חמות וחמות

[מודעה_1]

ייתכן שכתב היד בכתב יד Dictionarium Anamitico-Latinum (1772) מאת PJ Pigneaux היה אחד המילונים הראשונים שתיעדו את שתי המילים המורכבות הללו יחד עם התווים הסיניים: nhạc phụ (岳父), nhạc mẫu (岳母). בנוגע למשמעות, ב- Đại Nam Quấc âm tự vị (1895), Huình-Tịnh Paulus Của מסביר: nhạc phụ הוא חותן, nhạc mẫu היא חמות. כעת, בואו ננסה למצוא את האטימולוגיה של שני המונחים הללו.

מקור המונח "חותן" (岳父) בסיפורו של ג'אנג שואו (667-731) בתקופת שלטונו של הקיסר שואונזונג משושלת טאנג. יום אחד, לאחר שהקיסר הקריב קורבנות לאלים בהר טאי (הראשון מבין חמשת ההרים הקדושים), ראש הממשלה ג'אנג שואו (מקורות מסוימים מתרגמים זאת כג'אנג יואה) קידם את חתנו, ג'נג יי, לדרגה חמישית והעניק לו גלימות אדומות. עם זאת, על פי תקנות שושלת טאנג באותה תקופה, לאחר טקס הקורבן, כל הפקידים מתחת לדרגת שלושת הדוכסים הורדנו דרגה אחת. הקיסר שואונזונג נדהם ושאל את ג'נג יי, אך ג'נג יי לא העז לענות. הואנג פנצ'ואו, שעמד בקרבת מקום, אמר לקיסר: "זהו כוחו של הר טאי" ( Thử Thái Sơn lực dã ). דבריו של הואנג פנצ'ואו הכילו שתי משמעויות: האחת הייתה בזכות טקס פנגשאן בהר טאי; השני היה בזכות כוחו של חותנו. מאותו רגע ואילך, בסין, חתנים החלו לקרוא לחמותם " הר טאי" . מכיוון שהר טאי ידוע גם בשם דונגיואה, ג'אנג שואו נקרא גם חותנו או סבו חותנו .

בכרך 16 של טו פנג לו, מילון בן 18 כרכים שחובר על ידי גו ג'אנג סי בתקופת שושלת צ'ינג, יש משפט: " אביה של האישה נקרא גם חותן או מכונה הר טאי", כלומר "החותן נקרא חותן או הר טאי".

על הר טאי, יש הר בשם ג'אנג רן פנג (משום שצורתו דומה לאיש זקן), ולכן חותנו נקרא גם יואה ג'אנג או ג'אנג רן פנג . המונח יואה ג'אנג (岳丈) מגיע מכותרת הפואמה "דה שו יואה ג'אנג" מאת דוקטור הואנג גונגפו, שחיבר את השיר בן שבע המילים הזה בתקופת שושלת מינג לציון יום הולדתו של חותנו.

מקור המונח "חמות " (岳母) בביטוי " התנהגותה הלא יציבה של חמות" בספר *גאו ג'אי מן לו* של זנג צ'או בתקופת שושלת סונג. בנוסף, קיים מונח נוסף, *טאי שוי* (泰水), כינוי לחמות, שמקורו ב-* ג'י לה ביאן * שאסף ג'ואנג צ'ואו בסוף שושלת סונג הצפונית. במחקר טקסטואלי זה, ג'ואנג צ'ואו מסביר: " טאי שוי פירושו חמות ".

מימי קדם ועד ימינו, המילים המורכבות "חותן " ו"חמות" שימשו לעתים קרובות במצבים פורמליים, במיוחד בטקסטים כתובים, כגון: "בביקור כבוד אצל חמי וחמותי" (עמוד 125) או "חמותי" (עמוד 608) במילון הלטינו-אנאמיטיקום של ז'אן לואי טאברד (1838).

במצבים פחות פורמליים, המונחים "father-in-law" (חותן) ו "mother-in-law" משמשים לעתים קרובות במקום " father-in-law " ו "mother-in-law ". הדבר מצוין במילון הצרפתי הצרפתי (langue officielle et langue vulgaire) של ז'אן בונה, שפורסם בשנת 1899: "father -in-law", "beau-père (père de l'épouse)" - חותן; "mother -in-law" , "belle-mère (mère de l'épouse)" - חותנת (עמוד 50).

לבסוף, על פי ה"דאי נאם קווק אם טו וי" (המצוטט לעיל), העם הווייטנאמי הקדום השתמש במילה "nhac " (岳) במשמעות הכללית של "חותן וחמות ", או קראו לחותן "nhac phu", "nhac truong", "nhac gia" או "ong nhac "; וקראו לחמות " nhac mau" או "ba nhac ".

[מודעה_2]
מקור: https://thanhnien.vn/lat-leo-chu-nghia-nhac-phu-va-nhac-mau-185250214212910849.htm