חמות וחמות

ייתכן שכתב היד בכתב יד של Dictionarium Anamitico-Latinum (1772) מאת פ.ג'יי. פיניו הוא אחד המילונים הראשונים שתיעדו את שתי המילים המורכבות הללו עם תווים סיניים: חמי (岳父), חמות (岳母). בנוגע למשמעות, בספרו Dai Nam Quoc Am Tu Vi (1895), Huynh-Tinh Paulus Cua הוסיף הערות: חמי הוא חמי, חמות היא חמות. כעת, בואו ננסה למצוא את האטימולוגיה של שני המונחים הללו.

מקור סיפור החותן (岳父) הוא מסיפורו של ג'אנג שואו (667 - 731) בתקופת שלטונו של הקיסר שואונזונג מטאנג. יום אחד, לאחר שהקיסר הקריב קורבנות לאלים בהר טאי (ההר הראשון בחמשת ההרים), ראש הממשלה ג'אנג שואו (ישנם מסמכים שטוענים שג'אנג יואה) קידם מיד את חתנו ג'נג יי לדרגה של אותה דרגה ונתן לו בגדים אדומים. עם זאת, על פי תקנות שושלת טאנג באותה תקופה, לאחר טקס הקורבן, כל הפקידים מתחת לשלושת הדוכסים הורדנו דרגה אחת. הקיסר שואונזונג הופתע ושאל את ג'נג יי, אך ג'נג יי לא העז לענות. הואנג פאנשיו, שעמד בקרבת מקום, אמר למלך: "זהו כוחו של הר טאי" ( נסה את טאישאן ליה ). לדבריו של הואנג פאנשיו היו שתי משמעויות: האחת הייתה בזכות אירוע הקורבן לאלי הר טאי; השנייה הייתה בזכות כוחו של חותנו. מאותו רגע ואילך, בסין, חתנים החלו לקרוא לחמם טאישאן . לדו תאי סון יש גם שם נוסף, דונג נאק, ולכן טרונג ת'ויאט נקרא גם חותן או חמי .

בכרך 16 של Tho Phong Luc, מילון בן 18 כרכים שחובר על ידי גו ג'אנג סי בתקופת שושלת צ'ינג, מופיע משפט: " אבי האישה נקרא גם חותן, או נקרא בן תאילנדי " שפירושו "אבי האישה נקרא חותן או בן תאילנדי".

על הר טאי, ישנו הר בשם טרונג נאן פונג (בגלל צורתו הדומה לאיש זקן), ולכן חותנו נקרא גם מטה המוזיקה או טרונג נאן פונג . המילה מטה מוזיקה (岳丈) מגיעה מכותרת השיר דאי טו נאק טרונג מאת דוקטור הואנג קונג פו, שחיבר שיר בן שבע מילים זה בתקופת שושלת מינג לציון יום הולדתו של חותנו.

מקור המילה חמות (岳母) בביטוי " חמות לאו צ'י" בספר "גאו ז'אי מן לוק" מאת זנג צ'או משושלת סונג. בנוסף, ישנה מילה נוספת בשם תאי טווי (泰水), כינוי המשמש להתייחסות לחמות, שמקורו בספר "קה לאק ביאן" שחובר על ידי ג'ואנג שוואה בסוף שושלת סונג הצפונית. בספר מחקר טקסטואלי זה, ג'ואנג שוואה מסביר: " תאי טווי, וי טרונג מו דה " (תאי טווי פירושו חמות).

מימי קדם ועד ימינו, המילים המורכבות חמי וחמות שימשו לעתים קרובות במצבים רשמיים, במיוחד במסמכים כתובים, כגון: "בקרו בכבוד את חמי וחמותי" (עמוד 125) או "חמות" (עמוד 608) בספר Dictionarium latino-anamiticum (1838) מאת ז'אן לואי טאברד.

במצבים פחות פורמליים, המונחים "חָסֶה" ו- "חֲמָה" משמשים לעתים קרובות במקום "חָסֶה" ו- "חֲמָה" . עובדה זו צוינה במילון הצרפתי הצרפתי (שפה רשמית ושפה וולגארית) של ז'אן בונה, שפורסם בשנת 1899: "חָסֶה" , "beau-père" (père de l'épouse) - חָסֶה; "חָסֶת" , "belle-mère" (mère de l'épouse) - סבתא-חמות (עמוד 50).

לבסוף, על פי ה"דאי נאם קווק אם טו וי" (שם), העם הוייטנאמי הקדום השתמש במילה "נהאק" (岳) במשמעות הכללית של " חותן וחמות" או קראו לחותן "חותן", "חותן", "חותן" או "חותן" ; וקראו לחמות " חמות" או "חמות" .

מקור: https://thanhnien.vn/lat-leo-chu-nghia-nhac-phu-va-nhac-mau-185250214212910849.htm