מחבר: פואנג וו

פואנג וו הוא אחד הסופרים שתרמו לספרים הראשונים של הפרויקט, כמו " האנוי שלי", "אנחנו חברים" ו"אנחנו חברים".

שלום הסופרת פונג וו, האם תוכל להציג בקצרה את פרויקט הספר "האות הקסומה ס" ואת תפקידך בו?

"האות הקסומה ס'" הוא פרויקט שאני מוקיר מאוד. מתוך רצון לקדם את יצירתם של ספרי תמונות לילדים מאת סופרים ומאיירים וייטנאמים, הוצאת הספרים קים דונג שיתפה פעולה עם יוזמת התוכן היצירתי לספרי ילדים (ICBC) כדי לבנות אוסף ספרים זה. הפרויקט שואף ליצור ספרי תמונות המשקפים את הזהות הוייטנאמית, מכסים נושאים מגוונים, ומסופרים דרך הקולות, הרגשות והחוויות של העם הוייטנאמי, עבור ילדים וייטנאמים.

מתוך ארבעת הפרסומים הראשונים, זכיתי להיות מעורב בשלושה: הצמד "אנחנו חברים" ו"האנוי שלי". כל ספר הוא עולם בפני עצמו, אך לכולם יש רוח של כבוד לילדים, הערכה לרגשותיהם ואמונה בכוחם של סיפורים קטנים ופשוטים.

- מהם המאפיינים המיוחדים של שני השירים "Chúng mình là bạn" ו-"We are friends", גברתי?

סט ספרים זה, המורכב מ"אנחנו חברים" (וייטנאמית) ו"אנחנו חברים" (אנגלית), נוצר על ידי המחברים טאנה טאם, הואאי אן ואותי, עם איורים מאת האמן קאם אן נג ותרגום מאת נגו הא טו.

ספר זה מספר את סיפורו של מסע החוקר את עולמה החם של החברות באמצעות מילים המסודרות לפי סדר אלפביתי. בחרנו בפורמט הדומה ל"מילון רגשות". כל אות פותחת זיכרון, פרוסה זעירה של חברות. ישנן מילים יפות שכמעט ולא משתמשים בהן כיום, כמו למשל "לחלוק שמחות וצער", ואנחנו רוצים להציג אותן מחדש לקוראים צעירים בצורה עדינה.

כל האיורים מצוירים ביד. רצינו להעביר אנרגיה תוססת, אז האמן קאם אן נג התנסה בסגנונות ציור שונים ובצבעי מים בשכבות. חלק מהציורים היו צריכים להיצבע מחדש מספר פעמים. זה היה תהליך ארוך ומאתגר, אך גם מתגמל מאוד.

- ל"האנוי שלי" יש תחושה שונה. מה נתן לך השראה לכתוב את הספר הזה?

נולדתי וגדלתי בהאנוי, כך שחיבתי לעיר הזו טבעית מאוד. "האנוי שלי" הוא ספר דו-לשוני בווייטנאמית-אנגלית שבו כתבתי את הטקסט, המורכב משירים קצרים לילדים, האיורים הם מאת האמן טאו וו, והתרגום הוא מאת נגו הא טו.

הספר מתחיל בחדר קטן בבניין דירות ישן, ועוקב אחר שני חברים צעירים במסע חברותם. הם הולכים ברובע העתיק, צופים ברוכלי רחוב, נושמים ריח פרחים לאורך צד הדרך ונהנים מטעם הבון טאנג (סוג של מרק אטריות)... מכאן נוצר "האנוי שלי", מלא זיכרונות, מוכר מאוד ועשיר ברגש.

- שיתפת בעבר שאתה עובד על הספר הזה כבר הרבה זמן, נכון?

ספר זה לא רק מתעד את זיכרונות הילדות של שני ילדים צעירים בהאנוי, אלא גם מגלם את הרצון העז להביא יצירה משמעותית על האנוי לילדים ולמשפחותיהם. כדי להבטיח אותנטיות ועומק תרבותי, התייעצתי עם חוקרים מהאנוי כדי לשלב במיומנות את המאפיינים הייחודיים ביותר של עיר הבירה. החל מאתרים היסטוריים, אוכל וחטיפים, ועד לניחוחות העדינים החודרים לכל רחוב... הכל מעורבב כך שכאשר כל ילד פותח את הספר, הוא יוכל לחוות את האנוי התוססת בכל חמשת החושים.

תהיתי גם, האם צריך רישום משק בית או תעודת בעלות על קרקע כדי לאהוב עיר? ספר זה הוא התשובה שלי. מה שמקשר אנשים למקום הם זיכרונות, המקומות שהם היו בהם והדברים שהם עשו יחד. הספר לא רק מכיל שירים וציורים של ציוני דרך ומאכלים מוכרים של האנוי, אלא גם שיר - "שמחה עם שחר" מאת המלחין לואו הוו פואוק - כך שכל בני המשפחה יוכלו לקרוא, לצפות, להאזין ולשיר יחד, ולבנות חיבה ואהבה לעיר הזו.

- מדוע בחרת לעסוק בקריירה של כתיבת ספרי ילדים?

אני אמא לשני ילדים. התחלתי לכתוב ספרים כדרך לתעד את הזיכרונות הנוצצים ממסע ההתבגרות של ילדיי ושל עצמי - כמבוגרת שעדיין גדלה כל יום, עם הרבה סקרנות, התרגשות ותקווה. כתיבה לילדים, עבורי, היא מסע כן מאוד.

- לדעתך, מהו האתגר הגדול ביותר ביצירת ספרי תמונות לילדים?

הדבר הכי קשה לי הוא לא להעמיד פנים שאני ילד. אני לא מרגיש בנוח "להתנהג בטיפשות" כדי להיות כמו ילד. ילדים הם מאוד אינטליגנטים ורגישים. אז אני צריך לכתוב בצורה שגורמת להם להרגיש בנוח ואמיתיים. זה אתגר קשה, אבל גם מאוד מעניין, שגורם לי לרצות להתנסות כל יום.

כיצד היית מעריך את מצב ההתפתחות הנוכחי של ספרי תמונות וייטנאמיים?

בשנים האחרונות, ספרי תמונות של סופרים וייטנאמים ראו שיפור משמעותי. ספרים רבים הודפסו מחדש, זכויות היוצרים שלהם נמכרו בחו"ל, והופיעו בירידי ספרים בינלאומיים. זה מדרבן את אלו מאיתנו העוסקים בהפקת ספרים להמשיך לכתוב וללוות ילדים וייטנאמים בכל עמוד. אני מאמין שכאשר ניצור ספרים בכנות ובכבוד לילדים, ספרים אלה ימצאו את דרכם.

- אנו מודים מקרב לב לסופרת פונג וו!

מקור: https://hanoimoi.vn/tac-gia-phuong-vu-viet-cho-thieu-nhi-phai-gan-gui-va-chan-thanh-729040.html