מקום קסום בלב העיר.

האם אי פעם ישבתם לבד כדי לרפא את נשמתכם? אנשים רבים כנראה יענו בשלילה. כולם עסוקים בעבודה ובמשפחה; אין זמן לשבת בשקט, פשוט לשבת בשקט, להתנתק לחלוטין מהחיים, לא לדאוג יותר לעבודה, למשפחה או ליוקר המחיה. זה כאילו אתם יושבים בקופסה שקופה שבה הזמן עוצר, בעוד שבחוץ הכל ממשיך את ההמולה וההמולה שלו.

כל שבוע אני מרשה לעצמי "לשבת בשקט" ולבחון את החיים כך. ואז פתאום אני מבינה, הו, יש כל כך הרבה דברים מעניינים, כל כך הרבה דברים נפלאים שמעולם לא שמתי לב אליהם קודם. נראה שהחיים הרועשים שקורים סביבי כבר לא קשורים אליי. מכוניות עדיין דוהרות בכביש. אנשים הולכים הלוך ושוב, עסוקים בחייהם. מסביב לפארק, בתי קפה מנגנים מוזיקה רכה. אני רואה אישה אוספת גרוטאות מתכת, הולכת מבר לבר ברחבי הפארק, מבקשת לקנות פחיות בירה ריקות. במהלך היום, הברים סגורים ושקטים, רק הומים בלילה. הכל עדיין קורה בחיפזון כדי לעמוד בקצב הזמן. ואני יושבת בפארק, עולם קסום, נפרדת לחלוטין מהחיים הסואנים בחוץ, כדי להשקיט את עצמי, להקשיב לצלילים הטהורים ביותר ולנשום את האוויר השליו ביותר.

תמונה להמחשה.

מאז שנבנה הפארק הזה, לאנשים היה מקום לשחק, להתעמל, להירגע ולנוח. הוא צפוף רק בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות אחר הצהריים המאוחרות. אנשים מתעמלים שם, וילדים משחקים משחקים כמו קורקינטים חשמליים, גלגיליות וציור פסלים. לכן, החנויות הסמוכות עמוסות רק בערב. עם תחילת הערב, הפארק משתנה לחלוטין, הופך לצפוף, שוקק חיים ורועש. אבל באמצע הבוקר, בסביבות השעה שמונה, נהיה שקט, ורק מעט אנשים עוצרים לנוח.

במשך היום, הפארק נראה מבודד מהעולם החיצון. רעש התנועה והמוזיקה מבתי הקפה לא יכלו להטביע את ציוץ הציפורים הקוראות זו לזו. כשמביטים למעלה אל העלווה השופעת של עצי הסאלה והשמן, היה בלתי אפשרי למצוא ציפור מזמרת אחת. רק לאחר התבוננות מדוקדקת וחיפוש זמן מה הופיעה ציפור זעירה. היא הייתה חומה-אפרפרה עם בטן לבנה ומקור צהוב, מקפצת בזריזות מענף לענף, קוראת לבן זוגה. כמה סבכיות קפצו על הדשא, מצייצות ומחפשות מזון. עץ סאלה השיל את עליו, עלי הכותרת שנשרו רפרפו באוויר, מתגלגלים בשובבות לפני שנחתו על הקרקע. על הקרקע, על הדשא הירוק, היו מונחים אינספור עלי כותרת ואבקנים של פרחי סאלה. הם קמלו ונשרו, חלקם כהים ויבשים, אחרים עדיין שמרו על צבעם האדום העמוק. כשמביטים למעלה אל העץ, פירות הסאלה הצעירים מתחילים להיווצר, והפרחים על הענפים אדומים-כתומים, לא אדומים כהים כמו אלה שעל הקרקע; אלו כנראה פרחים נבולים שמתייבשים, מה שהופך את הצבע לכהה יותר.

מעולם לא ראיתי עץ עם פרחים מוזרים כמו הסאלה. הפרחים גדלים באשכולות ארוכים, חלק מהענפים מגיעים כמעט עד הקרקע, דומים לזרועות חינניות שלובות זו בזו. במבט מקרוב, תראו שהענפים עם הפרחים התלויים עד הקרקע הם אלה שאין להם פרי; הפרחים פורחים ברציפות, כך שה"זרועות" התלויות עד הבסיס מובנות. יש עצים ברי מזל יותר, נושאים פרי מהפריחה הראשונה, וכתוצאה מכך פירות גדולים, עגולים וחומים כהים המקובצים גבוה. אחרים פחות ברי מזל, נושאים פרי בפריחה השנייה או השלישית, עם פירות התלויים באמצע העץ. אחרים עדיין פחות ברי מזל, עם פירות שמוטים קרוב לקרקע. לכן, מבט חטוף מספיק כדי לדעת אילו עצים ברי מזל ואילו חסרי מזל.

בין עצי הסאלה פזורים עצי דקל שמן מסוקסים. עצים אלה עמידים לבצורת, משירים מעט עלים, ועלווה שופעת יוצרת אווירה רעננה וקרירה. באמצע השביל המשותף ערוגות פרחים נטועות באיקסורה אדומה עזת, ולעתים משובצות צמחי נוי בצורת ביצים ענקיות. על הקרקע, בין עצי הדקל השמן לעצי הסאלה, נטועות טלאים פזורים של פטוניות צבעוניות. פרחים אלה פורחים כמעט כל השנה, כך שהאזור תמיד בוהק בגוונים אדומים, לבנים וורודים.

לשבת בפארק הנעים מרגיש כמו להיות בעולם אחר, מקום שבו כל אחד יכול להשאיר מאחור את דאגותיו. אני קורא למקום הזה מערת המילוט שלי כי להיכנס פנימה זה כמו להיכנס לממלכה אחרת, ארץ קסומה מלאה רק בטוהר, שלווה ושלווה. בכל סוף שבוע, פשוט לשבת כאן בשקט מרפא את הנשמה, וכל עצב, קנאה וצמא נעלמות. להסתכל על הפרחים, על העצים ולהקשיב לשירת הציפורים - מה יכול להיות טוב יותר!

מָקוֹר: https://baobinhthuan.com.vn/noi-dieu-ki-trong-long-thanh-pho-117482.html