שירים בכתב נום מאת טרין הואי דוק

כאשר דנו בקריירה הספרותית של Trịnh Hoài Đức, שיחד עם Lê Quang Định ו-Ngô Nhơn Tịnh, הקים את שלושת החוקרים Gia Định והיה הליבה של Bình Dươnh שחושבים מיד על עבודתו הספרותית של Gia Định. Thành thông chí ואוסף השירים שלו Cẩn Trai thi tập.

בקובץ השירה של קאן טריי, שפורסם ב- Dong Nai Weekend, יש שיר בשם "Quat Xa Tao Ti", שם של מקום במחוז בין פואוק לשעבר, השיר העשירי ב"Gia Dinh Thirty Scenes", חלק מקובץ השירה של קאן טריי. בנוסף, לטרין הואי דוק יש גם 18 שירים שנכתבו בכתב נום, המכונים יחד שירת נום.

ההגינות הספרותית מכתיבה כי שירת הנום של טרוּן הואי דוֹק אינה ניתנת להשגה ליצירותיה של גברת הויאן טאנה קוואן או "מלכת שירת הנום", הו שואן הוּאוּנְג, והיא אף פחות מרשימה משירת הנום של המלך לה טאנה טונג מהמאה ה-15. עם זאת, מאמינים כי 18 שירים של נום מאת טרוּן הואי דוֹק חוברו במהלך שליחותו הדיפלומטית לשושלת צ'ינג בתקופת שלטונו של הקיסר ג'יה לונג, והם כתובים בסגנון חריזה רציף, המכונה גם חרוזים מקושרים. מקורות שונים לא קבעו באופן סופי האם 18 שירי נום אלה מאת טרנה הואי Đức כלולים בקובץ Bắc sứ thi tập (אוסף שירים של השליח הצפוני) או ב-Đi sứ cảm tác (רשמים מהמשלחת הדיפלומטית). אולי משום שמדובר בשירי נום, דורות מאוחרים יותר הציבו אותם בחלק Đi sứ cảm tác בקריירה הספרותית שלו. לעומת זאת, ה-Bắc sứ thi tập מכיל שירים רבים הכתובים באותיות סיניות, המכונות לעתים קרובות שירים סיניים.

לשם השוואה, בקובץ השירים על המסע לצפון, נגוין דו כתב באותיות סיניות בעוד טרין הואי דוק כתב באותיות נום. השניים נחשבו לבני דורו; לנווין דו היה גם שיר שהוקדש לנגו נהון טרין ב"שלושת המלומדים של ג'יה דין", שהופיע ב"סוף השבוע של דונג נאי".

18 שירי נום מאת טרונה הואאי דג', שחוברו במהלך שליחותו הדיפלומטית לשושלת צ'ינג, עוקבים אחר סגנון חריזה/פסוק מקושר. באופן ספציפי, שתי המילים האחרונות של השורה האחרונה בשיר בן שבע מילים ושמונה שורות משושלת טאנג משמשות כשתי המילים הראשונות של השורה הפותחת. כל 18 השירים חסרים כותרות, והם ממוספרים רק מ-1 עד 18. לדוגמה, לשיר 1 יש את שתי השורות האחרונות: "כעת, בפגישה עם חבר ותיק, אני מציע את השיר הזה/ פן אתאבל עליך, ואתה מביט בצער", בעוד ששתי המילים "מביט בצער" פותחות את שיר 2: "מביט בצער, עליי לנסות כמיטב יכולתי לרצות/ בחודש החולדה, ביום הנמר, אני מגיע לשער אוק מון".

שיר 2 מסתיים במשפט: "במוקדם או במאוחר, הכל יתבלה", ושיר 3 מתחיל במשפט: "איך זה יכול להתבלה ולחלוק את מחשבותיי?" וכן הלאה, עד ששיר 17 מסתיים במשפט: "אבל הדאגות נותרות, הזמנים עדיין לא שלווים", ושיר 18 מתחיל במשפט: "מכיוון שזה לא שלווים, מה עלינו לעשות?"

שירתו של טרונה הואאי דאק עשירה באהבה למולדתו ולמדינתו, במיוחד באמצעות שבחים ל-30 נופים יפהפיים בג'יה דאנה. בשירתו בסגנון נום, הכתובה בכתב נום ועם הגייה וייטנאמית ספציפית יותר, הוא מבטא גם את נאמנותו ופטריוטיותו של חסידיו של האדון נגוין אן, שעלה מאוחר יותר לכס המלוכה בשם ג'יה לונג, כבר מההתחלה.

בשירים בני שבע מילים ושמונה שורות משושלת טאנג, אנשים בדרך כלל שמים לב לשני זוגות שורות: שורות תיאוריות (3 ו-4) ושורות טיעון (5 ו-6).

נושא זה נפוץ ב-18 שירי נום של טרין הואי דוק, כמו למשל שיר 2:

אלף מיילים של הכרת תודה, עצומים כמו האוקיינוס.

אינספור שכבות של משמעות עמוקה, כמו הרים נערמים לגובה.

תחת השמים, מי יוכל בקלות להתנגד לי, אדוני?

לכל אחד בארץ יש אישה וילדים.

בשיעור 3 יש שני משפטים טיעוניים (משפטים 5 ו-6):

פני הירח המלא מוסווים על ידי עננים שלא שוחררו.

הים המלוח מעורר אהבה עמוקה ובלתי ניתנת לתיאור לאדמה.

שיריו של טרונה הואאי דאק, "נום", תיארו גם הם את חיי היומיום, ומכיוון שהיה פקיד בכיר בחצר הקיסרית, לכן:

השמיים מכוסים בעננים, אני מתגעגע אליך.

המים העצומים זורמים אל הים, ממתינים למלך.

(שיעור 6)

אוֹ:

דמעותיו של הגיבור זלגו בעיצומה של הפרידה.

גילוי נאמנות וצדקנות כנושאי

(שיעור 12)

טראן צ'יאם טאנה

שירתו של טרוּן הואי דוֹק ידועה דרך "ג'יה דוֹק טאם ג'יה" (שלושת חוקרי ג'יה דוֹק) שאסף הואי אנה, וספר זה כולל לעתים קרובות הערות שוליים המציינות "ספרים אחרים מתעדים...", אשר יכולות להיחשב כגרסאות שונות. בכתב הנום ישנם מקרים רבים של תווים דומים אך הגייה שונה, שלא לדבר על שגיאות בתהליך ההדפסה... רגש ראוי לציון ומעשה אצילי הוא שליחותו הדיפלומטית של טרוּן הואי דוֹק לשושלת צ'ינג, שם חיבר שירה בשפת אמו כדי לבטא את רגשותיו; זוהי מורשת של קודמיו.

מקור: https://baodongnai.com.vn/dong-nai-cuoi-tuan/202510/tho-nom-trinh-hoai-duc-00a022d/