שימור מנגינות העם של מולדתנו.

ללא חריזה, קצב או ליווי מוזיקלי , באמצעות אלתור נפלא, מפגשי שירת העם וסיפור הסיפורים של זקני הכפר קו טו מתפתחים בהתלהבות ובהתלהבות רבה, ומעבירים את המאזינים למרחב חלומי מלא בפרטים מטאפוריים.

זקן הכפר בוי ואן סיאנג (בשורה הקדמית, משמאל) יהיה אחראי על לימוד שירי העם לעמו כדי לשמר את המנגינות העממיות של מולדתו. צילום: PV

השתמשו בדוגמה זו כדי להבין את משמעותו של האחר.

כמו בשיחות רבות, תמיד יש התחלה. האדם שמתחיל את מפגש השירה מציע פתיחה, ומעודד את שני הצדדים להשתתף. הזמר הראשון תמיד מדבר על מוסר ורוח האחדות בקרב עמם, ואז שר על הנושא שהועלה לדיון והסכמה. אנשי קאטו אינם משתמשים בפילוסופיה כדי לנתח דברים, אלא בדימויים מטאפוריים ובהאנשה כדי לדון בנושא. לכן, גם הזמר וגם המאזין חייבים להבין את המשמעות כדי להבין על מה הזמר מדבר.

חתונות הן אירועים חשובים עבור אנשי הקאטו לשיר ולדקלם שירי עם. לאחר קבלת האורחים, המארח (בדרך כלל משפחת החתן) מכין סעודה לברך את האורחים או הזקנים. המארח מתחיל את השיחה בכמה פסוקים על מטרת המפגש. בתחילת הדקלום, נציג, בדרך כלל זקן מכובד ומנוסה, יציע באופן ספונטני מילים ענווות, ויגיד שלאורחים הנכבדים אין מה להציע מלבד כוס יין פשוטה זו, ויקוות שהאורחים לא יבוזלו בטוב ליבם. האורחים מגיבים בהודאה למארח על ההכנה המעמיקה והנלהבת של האוכל והיין המשובח, ואומרים שאינם יודעים כיצד לגמול לנדיבותו של המארח. יין נמזג ומוגש לפי הדרגה, והם שותים ומשוחחים.

אם משפחת הכלה דורשת מתנות כגון בקר, חזירים, זהב וכסף, משפחת החתן תיענה או תנהל משא ומתן כדי להפחית את כמות המתנות. בדרך זו, כל נושא מועלה, נדון ומוסכם על ידי שני הצדדים. לאחר הדיון בחתונה, הם יכולים לדבר על הקציר, היער והשדות, ואורח החיים של שתי המשפחות. גב' ביץ' טו, סגנית מנהלת גן הילדים הואה בק, היא זמרת של שירים ומנגינות עם רבות של עמה, אך היא טוענת ששירה ודקלום של שירים אלה קשים מאוד. היא אינה מבינה לחלוטין רבים מהדימויים המטאפוריים בהם משתמשים הזמרים, במיוחד אלה המשתמשים בשפה אלגורית חכמה ומפורטת.

לאחר שפגשתי את אנשי קאטו פעמים רבות, חשבתי שהם רק שרים ומקריאים שירי עם כדי להתאבל על המתים. אבל זה לא המקרה. הזקן בוי ואן סיאנג מכפר ג'יאן בי, בקומונה הואה בק, אמר שהוא הלחין למעלה מ-50 שירי עם כדי לשמר. למעשה, אלה 50 שירי עם המכסים מגוון רחב של נושאים. לדוגמה, כששרים על חתונות, כל טקס, כמו חתונת אנשי קין, מהאירוסין ועד לחתונה, הוא סיפור אחר. ולזקנים יש כל כך הרבה סיפורים לספר ולשיר עליהם יחד על קערת יין.

כשהלכתי לטא לאנג, משפחה אחת נפטרה, וזקני הכפר באו להביע את תנחומיהם. הם שרו זה לזה, חלקו את צערם עם המשפחה, אולי מבלי להזדקק לתגובה. הם שרו על חייו של הנפטר, כיצד הם היו קשורים לכפר ולהרים מלידה ועד מוות, כיצד התחתנו והולידו ילדים... שירי העם הללו דיברו על חיים של אהבה והקרבה למען אחרים, בדומה להספדים של אנשי קין. הזמרים היו גם קרובי משפחה וגם שכנים קרובים של הנפטר. לאחר שהיו עדים והבינו את חייו של הנפטר, שיריהם שרו באמפתיה, תוך שיתוף וזיכרון הנפטר.

הזקן בוי ואן סיאנג מאמין שסיפור סיפורים ושירה תמיד מעוררים את המאזין, עוזרים לו להבין את הסיפור לעומק, בכנות ובאמפתיה, תוך שיתוף השמחות והצער של חיי היומיום. שירה תמיד באה אחרי סיפור סיפורים כדי לשפר ולהשלים אותו. עבור אנשי קו טו, סיפור סיפורים ושירה הם כמו שירת קריאה-ותגובה בשירי העם של צ'ואן הו, והופכים לצורת אמנות בחייהם התרבותיים והאמנותיים מימי קדם ועד ימינו.

ה"היגיון" כאן אינו עוסק בשימוש בפילוסופיה כדי לנתח דברים, אלא בשימוש במטאפורות, בהאנשה והשוואה של דבר אחד לאחר כדי להבין את משמעותו של דבר אחר. זה נתפס גם כצורת אמנות שבוחנת את המיומנות של זקנים בתוך הכפר ומחוצה לו, בין המארח לאורח. זה מבטא את מחשבותיו וכוונותיו של הזמר, ובו בזמן סולל את הדרך לתגובתו של האורח. הקושי בשירת "Lý" טמון בעובדה שהיא אינה פועלת לפי שום סטנדרט או מבנה קבוע; היא תלויה באלתור של הזמר, בניסיונו המצטבר, ברמת ההבנה והידע שלו. בגלל הקושי הטבוע בו, רק מעטים נבחרים יכולים לשיר אותו. צעירים רבים בטא לאנג ובג'יאן בי אינם מבינים במלואם את תוכן שירי "Lý".

הדורות הצעירים של אנשי קאטו ימשיכו ללמוד ולשמר את מסורת הדקלום והשירה של שירי עם, ובכך לשמר את הזהות התרבותית שעברה מדור לדור במשך מאות שנים. צילום: PV

שחזור והעברה של שירת עם

לאמנות הדקלום והשירה של שירי עם יש דרכים שונות לביטוי ומשמעות ייחודית משלה. כיום, רק קשישים בכפרי אנשי קו טו יכולים לדקלם ולשיר שירי עם היטב ולהסביר את משמעותם בצורה נכונה כדי שיוכלו להבין זה את זה. זקן הכפר סיאנג מנה פחות מעשרים איש שיודעים לשיר שירי עם בטא לאנג ובג'יאן בי. זה מראה שדקלום ושירה של שירי עם דורשים אימון מפרך, למידה וצבירת ניסיון חיים וניסיון שעבר מאבותיהם. לא מדובר רק בהכשרת זמרים; יש צורך גם להכשיר את אנשי קו טו להבין את תוכן שירי העם והדקלומים, כדי שיוכלו להעביר גאווה בזהותם התרבותית האתנית, לעודד צעירים ללמוד ולשמר את מסורותיהם התרבותיות של אבותיהם.

הזקן בוי ואן סיאנג אמר שהוא הקליט למעלה מ-50 שירי עם. ייתכן שזה לא המספר הסופי, שכן קשישים רבים עדיין לא זכו לאסוף ולשיר את השירים הללו בצורה שיטתית כדי לשמר אותם. הזקן סיאנג היה רוצה לארגן שיעורים כדי ללמד צעירים כיצד לשיר שירי עם, או לפחות ללמד אותם להבין את תוכן השירים, אחרת חלק מהמורשת התרבותית עלול ללכת לאיבוד. חדשות טובות עבור הזקן סיאנג, לא רק מבחינת שימור תרבותי, אלא גם בפיתוח תרבות כדי לשפר את יכולת התיירות הקהילתית עבור האוכלוסייה המקומית, הן שמחוז הואה ואנג יפתח בקרוב קורסי הכשרה להוראת שירה עממית וביצוע שירי עם כדי לשרת תיירים המשתתפים בתוכניות חילופי קהילה. השיעורים יזמינו אומנים מנוסים וזקני הכפר ללמד. ללא קשר להיבט, לשירה ולדקלום שירי עם תהיה "דרך מוצא" להישמר ולהועבר לדורות הבאים, כך שיותר אנשים בטא לאנג, ג'יאן בי ומקומות אחרים יוכלו לדעת כיצד לשיר שירי עם, ובכך לשמר את התרבות המסורתית של אנשי קו טו.

מאז השקת הפרויקט "פיתוח מדיניות לשימור וקידום התרבות האתנית קו טו בעיר דה נאנג בין השנים 2022 ל-2030" בשנת 2022, ריקודים מסורתיים כמו טונג טונג זא זא ואריגת ברוקדה מסורתית נשמרו במידה רבה. כעת הגיע תורם של שירת העם וסיפור הסיפורים. ניתן לראות את הפרויקט ככוח מניע התומך באנשי קו טו בעיר, הן מבחינת מודעות והן מבחינת החיים המעשיים, כדי לשמר, להגן ולקדם בהדרגה את ערכיהם התרבותיים הייחודיים. הפרויקט מיושם בשלוש קומונות: הואה בק, הואה פו והואה נין במחוז הואה ואנג, במטרה לשמר את התרבות המסורתית של מיעוטים אתניים, ליצור מומנטום לפיתוח תרבותי הקשור לתיירות, צמצום עוני; בניית חיים תרבותיים וסביבה בריאים; מאבק במנהגים נחשלים וברעות חברתיות באזורי מיעוטים אתניים; וגיוון חיי התרבות. תמיכה במחקר, איסוף, תיעוד ותקשורת אודות הערכים התרבותיים המסורתיים של הקבוצה האתנית קו טו; פיתוח תוכן, פרסום ספרים, סרטים דוקומנטריים ופרסומים על התרבות המסורתית של אנשי קו טו. בניית מאגר נתונים של מורשת תרבותית מוחשית ובלתי מוחשית של קהילת קו טו, כגון פסטיבלים, מנהגים, אמונות עממיות, אמנויות עממיות, ידע עממי, לבוש, אמנות, מטבח ורפואה מסורתית...

על פי הפרויקט "פיתוח מדיניות לשימור וקידום התרבות האתנית קו טו בעיר דה נאנג בין השנים 2022 ל-2030", עד שנת 2030, 100% ממוסדות התרבות המסורתיים של אנשי קו טו יישמרו ויפעלו ביעילות; 100% מהפסטיבלים המסורתיים היפים של אנשי קו טו ישוחזרו וישומרו באמצעות מסמכים, תמונות וסרטים; מלאכת אריגת הברוקדה תשוחזר ותפותח; 100% מהאומנים מקבוצת הקו טו האתנית יזכו לתמיכה בהעברת והכשרת יורשים; ו-100% מפקידי התרבות בקומונות המאוכלסות על ידי אנשי קו טו יקבלו הכשרה ופיתוח מקצועי בשימור וקידום ערכים תרבותיים מסורתיים הקשורים לפיתוח תיירות.

הואנג נונג

קישור למקור: http://baodanang.vn/phongsu-kysu/202308/giu-gin-dieu-ly-que-huong-3953694/