילה, שיתוף וקיום קשרים בין אנשים. במבט על אוצר בלום זה של אמרות עם, ניתן לזהות את התרבות הקולינרית של קהילה הררית שבה אוכל שזור בחיבה ובאורח חיים.

רוח שיתוף התוצרת והקשר הקהילתי באמצעות מזון ניכרת בבירור באמרות מוכרות רבות. לדברי זקן הכפר צ'לאו נים (כפר גונג, קומונה של דונג ג'יאנג), בעבר, כאשר התחבורה הייתה קשה, חייהם של האנשים היו תלויים בעיקר ביער, בחקלאות כריתה ושריפה ובחילופי מוצרים פנימיים. מוצרים כמו בננות, קנה סוכר, קסאווה, בשר ניצוד או בדי ברוקאד הוחלפו בצורה פשוטה אך מתמשכת, המבוססת על הסכמה הדדית ואמון.

ראיות מראות כי אמרות כמו "May đoong aku prí, aku đoong amay atao", שמשמעותן "אתה נותן לי בננות, אני נותן לך קנה סוכר", משקפות בבירור את השוויון בתוך הקהילה. מאחורי זה עומדת דרך חיים שמעריכה מערכות יחסים, מורגלת בשיתוף, ופחות עוסקת בחישוב רווחים והפסדים. "באמצעות שירי עם, פתגמים ואמרות מחורזות, אנו יכולים לראות שאוכל תמיד קשור לחיים חברתיים ולאופן שבו קהילות מארגנות מערכות יחסים בין אנשים, שבהן אוכל הופך לאמצעי לשיתוף, חינוך ושימור זהות", שיתף זקן הכפר צ'לאו נים.

מחלוקת אשכולות בננות וחתיכות קנה סוכר ועד מנות של בשר ציד או סלי אורז טרי שנקטף, אוכל הפך באופן טבעי לחלק בלתי נפרד ממערכות היחסים בין שכנים, קרובי משפחה וחמים.

לאורך עונות השנה השונות, לאנשים יש מנהגים הקשורים לביקור ושיתוף תוצרת חקלאית, כגון הבאת אוכל כמתנה לשנה החדשה או תרומת עצי הסקה בחורף. פעולות אלו שומרות על לכידות קהילתית ויוצרות אורח חיים משותף שבו כולם אחראים זה לזה. בהקשר זה, אוכל הפך לחלק בלתי נפרד מחיי התרבות, ותורם לתפקוד יציב ומתמשך של הקהילה לאורך הדורות.

אוצר בלום של ידע עממי

שפת העם של אנשי קו טו משמרת מאגר עשיר של ידע מקומי על מרכיבים ושיטות בישול. תושביהם, אשר חיים תלויים במידה רבה ביערות, נחלים וחקלאות כריתה, צברו ידע ספציפי על כל סוג של ירק בר, שורש, פרי, חרק או תבלין מקומי, והם מעבירים אותו לדורות הבאים באמצעות אמרות קצרות וקלות לזכירה.

עצם היכולת להבחין בין סוגים שונים של ירקות בר מגלה רמה גבוהה של ידע מקומי. אנשי קו טו מזהים בבירור ירקות בר כמו אדהק ובבהבאנג, ויודעים אילו מהם ריחניים, אילו מהם טעימים ואילו מהם מתאימים לבישול עם ציד בר או לשימוש במנות מסורתיות. חוויות אלו אינן מתועדות בכתב אלא קיימות בדיבור היומיומי, שלובות במנהגיהם, באורח חייהם ובסביבת חייהם.

ישנן אמרות שנראות פשוטות אך חושפות תרחישים שלמים של הישרדות. האמרה "Cha riah pazấc tu", שמשמעותה "השורשים משמשים לאורז, העלים למאכל", מזכירה תקופה קשה שבה אנשים השתמשו בפקעות הקסאווה כמזון עיקרי, בעוד שעלי הקסאווה הפכו למקור המזון העיקרי בארוחותיהם. מצמח יחיד, תושבי ההרים ידעו כיצד לנצל חלקים רבים ושונים, וליצור מאכלים שנשאו את הסימן הייחודי של האזור ההררי.

המורה אלנג ת'ו קונג מבית הספר התיכון לונג ת'ו וין (מחוז דיאן באן דונג) מאמינה כי האמרות העממיות של אנשי קו טו לא רק משקפות את הקשר בין אוכל לסביבת מחיה, אלא גם משמשות כשיטת הוראה יעילה. כאשר זקנים מלמדים את ילדיהם ונכדיהם כיצד לזהות סוג של ירק בר, כיצד לתפוס צרצרים, או אילו טאבו יש להקפיד בעת דיג, הם מעבירים ידע על הישרדות יחד עם חיי הקהילה. שיעורים אלה מועברים באמצעות מילים תמציתיות וקלות לזכירה, הקשורות קשר הדוק לחיים האמיתיים, ולכן יש להם ערך מתמשך.

"המטבח של אנשי קו טו קשור גם לטקסים ולאמנות השירה והדקלום של שירי עם במהלך חתונות, אירוסין וקבלת פנים. באירועים אלה, האוכל מלווה בהזמנות, ברכות וביטויי חיבה מצד המארח. המארח משתמש לעתים קרובות בשירים כדי להזמין אורחים, תוך שהוא מפגין ענווה ומעביר את רגשותיו הכנים למבקרים. כללי הנימוס במהלך הארוחות נשמרים בקפדנות, החל מחלוקת מנות וחלוקה ועד סידורי ישיבה והרגלי שתייה, ויוצרים דפוס תרבותי שנשמר לאורך דורות", שיתפה המורה אלנג טי קונג.

ניכר כי המטבח בחייהם של אנשי קו טו קשור קשר הדוק לאופן שבו הקהילה מקיימת קשרים, מעבירה ידע ושומרת על זהותה. כל אמירה וחוויה המועברים מדור לדור מכילים מערכת ערכים הנוגעת לאופן שבו יש לתקשר עם הטבע והאנשים. שימור שפת העם והמסורות הוא גם שימור מהות המטבח ואורח החיים - ערכים מתמשכים היוצרים את חיוניותה של קהילת קו טו כיום ובעתיד.

מקור: https://baodanang.vn/van-hoa-am-thuc-trong-ung-xu-3333162.html