הסימן של וו קואן

בידיי הספר "וו קואן - מסר של אהבה". כשאני מביט בפניו בדיוקן מלא הנשמה, הממלא את כל הכריכה, אני מרגיש כאילו הוא מתוודה בפנינו, בו זמנית כאיש מדינאי מלומד וחכם, אח גדול קרוב וחיבה, וחבר חם ואינטימי. פניו משקפות התחשבות, אך גם מלאות שיתוף, אמפתיה וחיבה.

ספר זה חובר על ידי קבוצת פקודיו, מתוך הערצה וחיבה למנהיגם, מורם ואחיהם הבכור וו קואן, בהסכמת אשתו, הו דה לאן, שאספה ובחרה כמה מכתביו וכתביו עליו.

למרות שספר זה משקף רק חלק מחייו וקריירה של מר וו קואן, הוא בכל זאת האיר את דיוקנו של דיפלומט מבריק ואישיות גדולה.

במהלך 44 שנות קריירה עיתונאית, ביליתי כ-30 שנה בכתיבת פרשנויות על עניינים בינלאומיים ועל מדיניות החוץ של וייטנאם. לכן, הייתה לי הזדמנות תכופה לפגוש ולראיין את מר וו ח'אן. בתפקידו כסגן שר החוץ (1990-1998), סגן שר החוץ הקבוע (1998-2000), שר המסחר (2000-2002), סגן ראש הממשלה האחראי על יחסי חוץ כלכליים (2002-2006) ומזכיר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית (2001-2006), מר וו ח'אן תרם תרומות משמעותיות לפיתוח מדיניות ויישם ישירות את תהליך פירוק האמברגו והמצור, במיוחד במהלך המשא ומתן והחתימה על הסכם הסחר בין וייטנאם לארה"ב, הנורמליזציה של יחסי וייטנאם-ארה"ב ותהליך הפתיחה וההשתלבות העמוקה בקהילה הבינלאומית, כולל הצטרפותה של וייטנאם לארגון הסחר העולמי (WTO).

מר וו ח'אן גם הוביל והשתתף ישירות במשא ומתן לשילוב וייטנאם עם מדינות האזור, הרחיב את היחסים הבינלאומיים עם שותפות חשובות וחיזק את יוקרתה ומעמדה של וייטנאם. ניתן לומר כי וו ח'אן הוא אחד מ"אדריכלי" מדיניות החוץ והדיפלומטיה של וייטנאם בעשורים האחרונים, במיוחד במהלך השנים הסוערות של אירועים אזוריים וגלובליים שבהם וייטנאם תמיד הייתה "נקודת צומת" רגישה תחת לחץ רב.

לדברי השגריר נגוין טאם צ'יאן, סגן שר החוץ לשעבר, מר וו קואן היה מעורב בתהליך קבלת ההחלטות ויישם באופן ישיר ומצוין מדיניות לאומית מרכזית בפעילויות הבינלאומיות החשובות של וייטנאם בעשורים האחרונים.

אני זוכר, במסיבת עיתונאים, כאשר מר וו קואן היה סגן שר החוץ, הוא בירך אותי בחום, לחץ את ידי ואמר: " אני עדיין קורא באופן קבוע את הפרשנויות שלך. כותבי עיתון צבא העם כותבים בצורה חדה ומיומנות. כתיבת פרשנות בינלאומית קשה מאוד עכשיו. פשוט תמשיכו לנסות ." זו הייתה תקופה שבה ארצנו התמודדה עם קשיים רבים תחת מצור ואמברגו, וחזית יחסי החוץ תמיד הייתה סוערת בנושאים של קמבודיה, דמוקרטיה, זכויות אדם, דת ופליטים מהסירות שהמערב כינה "אנשי סירות"...

במהלך אותן שנים, עיתון צבא העם פרסם באופן קבוע פרשנויות בנושאים הדחופים הנ"ל. בצומת קריטי בהיסטוריה, שאופיין בשינויים דרמטיים ומשבשים, משימת כתיבת הפרשנויות הפכה לרגישה ומאתגרת ביותר. מאות פרשנויות על קריסת המשטרים הסוציאליסטיים בברית המועצות ובמזרח אירופה, מלחמת המפרץ, המשבר הפיננסי באסיה, מלחמות יוגוסלביה, פיגועי ה-11 בספטמבר, מלחמת אפגניסטן, יחסי וייטנאם-ארה"ב ועוד, כולם הופקו בנסיבות דחופות וקשות שכאלה.

לאחר שהעיתון פרסם את הפרשנויות הללו, כולנו ציפינו בקוצר רוח לתגובת הציבור ולדעות ההנהגה ברמות השונות, והיו זמנים שבהם הרגשנו עצבנות ומתוחים למדי. לכן, דבריו של סגן שר החוץ וו קואן, כפי שהוזכר לעיל, היו עידוד משמעותי מאוד עבור הפרשנים בעיתון צבא העם. עבורי באופן אישי, זה שימש כ"ערובה" לרוח של "העזה לחשוב, העזה לכתוב" על נושאים קשים.

וו קואן היה אחד המנהיגים הבכירים של המפלגה והמדינה שתמיד ראה בעיתונות נשק מיוחד בעל יעילות עצומה. הוא היה חבר גדול של קהילת העיתונות וגם עיתונאי דגול בעצמו. הוא כתב רבות וטוב.

בשנה שעברה, הן העיתונות והן הציבור היו המומים ועצובים כשנודע על מותו ב-21 ביוני 2023, יום השנה ה-98 לעיתונות המהפכנית הווייטנאמית.

אני זוכר שלפני 19 שנה, במהלך ביקורו הרשמי של ראש הממשלה פאן ואן חאי בארצות הברית, בליל ה-20 ביוני 1995, בוושינגטון, לפני השיחות החשובות מאוד בין ראש ממשלתנו לנשיא ארה"ב, ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה וו קואן ניהל פגישה לברכת העיתונות, כולל 25 עיתונאים שהשתתפו בנסיעה ההיסטורית ההיא. נראה שזו הייתה הפעם הראשונה שפגישה לציון יום העיתונות המהפכני של וייטנאם נערכה בחו"ל במהלך ביקור רמי דרג.

בפגישה זו, נשא סגן ראש הממשלה וו קואן נאום לבבי וחם, בו הביע את כבודו וחיבתו לעיתונאים ואת הבנתו את עבודתם, תוך שהוא מדגיש את הקשיים והאתגרים העומדים בפני העיתונות בנסיבות החדשות. כולנו התרגשנו עמוקות מדאגתו של מנהיג הממשלה. דונג טרונג קווק, העורך הראשי של המגזין "עבר והווה", הוציא את ההזמנה המודפסת באלגנטיות וביקש מכל הנוכחים בפגישה לחתום עליה כדי לשמר את הזיכרון העמוק והבלתי נשכח הזה מתקופתנו באמריקה.

ביקורו של ראש הממשלה פאן ואן חאי התקיים על רקע קבוצה של אמריקאים וייטנאמים בארה"ב, אשר עדיין נאחזים בתפיסות מוטעות ובגישות שנאה מיושנות, ארגנו פעילויות חתרניות עזות. הם התאספו מחוץ למלון בו שהתה המשלחת שלנו, צעקו וגרמו למהומה.

בבוקר ה-21 ביוני 1995, כשהמכונית ובה עיתונאים וייטנאמים הגיעה לשער הבית הלבן, ראינו קהל מנופף בדגלים של משטר סייגון לשעבר, נושא שלטים וצועק בקול רם. המשטרה האמריקאית מנעה מהקבוצה הזו להתקרב אלינו. לאחר שהשתתפנו במסיבת העיתונאים של ראש הממשלה פאן ואן חאי והנשיא ג'ורג' בוש בחדר הסגלגל, כשיצאנו מהשער ונכנסנו למכונית, כמה קיצונים נועזים הסתערו קדימה, קפצו על המכונית, ירקו והטיחו עלבונות וקללות גסות ביותר.

באופן קורע לב ביותר, בין 25 העיתונאים הווייטנאמים שהיו באותו טיול, היו שני עיתונאים ותיקים: דאו נגוין קאט, העורך הראשי של ה"וייטנאם אקונומיק טיימס", ופאם חאק לאם, העורך הראשי של מגזין וייטנאם-אמריקה ולשעבר המנכ"ל של הטלוויזיה הווייטנאמית. למרות גילם המתקדם, הם נאלצו להיאבק כדי להיכנס לרכב כאשר ההמון התוקפני הסתער לעברם. (שני העיתונאים הוותיקים והמכובדים הללו נפטרו לאחרונה, והותירו אחריהם תחושת אובדן עמוקה בקרב עמיתיהם ברחבי הארץ). המשטרה האמריקאית התערבה מיד.

באותו יום, לאחר שקיבל ידיעה שעיתונאים וייטנאמים הותקפו ממש מחוץ לבית הלבן, סגן ראש הממשלה וו חואן שיתף את העיתונאים במילות עידוד וסיפק לנו מידע נוסף על הקהילה הווייטנאמית בארה"ב. הוא הדגיש כי אלו המתנגדים לנורמליזציה של יחסי ארה"ב-וייטנאם היו רק מיעוט קטן, בעיקר קצינים של משטר סייגון לשעבר, או שעדיין מתאבלים על השנים האחרונות, או חסרים מידע מספיק על המצב בווייטנאם ועל יחסי ארה"ב-וייטנאם. הוא הדגיש שרוב הווייטנאמים שמעבר לים מכוונים למולדתם ומתלהבים מאוד מההתקדמות פורצת הדרך ביחסי ארה"ב-וייטנאם. למחרת בבוקר, במהלך ארוחת הבוקר, הצגתי לסגן ראש הממשלה וו חואן את הראיון על תוצאות ביקורי בארה"ב לפני ששלחתי אותו לעיתון צבא העם. סגן ראש הממשלה קרא אותו תוך כדי לגימה של הקפה שלו, סיים אותו במהירות, החזיר לי אותו ואמר בקצרה: "זה נגמר".

לפני מספר חודשים, בזמן שסקרתי כמה מסמכים, נתקלתי בטיוטה בכתב יד של ראיון מאותו טיול היסטורי. תשע עשרה שנים חלפו, אך הרגשתי כאילו סיימתי אותו רק אתמול בלילה. מספר ימים לאחר מכן, במהלך פגישה עם מר וו הו, בנו של סגן ראש הממשלה וו קואן, לפני שעזב כדי להיכנס לתפקידו כשגריר יוצא דופן ומיופה הכוח בדרום קוריאה, הראיתי לו את טיוטת הראיון.

כשראה את טיוטת הראיון של אביו מלפני כמעט 20 שנה, מר וו הו התרגש עמוקות. ברצוני להוסיף גם שאשתו של סגן ראש הממשלה וו קואן היא גב' הו דה לאן, דיפלומטית ותיקה ומנהלת מחלקת העיתונות לשעבר של משרד החוץ, אותה הייתה לי הזדמנות לפגוש ולעבוד איתה במשך שנים רבות. אני גם מעריך מאוד את סגנון העבודה הקפדני, האמין, המסור והמחושב של גב' הו דה לאן. דור אחר דור, זוהי משפחה עם מסורת דיפלומטית גאה מאוד.

לאורך חייו, וו קואן עבד בדיפלומטיה, כחוקר אסטרטגי ומומחה מוביל ביחסי כלכלה בינלאומיים, אך הוא היה עיתונאי מקצועי באמת, הן בכמות ובאיכות מאמריו והן בסגנונו העיתונאי. הוא היה תורם מסור לעיתון "נהאן דאן", לעיתון "צבא העם" ולרבים אחרים. כל עיתון קיווה לפרסם את מאמריו, במיוחד עבור גיליונות זיכרון וטט (ראש השנה הירחי).

עמית שלי בעיתון "נהאן דאן" שיתף שמר וו קואן היה תמיד אחראי וקפדן בכל מילה. אפילו לאחר הכתיבה וההגשה, הוא לא בהכרח סיים; הוא המשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות. במקרים רבים, הסופר וו קואן ביצע התאמות מכריעות של הרגע האחרון, מהר יותר אפילו מכתבי החדשות והפוליטיקה.

העיתונאי באו טרונג מעיתון צבא העם הביע את העובדה שראיון עם מר וו קואן תמיד ממלא אותו בהתרגשות. הוא נרגש מהאינטלקט העמוק שלו, אך תמיד שנון לגבי מציאות החיים, ומהעובדה שהוא אדם מדור נפלא, מוכן להקשיב ולהעניק השראה, ולהעביר ידע לצעירים.

הסופר וו קואן זכה בפרס B (לא היה פרס A) בטקס פרסי העיתונאות הלאומיים לשנת 2011 על עבודתו "דרושים לב חם וראש קר", שעסקה בתקריות בים המזרחי. הוא כתב מאמר זה בתפקידו כתורם לעיתון צבא העם, גם לאחר שפרש לגמלאות ועדיין עבד על המחשב שלו מדי יום.

מר וו קואן הוא דוגמה מזהירה ללמידה עצמית ושיפור עצמי באמצעות ניסיון מעשי, תוך שאיפה מתמדת למלא משימות הולכות וגדלות. השגריר נגוין טאם צ'יין אמר שמר וו קואן אמר פעם בצחוק לאנשים, "אני אדם חסר השכלה". למעשה, לאורך חייו, הוא מעולם לא קיבל תואר אקדמי רשמי. עם ההזדמנות הנדירה לשמש כמתורגמן עבור הנשיא הו צ'י מין, המזכיר הכללי לה דואן, ראש הממשלה פאם ואן דונג, הגנרל וו נגוין גיאפ ואחרים, מר וו קואן למד בקפידה את כישורי התקשורת וטכניקות הטיפול במצבים של מנהיגים מצטיינים אלה של המדינה.

אלו שהייתה להם הזדמנות לעבוד איתו או לשוחח איתו שמרו על רושם חיובי של מנהיג ופוליטיקאי חכם אך צנוע ופשוט. הוא ניחן בכישרון יוצא דופן להציג סוגיות מורכבות בצורה פשוטה וקלה להבנה. לדברי השגריר פאם קוואנג וין, וו קואן גילם שילוב של ידע מעמיק, חזון אסטרטגי, נימוק רהוט ואופי וייטנאמי מובהק, שתמיד דבק באינטרס הלאומי. חשיבתו, חזונו האסטרטגי, סגנונו ואופיו היו משכנעים, תרמו לקונצנזוס פנימי והובילו להחלטות אסטרטגיות ברגעים מכריעים עבור המדינה. בענייני חוץ, הוא תמיד שקל את האינטרסים של האומה, זיהה יתרונות וחסרונות יחד עם פרשנויות מעמיקות. כל המחשבות והחוויות המשותפות הללו תועדו על ידי עמיתיו הצעירים בספר "וו קואן - מחשבות שנשארו מאחור".

גמישות בטיפול במצבים כדי ליצור אפקט חיובי הפכה לסגנונו של ווּ חוֹאן. הוא סיפר פעם: "במסיבה גדולה מאוד שאירחה הצד האמריקאי כדי לחגוג את אשרור הסכם הסחר בין וייטנאם לארה"ב, התחלתי את נאומי בציטוט של לותר קינג, 'יש לי חלום'. אמרתי גם שחלמתי חלום בלילה הקודם, ובחלום הזה פגשתי שותפים עסקיים אמריקאים והצגתי להם מוצרים וייטנאמיים שונים. לאחר מכן הזמנתי עסקים וייטנאמים לעמוד, ובכך יצרתי רושם טוב מאוד..."

הוא היה השראה לכולם, במיוחד לדור הצעיר. תרומתו המשמעותית ביותר לתחום ההכשרה ופיתוח הקאדרים הייתה קורסי ההכשרה המוצלחים בשיטות ומיומנויות דיפלומטיות, אותם הוביל באופן אישי כמרצה ראשי באקדמיה הדיפלומטית בין השנים 2011 ל-2016.

קורסים אלה כונו בחיבה "שיעורי VK" על ידי הסטודנטים. כל קורס נמשך שישה שבועות, עם נושא אחר בכל שבוע. עם ההוראה הנוגעת ללב, "מיומנויות הן המנוף להביא ידע לחיים", מר וו קואן החליף, דן, סיכם וזיקק מניסיונו בעבודה דיפלומטית כדי לחלוק עם הדורות הבאים את ה"טכניקות" וה"טריקים" של עבודה מקצועית.

באמצעות סגנון ההוראה שלו, הוא הפך מושגים מורכבים ומאקרוסקופיים לכאורה למסקנות פשוטות וקלות לזכירה. פקידים מבטיחים רבים שהשתתפו בקורס "VK" המשיכו להיות ראשי מחלקות, שגרירים וראשי נציגויות במקומות מרכזיים ברחבי העולם.

זמן קצר לאחר מותו, קבוצת סטודנטים מהאקדמיה הדיפלומטית קיבצה והקדישה למשפחתו את היצירה "מחווה לדוד וו קואן: אישיות גדולה, חיים פשוטים". השגריר נגוין פואנג נגה, נשיא איגוד ארגוני הידידות של וייטנאם, נזכר בעצתו "שאף להיות אדם הגון", וכתב בהתרגשות: "דוד וו קואן, אדם שחייו המלאים עזרו לנו להבין יותר מה המשמעות של להיות אדם הגון".

21 באפריל, 2024

העיתונאי הו קוואנג לוי

מָקוֹר: https://www.congluan.vn/dau-an-vu-khoan-post292647.html