השגת הבנה עמוקה יותר של אפוס.

ארבעת הניצחונות הגדולים באזור טאם וו, כיום חלק מקומונת טאנה שואן, העיר קאן טו, בין השנים 1946 ל-1948, הם פרק מפואר בהיסטוריה של צבאנו ועמנו בשדה הקרב של אזור 9. ביניהם היה קרב טאם וו 3 בשנת 1947, בפיקודו של מפקד האזור הוין פאן הו. בהשראת ניצחון הרואי זה, המלחין דאק נהאן כתב את המוזיקה בן לילה, ולמחרת הוא ביקש מהמלחין והזמר קווק הואנג לכתוב את המילים. קווק הואנג היה גם הראשון שביצע את השיר "טאם וו", ונתן כנפיים להמנון הרואי זה, והעניק השראה לאומה כולה. וסיפורים על השיר עדיין מסופרים כיום, ומאפשרים לדורות הבאים להבין טוב יותר ולהיות גאים בהיסטוריה, בארץ ובאנשים שיצרו את האפוס ההרואי הזה.

מר נגוין ואן טאן מדבר על המילים המקוריות של השיר "טאם וו", המוצגות באנדרטת הניצחון טאם וו. צילום: לי לוק

החיוניות של "טאם וו"

לדברי מר נגוין ואן טאן, מדריך טיולים באנדרטת הניצחון טאם וו, היו לפחות ארבע גרסאות לשיר זה לאורך ההיסטוריה, הכוללות בדרך כלל: "כמה הרואי, טאם וו, ידוע בזכות גיבורי וייטנאם"; "כמה הרואי, טאם וו, פה ושם, ניצחונות מהדהדים"; "כמה הרואי, טאם וו, ידוע בזכות צבא לאומי מלכותי"... וגרסה אחת שמתחילה בסיפור על גנרל גיבור: "כמה הרואי, טאם וו, ידוע בזכות הגנרל הווין המלכותי". "בעבר, הגרסה המוצגת כאן הייתה זו עם המילים 'ידוע בזכות גיבורי וייטנאם'. מאוחר יותר, קבוצות אמנים רבות, כולל המוזיקאי פאם טוין, ביקרו באנדרטה. רבים הציעו ש'כמה הרואי, טאם וו, ידוע בזכות הגנרל הווין המלכותי' היו המילים המקוריות שהלחין המוזיקאי והזמר קווק הואנג למוזיקה של המוזיקאי דאק נאן, ולכן הם הציעו להציג את הגרסה המקורית", סיפר מר טאן.

לאחר הסיפור, כאילו נאלץ על ידי משהו, מר טאן פתח את הטלפון שלו, ניגן את השיר וזמזם אותו. קולו האגדי של אמן העם המנוח קווק הואנג הדהד באולם התערוכה כמו צליל של צבא אדיר היוצא לקרב בימי קדם. הוא סיפר שאביו לימד אותו כל שורה, ושהוא שינן את השיר מילדותו. "עכשיו, אני שר לעתים קרובות את השיר הזה כדי להציג ולקדם את האתר לתיירים, ולספר להם על מעשי הגבורה של הגנרל הויניה. אנשים רבים נרגשים מאוד!", התוודה מדריך הטיולים, המקושר לאתר ההיסטורי טאם וו כמעט 30 שנה.

לפי מידע מספריית העיר קאן טו , הגנרל הוין פאן הו, ששמו האמיתי היה פאן טרונג הו, היה מבה קאנג, וין לונג. בשנת 1947, לאחר קרב טאם וו 3, הוא נהרג בקרב נגד הצרפתים בדרך מפונג הייפ לסוק טראנג.

בנוגע לשנת הלחנת השיר, קיים מידע סותר. בתוכנית פרשנות מוזיקלית קודמת, סיפר המלחין טרונג קוואנג לוק כי המלחין דאק נהאן כתב את השיר בשנת 1947, כשהיה אחראי על המוזיקה במחלקה הפוליטית של אזור 9. מקורות אחרים מצביעים על כך שהשיר הולחן בשנת 1948. עם זאת, בזרם ההיסטוריה, מה שחשוב יותר מזמן ההלחנה הוא הערך המתמשך של היצירה למוזיקה המהפכנית הוייטנאמית ובלב הציבור.

הגאווה תימשך לנצח.

האמן המכובד מין טו (שמו האמיתי נגוין טאנה טה), המתגורר ברובע או מון, העיר קאן טו, שיתף: "אני גאה מאוד שבאו מון יש אנשים מוכשרים רבים בתחום האמנויות. לדוגמה, המוזיקאי דאק נהאן. אני זוכר אותו כתב את השיר "טאם וו" לאחר הניצחון הגדול שלנו, שהביא תהילה בכל רחבי שדה הקרב." לאחר מכן, האמן הקשיש, בהשראתו, שר בקול רם, "כמה גיבור טאם וו..." עיניו נצצו באש. הוא נראה כאילו חי מחדש את נעוריו, מופיע עם להקת אמנויות הבמה בשדות הקרב כדי לשרת את העם והחיילים. זו הייתה תקופה שבה שירה טבעה את צליל הפצצות.

בלב רובע או מון, יש כיום רחוב הקרוי על שם המוזיקאי המוכשר. המסמך הרשמי הנוגע לשם הרחוב, שפורסם בשנת 2012, כולל ביוגרפיה הקובעת כי: המוזיקאי דאק נהן, ששמו האמיתי היה פאם דאק נהן, נולד בשנת 1923 בתוי טאן, מחוז או מון, מחוז קאן טו (לשעבר). כילד, הוא למד נגינה בציתר אצל המוזיקאי האי קו וקיבל את חינוכו מאביו של המוזיקאי לו הוא פואוק, מוזיקאי מפורסם שגם הוא נולד וגדל באו מון.

מר נגו מין טי, מנהל מרכז התרבות, הספורט והשידור של רובע או מון, קאן טו, אישר כי הוא, כמו תושבי או מון, גאה מאוד בכך שבעיר הולדתם יש מוזיקאים מוכשרים רבים כמו לו הוו פואוק, טראן קיט טונג, טריאו דאנג ודק נאן. ביניהם, השיר "טאם וו" מאת המוזיקאי דק נאן משמש גם כמסמך היסטורי וגם נוטע בציבור תחושת גאווה במסורת הלחימה בפולשים והגנה על המולדת. הוא שיתף: "בתוך גאווה זו, הדור הצעיר של מלחינים כמוני שואף לפתח ולהמשיך את המסורת המוזיקלית של קודמינו. יצירותינו משבחות בעיקר את המסורת, מבטאות אהבה למולדת בעידן האינטגרציה ומבטאות אמונה בהתקדמות האומה."

לאחר 1954, המלחין דאק נהאן, יחד עם חיילים ומוזיקאים רבים מדרום וייטנאם, עבר לצפון ויצר יצירות מוזיקליות רבות ויקרות ערך. הוא נפטר בשנת 1989 בהו צ'י מין סיטי. מבין הרפרטואר שלו, המונה למעלה מ-50 שירים וכמות גדולה של מוזיקה לקאי לואונג (אופרה מסורתית וייטנאמית), "טאם וו" נותר אחד המאפיינים הבולטים ביותר של מלחין מוכשר זה. מעבר למילים וללחן, הוא מגלם אהבה למולדתו, גאווה לאומית ורוח עמוקה שחדרה לאדמתם וללבבותיהם של תושבי קאן טו במשך דורות.

אֵלֶגַנטִי

מקור: https://baocantho.com.vn/hieu-them-mot-ban-hung-ca-a198066.html