הסימן של וו קואן

בידי הספר "וו קואן - מסר נוגע ללב". כשאני מביט בפניו בדיוקן מלא הנשמה, המודפס על כל כריכת הספר, אני מרגיש כאילו הוא מתוודה בפנינו, כפוליטיקאי מלומד וחכם, כאח קרוב וחיבה, כחבר חם ואינטימי. פניו עדיין מלאות מחשבות אך גם מלאות שיתוף, אהדה ואהבה.

ספר זה חובר על ידי קבוצת פקודיו, מתוך הערצה ואהבה למנהיג, למורה ולאחיו וו קואן, בהסכמת אשתו הנאמנה, גברת הו דה לאן, לאסוף ולבחור כמה ממאמריו ומאמרים אודותיו.

נכון שספר זה משקף רק חלק מחייו וקריירה של מר וו קואן, אך הוא גם מאיר את דיוקנו של דיפלומט מוכשר ואישיות גדולה.

ב-44 שנותיי בעיתונאות, ביליתי כמעט 30 שנה בפירוש על החיים הבינלאומיים ועל ענייני החוץ של וייטנאם. לכן, הייתה לי הזדמנות רבה לפגוש ולראיין את מר וו חואן. בתפקידו כסגן שר החוץ (1990 - 1998), סגן שר החוץ הקבוע (1998 - 2000), שר המסחר (2000 - 2002), סגן ראש הממשלה האחראי על ענייני חוץ כלכליים (2002 - 2006), מזכיר הוועד המרכזי של המפלגה (2001-2006), מר וו חואן תרם תרומות חשובות רבות לקביעת מדיניות וליישום ישיר של תהליך השבירה, הכיתור והסגר, במיוחד בתהליך המשא ומתן והחתימה על הסכם הסחר בין וייטנאם לארה"ב, נרמול יחסי וייטנאם-ארה"ב, תהליך הפתיחה וההשתלבות העמוקה בקהילה הבינלאומית, וההצטרפות לארגון הסחר העולמי (WTO) של ארצנו.

מר וו חואן הוא גם האדם שמנהל באופן ישיר ומשתתף במשא ומתן על תהליך האינטגרציה של ארצנו עם מדינות האזור, מרחיב את היחסים הבינלאומיים עם שותפות חשובות, ומשפר את יוקרתה ומעמדה של וייטנאם. ניתן לומר כי וו חואן הוא אחד מ"אדריכלי" מדיניות החוץ והדיפלומטיה של וייטנאם בעשורים האחרונים, במיוחד בשנים הסוערות של העולם ברמה האזורית וברמה הגלובלית שבה וייטנאם היא תמיד "צומת" רגיש תחת לחץ רב.

לדברי השגריר נגוין טאם צ'יאן, סגן שר החוץ לשעבר, מר וו קואן היה זה שהשתתף בתהליך קבלת ההחלטות ויישם באופן ישיר ומצוין מדיניות לאומית מרכזית בפעילויות הבינלאומיות החשובות של וייטנאם בעשורים האחרונים.

אני זוכר, בפגישת עיתונאים, כאשר מר וו קואן היה סגן שר החוץ, הוא פגש אותי, לחץ את ידי בחום ואמר: " אני עדיין קורא את הפרשנויות שלך באופן קבוע. כותבי עיתון צבא העם כותבים בצורה ברורה ותקיפה. כתיבת פרשנויות בינלאומיות קשה מאוד עכשיו. אז תמשיכו לנסות. " זו הייתה התקופה שבה ארצנו התמודדה עם קשיים רבים במצב של כיתור ואמברגו, החזית הזרה הייתה תמיד סוערת בנושא קמבודיה, סוגיות של דמוקרטיה, זכויות אדם, דת, פליטי סירות שהמערב כינה "אנשי סירות"...

במהלך אותן שנים, פרשנויות בנושאים החמים שהוזכרו לעיל הופיעו לעתים קרובות בעיתון "צבא העם". בנקודת מפנה היסטורית קשה, עם אלימות וטלטלות כה רבות, מלאכת כתיבת הפרשנויות הפכה לרגישה ומאתגרת מאוד. מאות פרשנויות על קריסת המשטר הסוציאליסטי בברית המועצות ובמזרח אירופה, מלחמת המפרץ, המשבר הפיננסי והמוניטרי באסיה, מלחמת יוגוסלביה, אירועי ה-11 בספטמבר, מלחמת אפגניסטן, יחסי וייטנאם-ארה"ב... כולם נולדו בנסיבות דחופות וקשות כה רבות.

לאחר שהעיתון פרסם את הפרשנויות הללו, כולנו חיכינו לראות כיצד הציבור יגיב ומה דעתם של המנהיגים בכל הרמות, והיו זמנים שבהם היינו די עצבניים ומתוחים. לכן, דעתו של סגן שר החוץ וו קואן כנ"ל הייתה עידוד ומוטיבציה משמעותיים מאוד עבור פרשני עיתון צבא העם. עבורי באופן אישי, זה היה כמו "ערובה" לרוח של "להעז לחשוב, להעז לכתוב" כשמתמודדים עם סוגיות קשות.

וו קואן הוא אחד המנהיגים הבכירים של המפלגה והמדינה שתמיד רואה בעיתונות נשק מיוחד בעל יעילות רבה. הוא ידיד גדול של העיתונות ובו זמנית עיתונאי נהדר. הוא כותב הרבה וכותב היטב.

בשנה שעברה, העיתונות והציבור היו המומים ועצובים לשמוע על מותו ב-21 ביוני 2023, יום השנה ה-98 לעיתונות המהפכנית של וייטנאם.

אני זוכר, לפני 19 שנים, במהלך ביקורו הרשמי של ראש הממשלה פאן ואן חאי בארצות הברית, בליל ה-20 ביוני 1995, בוושינגטון, לפני הפגישה החשובה מאוד בין ראש הממשלה שלנו לנשיא ארה"ב, ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה וו קואן ניהל פגישה לברכת העיתונות ו-25 עיתונאים שהשתתפו ישירות בנסיעה ההיסטורית הזו. נראה שזו הייתה הפעם הראשונה שפגישה לציון יום העיתונות המהפכני של וייטנאם נערכה בחו"ל במהלך ביקור בדרג גבוה.

בפגישה זו, סגן ראש הממשלה וו קואן נשא נאומים כנים וחמים, בהם הביע את כבודו וחיבתו לעיתונאים, והבנתו את עבודתם כאשר העלה את הקשיים והאתגרים של העיתונות בנסיבות החדשות. כולנו התרגשנו מתשומת ליבם של מנהיגי הממשלה. מר דונג טרונג קווק, העורך הראשי של מגזין שואה וא ניי, הוציא את ההזמנה המודפסת בחגיגיות וביקש מכל הנוכחים בפגישה לחתום עליה כדי לשמר זיכרון עמוק ובלתי נשכח בארצות הברית.

ביקורו של ראש הממשלה פאן ואן חאי התקיים בהקשר של כך שבארצות הברית עדיין קיימת קבוצה של אמריקאים וייטנאמים, אשר משום שטרם נמלטו מתפיסות שגויות וטרם הסירו שנאה מיושנת, ארגנו פעילויות אנטי-ממשלתיות עצובות מאוד. מול המלון בו שהתה המשלחת שלנו, הם באו, צעקו ועשו מהומה.

בבוקר ה-21 ביוני 1995, כאשר הגיעה מכונית שנסעה עם עיתונאים וייטנאמים לשער הבית הלבן, ראינו קבוצת אנשים מנופפת בדגל משטר סייגון הישן, אוחזת בשלטים וצועקת בקול רם. המשטרה האמריקאית מנעה מקבוצת האנשים הזו להתקרב אלינו. לאחר שהשתתפנו במסיבת העיתונאים של ראש הממשלה פאן ואן חאי והנשיא ג'. בוש בחדר הסגלגל, בדיוק יצאנו מהשער ונכנסנו למכונית כשכמה קיצונים נועזים הסתערו עלינו, קפצו למכונית, ירקו, קיללו והעליבו אותנו בגסות רוח.

הדבר המעורר רחמים ביותר היה שבין 25 העיתונאים הווייטנאמים שהשתתפו בנסיעה ההיא, היו שני עיתונאים ותיקים, דאו נגוין קאט, העורך הראשי של Vietnam Economic Times, ופאם חאק לאם, העורך הראשי של Vietnam-US Magazine, לשעבר המנכ"ל של הטלוויזיה הווייטנאמית, שלמרות גילם המתקדם, עדיין נאלצו להיאבק כדי להיכנס למכונית כאשר ההמון האלים הסתער לעברם. (שני העיתונאים הוותיקים והמכובדים הללו נפטרו לאחרונה, לצערם של עמיתיהם ברחבי המדינה.) המשטרה האמריקאית מיהרה מיד להתערב.

באותו יום, לאחר שקיבל את הידיעה שעיתונאים וייטנאמים הותקפו ממש מול שער הבית הלבן, סגן ראש הממשלה וו חואן שיתף, עודד את העיתונאים וסיפק לנו מידע נוסף על הקהילה הווייטנאמית בארה"ב. הוא הדגיש כי אלו המתנגדים לנורמליזציה של יחסי וייטנאם-ארה"ב היו רק קבוצה קטנה, בעיקר קצינים של משטר סייגון הישן, או שעדיין לא התאוששו מכאב השנים האחרונות, או שלא היה להם מספיק מידע על המצב בווייטנאם, על יחסי וייטנאם-ארה"ב, בעוד שרוב הווייטנאמים מעבר לים הביטו לעבר המולדת, היו נרגשים מאוד מהצעדים פורצי הדרך ביחסי וייטנאם-ארה"ב. למחרת בבוקר, בזמן ארוחת הבוקר, הצגתי לסגן ראש הממשלה וו חואן ראיון על תוצאות ביקורו בארה"ב לפני ששלחתי אותו לעיתון צבא העם. סגן ראש הממשלה קרא אותו תוך כדי שתיית קפה, סיים אותו כהרף עין, החזיר לי אותו ואמר בקצרה: "בסדר".

לפני מספר חודשים, במקרה, בזמן שמיינתי את המסמכים שלי, נתקלתי בכתב יד של ראיון שנערך במהלך אותה נסיעה היסטורית. עברו 19 שנים, אבל הרגשתי כאילו סיימתי לכתוב אותו רק אתמול בלילה. מספר ימים לאחר מכן, כשקיימתי פגישה עם מר וו הו, בנו של סגן ראש הממשלה וו קואן, לפני שעזב כדי להיכנס לתפקידו כשגריר יוצא דופן ומיופה הכוח בקוריאה, הבאתי לו את כתב היד של הריאיון הזה כדי שיראה אותו.

כשראה את כתב היד של הראיון עם אביו מלפני כמעט 20 שנה, מר וו הו התרגש מאוד. ברצוני להוסיף גם שאשתו של סגן ראש הממשלה וו קואן היא גב' הו דה לאן, דיפלומטית ותיקה, לשעבר מנהלת מחלקת העיתונות של משרד החוץ, אותה הייתה לי הזדמנות לפגוש ולעבוד איתה במשך שנים רבות. אני גם מעריך מאוד את סגנון העבודה הקפדני, הבטוח, המסור והמחושב של גב' הו דה לאן. דור אחר דור, זוהי משפחה עם מסורת דיפלומטית גאה מאוד.

מר וו קואן, שעבד כל חייו כדיפלומט, חוקר אסטרטגי ומומחה מוביל בתחום הכלכלה הזרה, הוא עיתונאי מקצועי באמת, הן בכמות ובאיכות מאמריו והן בסגנונו העיתונאי. הוא תורם מיוחד לעיתונים נהאן דאן, קוואן דוי נהאן דאן ועיתונים רבים אחרים. כל עיתון מקווה לפרסם את מאמריו, במיוחד בגיליונות יום השנה וגיליונות טט.

עמית שלי בעיתון נהאן דאן שיתף שמר וו קואן תמיד אחראי וזהיר בכל מילה. הוא כתב ושלח את זה, אבל זה לא בהכרח גמור, הוא עדיין ממשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות במצב. פעמים רבות, הסופר וו קואן ביצע התאמות חשובות ברגע האחרון, מהר יותר מהכתבים החדשותיים והפוליטיים.

העיתונאי באו טרונג מעיתון צבא העם הביע את המסר כי ראיון עם מר וו קואן היה תמיד מרגש. הוא נרגש ממוח עמוק אך גם הומוריסטי עם חיים אמיתיים, נרגש מאדם מדור נפלא, מוכן להקשיב ולעורר השראה, להעביר ידע לצעירים.

הסופר וו קואן זכה בפרס B (לא היה פרס A) של פרס העיתונות הלאומי בשנת 2011 על עבודתו "דרוש לב חם וראש קר" על התקריות בים המזרחי, ככותב לעיתון צבא העם לאחר שפרש לגמלאות ועדיין "שיחק" עם המחשב מדי יום.

מר וו קואן הוא דוגמה מבריקה ללימוד עצמי ואימון עצמי באמצעות תרגול, במטרה לשאוף ללא הרף למלא משימות גדולות יותר ויותר. השגריר נגוין טאם צ'יאן אמר שמר וו קואן התבדח פעם עם כולם: "אני אדם חסר השכלה וחסר השכלה". כי במציאות, עד סוף חייו, לא היה לו שום תואר רשמי של בית ספר. עם הזדמנויות נדירות כמו עבודה כמתורגמן עבור הנשיא הו צ'י מין, המזכיר הכללי לה דואן, ראש הממשלה פאם ואן דונג, הגנרל וו נגוין גיאפ..., מר וו קואן בילה יום ולילה בלימוד אמנות התקשורת וטיפול במצבים ממנהיגי המדינה הבולטים.

אלו שהייתה להם הזדמנות לעבוד ולשוחח איתו, כולם שמרו על רושם טוב של מנהיג, פוליטיקאי אינטליגנטי אך צנוע ופשוט מאוד. יש לו כישרון להציג סוגיות מורכבות בצורה פשוטה וקלה להבנה. לדברי השגריר פאם קוואנג וין, מר וו קואן הוא שילוב של ידע אינטליגנטי, חזון אסטרטגי, הסברים תמציתיים ותכונות וייטנאמיות, שתמיד עוקב מקרוב אחר האינטרסים הלאומיים. חשיבתו, חזונו האסטרטגי, סגנונו ואומץ ליבו היו משכנעים, ותרמו ליצירת קונצנזוס פנימי, ובכך הובילו להחלטות אסטרטגיות בזמנים חשובים מאוד של המדינה. בסיפורי חוץ, הוא תמיד דואג לאינטרסים של המדינה, מה שטוב ומה קשה, יחד עם פרשנויות חדות. כל האמונה והשיתוף הללו תועדו על ידי עמיתיו המאוחרים יותר בספר וו קואן - רגשות נוגעים ללב.

גמישות על מנת ליצור אפקט טוב הפכה לסגנונו של וו קואן. הוא סיפר פעם כי: במסיבה אמריקאית גדולה מאוד לחגיגת אשרור הסכם הסחר בין וייטנאם לארה"ב, התחלתי את נאומי בציטוט של לותר קינג "יש לי חלום". אמרתי גם שאמש חלמתי ובחלום הזה פגשתי שותפים עסקיים אמריקאים והצגתי בפניהם כל מוצר וייטנאמי, ואז הזמנתי עסקים וייטנאמים לעמוד, ובכך יצרתי רושם טוב מאוד...

הוא השראה לכולם, במיוחד לדור הצעיר. חותמו העמוק בתחום ההכשרה ופיתוח הקאדרים הוא קורסי ההכשרה בשיטות ומיומנויות ביחסי חוץ שלימד באופן ישיר, שאורגנו בהצלחה על ידי האקדמיה הדיפלומטית בתקופה 2011-2016.

הסטודנטים מכונים בחיבה "שיעורי VK". כל קורס נמשך 6 שבועות, עם נושא שבועי. מתוך ההוראה הכנה ש"מיומנויות הן המנוף להביא ידע לחיים", מר וו קואן החליף, דן, סיכם וזיקק את חוויותיו בקריירה הדיפלומטית שלו כדי לחלוק עם הדורות הבאים את "הטכניקות" וה"טריקים" של העבודה.

באמצעות דרך התקשורת שלו, דברים שנראו מורכבים ומקרו-עיקריים הפכו לסיכומים פשוטים וקלים לזכירה. קאדרים פוטנציאליים רבים שהשתתפו בשיעור "VK" הפכו לראשי מחלקות, שגרירים וראשי סוכנויות ייצוגיות במקומות מרכזיים ברחבי העולם.

זמן קצר לאחר מותו, קבוצת סטודנטים מהאקדמיה הדיפלומטית קיבצה והקדישה למשפחתו את היצירה "בהכרת תודה לדוד וו קואן: אישיות גדולה, חיים פשוטים". השגריר נגוין פואנג נגה, נשיא איגוד ארגוני הידידות של וייטנאם, הזכיר את עצתו "נסו להיות אדם הגון", וכתב: "דוד וו קואן, אדם שבמהלך כל חייו עזר לנו להבין טוב יותר מהו אדם הגון".

21 באפריל, 2024

העיתונאי הו קוואנג לוי

מָקוֹר: https://www.congluan.vn/dau-an-vu-khoan-post292647.html