כמה מילים על המילה "ברכה"

מאוחר יותר, דמות זו התפתחה לכתב שושלת ג'ין עם צורות רבות ושונות, שכבר לא תיארה שתי "ידיים" המחזיקות יין, וגם צורת בקבוק היין השתנתה, כאשר התו ל"גג" (宀) נוסף למעלה, המסמל משאלה לברכות למשפחה.

במהלך שושלת צ'ין, הסימן ל"מזל" (福) נכתב בכתב החותם הקטן, המורכב משני סימנים: 示 (צ'י) - המייצג את המשמעות ו-畐 (פו) - המייצג את הצליל; מאוחר יותר, זה שימש כבסיס לפיתוח הסימנים הכנסייתיים והסימנים הרגילים ל"מזל".

המשמעות המקורית של "ברכה" היא "ליצור ברכות" או "להעניק ברכות", לדוגמה: "האלים מעניקים ברכות לאנשים צדיקים וגורמים מזל רע לאנשים זדוניים" (פירוש צואו - השנה החמישית של צ'נג גונג; השנה העשירית של ג'ואנג גונג).

בנוסף, למילה "phúc" (ברכה) יש את המשמעויות הבאות: היא מתייחסת ל"חיים או מצב המביאים סיפוק" (שאנגשו, הונג פאן); "יין ובשר המשמשים להקרבה" (ליג'י, שאו יי); "תועלת" ("שיר המשלחת המערבית" של פאן נהאק משושלת ג'ין); או "אחסון" (ביוגרפיה של שיג'י, גווישנג)...

בעבר, "ברכה" התייחסה גם לתנוחה של ביצוע טקס (הנקראת גם "עשרת אלפים ברכות"), כאשר פלג הגוף העליון נוטה מעט קדימה, שתי הידיים מונחות זו על גבי זו, מורמות ומורדות ימינה (לאו טאן דו קי). בדו דה מין נגון (כרך 1), האישה הניחה את ידיה מאחורי גבה, שלבה את ידיה זו בזו, כדי להשתחוות בכבוד.

במהלך ראש השנה הירחי, אנשים מדביקים באופן מסורתי את האות "פו" (福, שמשמעותה מזל/ברכה) על דלתותיהם, קורותיהם או אסמים. אות זו מסמלת קבלת פנים והענקת ברכות, יבול שופע ועוד. אנשים גם גילפו את האות "פו" בצורות שונות, כגון כוכבי יום הולדת, דרקונים ועוף החול, אפרסקים ארוכים או קרפיונים קופצים מעל שערים. חלקם העדיפו להדביק את האות הפוכה על דלתותיהם או לתלות את הביטוי "וו פו לין מן" (חמש ברכות מגיעות לבית).

למעשה, ישנן פרשנויות שונות למילה "ברכה". ספר המסמכים, הונג פאן, קובע: "ראשית, אריכות ימים, שנית, עושר, שלישית, בריאות ושלום, רביעי, סגולה ואדיקות בנים, חמישית, סוף טוב לחיים".

במהלך שושלות מינג וצ'ינג, "חמש הברכות" עברו חילוניות באמצעות הביטוי: "אושר, אריכות ימים, שמחה, עושר ובריאות". בחיבור החדש על הפרק האחד עשר של ספר התמורות מאת הואן דאן יו משושלת האן המזרחית, עקב הטאבו נגד המוות, הושמט הביטוי "בחינת הגורל הסופי", וכתוצאה מכך נכתב הביטוי: "אריכות ימים, עושר, אצולה, שלום וצאצאים רבים".

גם לבודהיזם יש אמרה דומה: "עושר, אריכות ימים, בריאות, סגולה וסוף טוב", בהתייחסו לברכות המתקבלות באמצעות מעשים טובים.

כמה מילים מורכבות וניבים הקשורים ל"ברכה" הן כדלקמן: "ברכה" ו"מזל" מתייחסים לאדם המיועד לחיים מאושרים. אכילת אוכל טעים נקראת "ברכת פה"; ראיית דברים נדירים או יפים נקראת "ברכת עין"; ושמיעת מוזיקה יפה נקראת "ברכת אוזן".

במונחים של ניבים, "מזל טוב לא בא בזוגות" פירושו "מזל טוב לא תמיד בא בזוגות"; "מזל טוב מאיר את התודעה" פירושו "כאשר המזל הטוב מגיע, הלב הופך מואר"; ו"יצירת אושר לאנושות" פירושו "יצירת אושר לאנושות".

בווייטנאם, המילה "phúc" (הנקראת גם "phước") תועדה פעם בכתב ידו Dictionarium Anamitico-Latinum (1772) מאת פ.ג'. פיניאו. בניגוד לחמש הברכות עומדות שש המצוקות: "מוות, מחלה, דאגה, עוני, אסון וחולשה".

מקור: https://thanhnien.vn/doi-dieu-ve-chu-phuc-18525072522143152.htm