אלו הם השווקים המתקיימים באזורים כפריים רבים בווייטנאם בימים האחרונים של שנת הירח, והם קיימים במשך מאות שנים, והפכו לחלק מ"תרבות הטט" הווייטנאמית.
שווקים כפריים פועלים בדרך כלל רק פעם אחת ביום: שווקי בוקר או שווקי אחר הצהריים, אך במהלך טט (ראש השנה הירחי), עקב ביקוש מוגבר, שווקי טט באזורים הכפריים נמשכים לעתים קרובות כל היום.
בניגוד לשווקים רגילים, הסחורות בשוק טט אינן רק תוצרת מגינות ביתיות, שגודלה ונקטפה על ידי תושבי הכפר ומובאת לשוק לקנייה ומכירה. שוק טט מציג גם מוצרים מכפרי מלאכה סמוכים או פריטים המיוצרים בעיקר באזורים עירוניים, כגון: יין, תה, ריבות, עוגות ומנחות. שוק טט כולל גם סחורות המופיעות רק פעם בשנה, כגון ציורי טט, זוגיות, תווי האן-נום בכתב יד או מודפסים על נייר אדום, מנחות קודש לטקסים ופריטים לקישוט ועיצוב בתים. ראויים לציון במיוחד הפרחים והפירות הרבים האופייניים לאביב, כגון פריחת משמש, פריחת אפרסק וקומקווטים. 
אנשים הולכים לשוק טט לא רק כדי לקנות ולמכור, אלא גם כדי להתפעל מהמראות, ליהנות ולשקוע באווירה התוססת והשוקקת של "קבלת פנים לאביב ולטט" לאחר שנה של עבודה קשה. לכן, שוק טט אינו מיועד רק למבוגרים העוסקים בקנייה ומכירה; יש גם ילדים שעוקבים אחר הוריהם כדי לצפות באנשים ובמראות, לראות את הסחורות והמטעמים שתמיד ייחלו להם: בגדים חדשים ללבוש לטט, צעצועים חמודים ומצחיקים המוצגים בדוכנים מול השוק, חטיפים וממתקים טעימים שהותירו את חותמם על זיכרונות הילדות, וליהנות מאווירת הטט המתקרבת באזור הכפרי השליו שלהם. 
שוק טט באזור הכפרי מקבל בברכה גם את הקשישים, אלו שהולכים לשוק לא כדי לקנות ולמכור, אלא כדי לפגוש ולשוחח עם בני ארצם ובני דורם... בחיפוש אחר "עידן אחר" שעדיין מרחף בימי השוק, כדי לחלוק את השמחות והצער של השנה החולפת. 
במשך דורות, שוק הטט באזורים כפריים היה לא רק פעילות כלכלית רגילה, אלא גם אירוע תרבותי, חוט בלתי נראה המחבר את רוח הקהילה, ומרחב וזמן מיוחדים עבור אנשים לחוש את ההרמוניה של שמים וארץ, מכל הדברים, ערב האביב.
מסיבה זו, דימוי שוק טט באזור הכפרי הופיע ביצירות שירה רבות, כולל השיר "שוק טט" מאת דואן ואן קו, הכלול בקובץ "משוררים וייטנאמים" (מאת הואי טאן - הואי צ'אן, הוצאת הספרים הואה טיין, 1967). זה כמו ציור אביב שנוצר עם פסוקים:
רצועת עננים לבנים ואדומים הופיעה בהדרגה מעל פסגת ההר.
ערפל ורוד וכחול חובק את גג הקש.
על הכביש הלבן לאורך צלע הגבעה הירוקה
אנשים מהכפרים פונים בהתרגשות לשוק טט.
...
הילדים הקטנים בחולצות אדומות רצו מסביב בהתרגשות.
כמה קשישים, נשענים על מקלות הליכה, הלכו לאט.
הנערה במחוך האדום כיסתה את שפתיה וחייכה בשקט.
הילד הקטן הצמיד את ראשו לחזה של אמו.
שני כפריים שנשאו חזירים רצו קדימה.
הפרה הצהובה המצחיקה רדפה אחריו.
...
מורה רכן מעל קרש עץ.
בידיים זריזות, הוא עסוק בכתיבת שירי אביב.
המלומד הקונפוציאני הזקן עצר לרגע כדי ללטף את זקנו.
הוא דקלם בשקט כמה שורות מהצמד האדום.
האישה הזקנה מוכרת סחורות ליד המקדש העתיק.
המים ששימשו לחפיפת השיער שלי הפכו אותו ללבן לחלוטין.
לנער הפרחים היה מטפחת ראש חומה.
יושב ומסדר מחדש את ערימת הזהב על המחצלת.
...
כיום, למרות אורח החיים המודרני והמהיר והשינויים המתמידים שגורמים למנהגים מסורתיים רבים לדעוך, שווקי טט באזורים כפריים עדיין קיימים. גם אם שווקים אלה אינם עוד שלמים כמו שוק הטט שתואר על ידי המשורר דואן ואן קו, הם נותרו מלאים בערכים תרבותיים והומניסטיים, כמו קטעי סרטים בהילוך איטי המשמרים עבור העם הווייטנאמי בן זמננו את יופיו של טט באזור הכפרי.
תגובה (0)