לאזור סא לונג

נהר סה לונג הוא היובל הגדול ביותר של נהר בן האי. כשהוא זורם דרך קהילת וין לונג , נהר סה לונג חווה עליות ומורדות ואירועים בכפר קטן בשם סה לונג. על אדמה זו שוכן השריד ההיסטורי והתרבותי המקודש של מקדש המלכה האם משושלת לה, הנערץ והסוגד על ידי התושבים המקומיים עד היום.

לאזור סא לונג

מר לה פואוק באי מדליק קטורת על מזבח המלכה לה - צילום: טראן טוין

מנהר סה לונג...

נהר סה לונג נובע למרגלות רכס הרי טרונג סון, זורם דרך אזור באי הא (קומונה וין הא), ולאחר מכן זורם למישורי הקומונות וין לונג, וין טוי, וין לאם, וין סון... במקור, שם הלידה של הנהר היה סה לונג, הקשור לאגדה של "הדרקון הנופל" בתקופות פרהיסטוריות.

לפני זמן רב, איש אינו זוכר את הזמן המדויק, ביום שמשי יפהפה, עננים כהים התאספו לפתע, מסתירים את השמיים, מלווים ברעמים וברקים עזים, בגשם ורוח שוטפים. דרקון הופיע, רכוב על העננים הכהים, עף מהים פנימה עם הסערה המשתוללת.

לאחר שעבר דרך אזור הו סה, הדרקון, מותש, צלל מטה. לאחר זמן מה, הוא נאבק לעוף שוב, ופנה לעבר רכס הרי טרונג סון. בדיוק כשהדרקון נגע למרגלות הרי טרונג סון, הגשם פסק לפתע, הרוח שככה, השמיים הפכו בהירים וכחולים, והשמש זרחה בבהירות.

הדרקון ירד לכאן כדי להתכונן ללידה. בעודו מתפתל בייסורים, שתי כפותיו הקדמיות שרטו את הקרקע ויצרו שתי בריכות גדולות שמהן מים פרצו מהאדמה. לאחר הלידה, הדרקון היה מותש ומת, והותיר את צורתו חרוטה בסלע ובאדמה.

מהמקום שבו ראש הדרקון צולל מטה, מים זורמים לאורך גופו, ויוצרים נהר הזורם לנהר מין לואונג (נהר בן האי כיום) בחלקיו התחתונים. מקור השם נהר סה לונג (שפירושו "דרקון נופל") הוא נהר זה.

בשני האגמים שנוצרו כאשר הדרקונית האם נאבקה וטפרה במהלך הלידה, ירשו בני האדם מאוחר יותר את מקור המים התת-קרקעי כדי לבנות שני פרויקטים גדולים של השקיה בעלי משמעות רבה למישורי מחוז וין לין.

אלו הם אגם לה נגה ואגם באו דאי. יש אגם נוסף בקהילת וין צ'אפ, אותו מכנים המקומיים מפרץ סאו סה. אומרים שהמפרץ הזה הוא זנבו של דרקון המתרוצץ בלידתו.

לאזור סא לונג

הכפר סה נאם (לשעבר חלק מכפר סה לונג) ממוקם על הגדה הימנית של נהר סה לונג - צילום: טראן טוין

במשך דורות, נהר סה לונג סיפק מים ואדמת סחף למישור עצום ופורה במחוז וין לין. מסיבה זו התיישבו כאן קבוצות של מהגרים מהצפון ויצרו כפרים שלווים, כולל כפר סה לונג.

הגעה לכפר סא לונג

כדי לברר את מקור שם המקום כפר סה לונג, נסעתי לכפר סה נאם, בקומונת וין לונג, כדי לפגוש את מר לה פואוק באי (בן 71). מר באי עבד בעבר בצבא ופרש בשנת 2013 בדרגת סגן אלוף.

לאחר שפרש לגמלאות, הוא חזר לעיר הולדתו וכיהן כמזכיר המפלגה של כפר סה נאם במשך 10 שנים רצופות. כיום, הוא יו"ר מועצת משפחת לה במחוז וין לין, סגן ראש שבט לה פואוק בכפר סה נאם, וראש מועצת המנהלים של מקדש המלכה האם של משפחת לה. מר באי הוא צאצא דור 16 של שבט לה פואוק בכפר סה לונג.

על פי הגנאלוגיה של משפחת לה (שושלת הנחשבת לחלוצי הכפר סא לונג), שנכתבה מתקופת שלטונו של צ'אן טרוּ (1663) ועד שלטונו של ת'יו טרוּ, צאצא הדור ה-12, דוקטור לה דוֹק (שעבר את בחינות הדוקטורט בשנת 1841, ומאוחר יותר מונה למחבר האקדמיה הנלין, מנהל האקדמיה הלאומית ומושל כללי של מחוז וין לונג), חקר ועידן את הגנאלוגיה לאחר שחזר לבית אבותיו, כפר סא לונג (קומונה סא לונג, מחוז נאם טרוּק, מחוז נאם דוּן ) כדי לאמת את מקורותיה של משפחת לה. הוא גילה כי האב הקדמון המייסד של משפחת לה נקרא לה ויאט ת'וק (ממחוז נאם טרוּק, מחוז נאם דוּן), אשר מילא תפקיד מרכזי בהקמת כפר סא לונג (מחוז מין לין). היו לו שלושה ילדים, "בנים מבריקים ובנות אצילות, אשר היו חלוצים ישירים בהתיישבות, משכו אנשים להקים כפרים, והותירו אחריהם תרומות עצומות שיישארו ללא שינוי לדורות הבאים".

בכפר סה לונג יש חמישה שבטים הנחשבים לחלוצים ולמטפחים משותפים: לה דה, לה ואן, לה פואוק, וו והו. ביניהם, אבי שבט לה דה הוא מר לה דאי לאנג (הידוע גם בשם לה קוואנג פו), שקברו ממוקם באזור מקדש המלכה האם לה (בלוי שו רו), והוא נערץ על ידי תושבי הכפר כראשון שהחזיר לעצמו את האדמה. מר לה קוואנג פו היה הדוד מצד אמו וזה שגידל ישירות את שלושת אחיה של גברת לה קוי פי לאחר שהוריהם נפטרו בטרם עת.

מר לה וייט דאו היה מייסד שבט לה ואן, ומר לה (אנונימי) היה מייסד שבט לה פואוק. שניהם זכו להערצה על ידי תושבי הכפר כחלוצי הארץ. לאחר שהתיישבו במולדתם החדשה, הם חזרו לכפר אבותיהם כדי להעביר את שרידי מר לה וייט טוק ואשתו לקבורה יחד בלוי טאי מאנג.

לפי הספר "Ô Châu Cận Lục" מאת Dương Văn An, שנכתב ב-1555, במהלך שושלת Lê המאוחרת, למלך Lê Thánh Tông הייתה מדיניות של הרחבת השטח והבאת אנשים לצ'או Ô כדי להתיישב. הקיסרית Lê Quý Phi הובילה פמליה יחד עם אחיה Lê Viết Đáo ו-Lê (שם לא ידוע), שקיבלו תארים על ידי המלך, לדרום כדי לעבד את האדמה.

עם הגעתם לטרואנג נה הו (הגובלת בהו סה), הקיסרית לה קוי פי ופמלייתה פנו לאזור עם צמחייה צפופה. בהמשך הדרך, הם נתקלו בנהר סה לונג. כשהם חשו באנרגיה המבורכת של המקום, הקיסרית ופמלייתה החליטו להתיישב שם, ואספו אנשים ממקומות שונים (בעיקר מהצפון) כדי להקים כפר.

אזור עצום המשתרע מקו קיאנג (קומונה של וין קה), סן טוי (מחוז קוואנג בין ) ועד לכל מישור מחוז וין לין, עובד לגידול אורז וגידולים אחרים, ולגידול בעלי חיים ועופות, מה שהוביל לחיים משגשגים עבור העם. הקיסרית והפקידים לימדו את העם כיצד לבנות בתים, כיצד להתאחד, לאהוב ולתמוך זה בזה כדי להגן מפני חיות בר, גנבים ופולשים.

כך, הכפר סה לונג הוקם בסוף המאה ה-15, והשם סה לונג נלקח משמו המקורי בצפון, כפר סה לונג, קומונה סה לונג, מחוז נאם טרוק, מחוז נאם דין. האדם שזכה להכרה כחלוץ בכפר היה מר לה קוואנג פו. אשתו, נסיכת משפחת לה, יחד עם אחיה, מר לה וייט דאו, ואחיה הצעיר, מר לה (אנונימי), תרמו תרומה משמעותית להרחבת השטח דרומה.

השמות נהר סה לונג וכפר סה לונג קיימים זמן רב בהיסטוריה. בתקופת שלטונו של המלך ג'יה לונג, נאסר על כל שמות המקומות, הכפרים ואפילו שמות פרטיים להיקרא בשם לונג. אם נקראו בשמם בטעות, היה צורך לשנותם כדי להימנע מהפרת הטאבו. לכן, נהר סה לונג היה צריך להשתנות לסה לונג, ושמו של כפר סה לונג שונה לסה טרונג. "עם הזמן, אוכלוסיית כפר סה טרונג גדלה, ולכן מאוחר יותר חולק כפר סה טרונג לארבעה כפרים קטנים יותר: סה נאם, סה בק, הואה נאם וטרונג לאפ", אמר מר באי.

ומקדש המלכה לה

בנוגע לזהותה של ליידי לה, הספר "או צ'או קאן לוק" מאת דונג ואן אן מזכיר את הדברים הבאים: "ליידי לה: היא במקור מקהילת סה לונג, מחוז מין לין, והייתה בת ששירתה בארמון. כאשר מאן לה וונג (כלומר, המלך לה אוי מוק) עדיין היה במעון המלכותי (מעונם של הנסיכים לפני עלייתו לכס המלוכה) ולמד אצל המורה המלכותי, גם היא הגיעה ללמוד שם. המלך היה מרוצה ממנה, והשניים התאהבו זה בזה."

יום אחד, וואנג בעטה בשובבות ברגלה. כשהיא חזרה הביתה, היא סיפרה למורה שלה על כך, והמורה אמרה, "וואנג בחן אותך. אם אי פעם תראה את וואנג עושה את זה שוב, כסה את רגלו בשתי ידיים כדי להראות את חיבתך."

למחרת, היא עקבה אחר תוכניתו של המורה שלה במדויק, לשמחתו הרבה של המלך, ומאותו רגע ואילך, הוא כבר לא התגרה בה בכוונה. גם היא שמרה בסוד את רומן האהבה היפה שלהם, ומעולם לא חשפה אותו. כאשר המלך עלה לכס המלוכה, היא נבחרה להצטרף להרמון הקיסרי. בהיותה אינטליגנטית, היא זכתה לעדיפות על פני כל האחרות, ולכן קודמה לדרגת פילגש.

הנסיכה לה הובאה להרמון המלכותי על ידי המלך לה אוי מוק והפכה לבת זוגו. לאחר שהמלך לה טונג דוק הדיחה את לה אוי מוק והורידה אותו לדרגת נסיך מן לה, תיעודים היסטוריים מאוחרים יותר התייחסו לעתים קרובות לנסיכה לה כאל מן לה פי.

כפר סה לונג הוא המקום בו התגוררה ליידי לה בתקופת כיבוש האדמה והקמת הכפר. כדי להנציח את תרומתה הגדולה, הקימו תושבי כפר סה לונג מקדש מיד לאחר מותה. לאורך תקופת שלטונם של מין מאנג, ת'יו טרי וטו דוק, הוענקו לליידי לה צווים מלכותיים ומתנות במקדש (כיום, צווים ומתנות אלה אינם קיימים עוד עקב נזקי מלחמה ואובדן). מקדש ליידי לה הוכר כשריד היסטורי ותרבותי על ידי ועדת העם המחוזית. מדי שנה, ביום ה-27 של החודש הירחי השלישי, תושבי כפר סה לונג מקיימים טקס לסגידה לליידי לה על פי טקסי החצר העתיקה.

טראן טוין

מָקוֹר