סרטים אסייתיים נמצאים במגמת עלייה.

בשנתיים האחרונות, הוליווד איבדה את מעמדה הדומיננטי בשוק הסרטים האסייתי. במקום זאת, סרטים בעלי מאפיינים מקומיים חזקים תופסים בהדרגה את דומיננטיותם, לא רק זוכים לקהל המקומי אלא גם מרחיבים את השפעתם בשוק הבינלאומי.

לים טק, מפיק בפועל בחברת ההפצה Clover Films שבסיסה בסינגפור, אמר כי הקהל האסייתי "עייף" כעת מתוכן הוליוודי עם סרטי ההמשך והספין-אוף האינסופיים שלו. הם מתחילים לבחור מה יותר קל להזדהות איתו, וסרטים מקומיים רבים ממדינות אסיה זוכים לתשומת לב. דוגמאות בולטות מהעת האחרונה כוללות את "ג'מבו" ו"אגאק לאן: מניאלה פאנטיקו!" של אינדונזיה; "קוקוהו" ו"ציידת השדים: טירת קימטסו נו יאיבה" של יפן; "אג'ן עלי 2" של מלזיה; "איך לעשות מיליונים לפני שסבתא תמות" של תאילנד; ו"שומרת המלך" של דרום קוריאה... סרטים אלה לא רק שברו שיאי קופות במדינות מולדתם אלא גם זכו להדהד בינלאומי. ביניהם, "ציידת השדים: טירת קימטסו נו יאיבה" ו"איך לעשות מיליונים לפני שסבתא תמות" נחשבים לתופעות קופות מחוץ לאזור.

כמפיצה של סרטים אסייתיים רבים, Clover Films מתמקדת בשווקים בעלי דמיון תרבותי כמו סינגפור, מלזיה, טייוואן ותאילנד. גישה זו עזרה ל-Clover Films להפוך למפיצה של סרטים מצליחים רבים כמו: "מקהלת הנשים של סאנשיין" (טייוואן), "לוחשת למוות 3" (תאילנד), "אייג'ן עלי 2" (מלזיה)... וגם להפוך למפיק שותף ומפיץ של "אני לא טיפש 3" ו-"כסף לא מספיק 3" בבימויו של ג'ק ניאו. במאי הקולנוע הסינגפורי ג'ק ניאו זוכה כיום למועדף על ידי מבקרים וקהל בזכות סגנון הקולנוע הייחודי שלו, המתמחה בחקירת סוגיות מקומיות עם דגש קהילתי, על חיי מעמד הפועלים, דיור ציבורי, מוצא אתני... בפרט, סרטיו של ג'ק ניאו משלבים לעתים קרובות מספר שפות, מה שהופך אותם לנגישים בקלות לשווקים בינלאומיים.

נלסון מוק, מנכ"ל Mokster Films, חברת הפצת סרטים שבסיסה בסינגפור, ציין: "מגפת הקורונה גרמה לאנשים לשנות את התנהגותם לכיוון לוקליזציה רבה יותר, במיוחד בצריכת מזון, טיולים וקולנוע. הקהל מתמקד כעת בחיפוש אחר ערך וחוויות אינטימיות". נלסון מוק ציין את הצלחת הסרט התאילנדי "איך להרוויח מיליונים לפני שסבתא תמות" (בתמונה) , שהפך לתופעה בדרום מזרח אסיה ובסין, ואף שבר שיאי קופות לסרטים תאילנדים באוסטרליה, ניו זילנד, מיאנמר, הפיליפינים ווייטנאם. הסיבה לכך היא שהסרט מכיל סיפור על קשרי משפחה עמוקים בצורה מזרח אסייתית מאוד. נלסון מוק ציין כי הסרט קיבל רישיון ב-129 מדינות, כולל הסכמים רב לאומיים.

צ'וי יונהי, נשיא ומנכ"ל Barunson E&A, חברת הפצת סרטים שבסיסה בסיאול, דרום קוריאה, הצהיר גם הוא: "קהל צעיר מחפש סרטים טובים ועשויים היטב עם זהות ייחודית משלו. הקהל משתנה, הטעמים הופכים מגוונים יותר ויותר, וכתוצאה מכך, סרטים אסייתיים קובעים שיאי קופות רבים". זה מסביר מדוע חברות בידור ותוכן בדרום קוריאה מתמקדות בהשקעה בתסריטים מקומיים. לדוגמה, CJ ENM, Finecut ו-Barunson E&A בוחרות או משקיעות בפרויקטים מאינדונזיה.

מייקל צ'אי, מנכ"ל Westec Media (קמבודיה), וג'ייסון איאונג, נציג Edko Films (הונג קונג, סין), קבוצת הפקה, הפצה והקרנה, מאמינים כי המעבר מהמסך הגדול למסך הקטן במהלך מגפת הקורונה הוביל את הקהל להעדיף יותר ויותר תוכן מקומי. במקביל, סרטים אסייתיים מציעים ז'אנרים ועלילות מגוונות, וזהותם הייחודית מרחיבה את השוק. לדוגמה, לתאילנד יש מוניטין חזק בסרטי אימה, דרום קוריאה ידועה בדרמות הרומנטיות שלה, אינדונזיה מציגה פולקלור מיסטי, ויפן מצטיינת בסרטי אנימציה ואמנות.

באו לאם (קומפילציה)

מקור: https://baocantho.com.vn/phim-anh-chau-a-len-ngoi-a204764.html