בריזה ריחנית מהיער

אביב שנת הסוס - בשעות אחר הצהריים המאוחרות של סוף השנה, לאחר טיול במעלה ההר כדי לתחום את האדמה החקלאית השנויה במחלוקת בין שני משקי בית, יו"ר הוועדה העממית של קהילת אוונג בריו קוואן, יחד עם כמה עמיתים, חזרו במהירות למשרד. פגישה חשובה ציפתה להם בכפר אטאפ, שם ידונו רשויות הקומונה והעם ויסכימו על מיקום לאתר יישוב חדש לאחר אסון הטבע.

שוטרים בקהילת אוונגנג מנקים מראות קמורות לאורך הכבישים בקומונה. צילום: פאם ת'וי

מר בריו קוואן הצהיר כי לאחר המיזוג, היישוב נתן עדיפות ל"חזרה לשורשים", תוך התמקדות בתמיכה בפתרון בעיות ארוכות שנים, במיוחד סכסוכי קרקעות וסילוק בתים זמניים ורעועים. לאחרונה, זה כלל טיפול בתוצאות השיטפונות וסיוע לאנשים לייצב את חייהם ולהתיישב לפני השנה החדשה.

"אנו בודקים את כל המשימות שטרם הושלמו כדי לפתור אותן לחלוטין. המטרה העליונה כרגע, בנוסף לטיפול משביע רצון בבעיות באתר, היא להגיע לאנשים, כדי שיוכלו להרגיש בטוחים בכל פעם שיזדקקו לשירותינו", שיתף מר בריו קוואן.

בכל אזור אדמה שנוי במחלוקת, נוכחים פקידים מקומיים מקומונות הרריות כדי לארגן גישור ופתרון סכסוכי קרקעות. צילום: דאנג נגוין

הולך עד לשדות כדי לחלק את האדמה...

על צלע גבעה משופעת בעדינות, שתי חלקות אדמה השייכות למשפחות בניואוץ' קר. וארל ב. (כפר קס'ואוי, קהילת אבונג) שוכנות זו לצד זו, גבולן מוגדר רק על ידי כמה גזעי עצים עתיקים ומסורות בעל פה שעברו מדור לדור. האזור השנוי במחלוקת אינו גדול, אך זוהי אדמה הקשורה לפרנסתם, כך שאף צד לא ייכנע בקלות.

מר בריו קוואן סיפר כי באזור, סכסוכי קרקעות מתרחשים לעיתים רחוקות בצורה רועשת. אנשי קו טו מאוחדים מטבעם ומחויבים עמוקות לקהילה שלהם, אך עדיין קיימים סכסוכים רותחים הנמשכים לאורך עונות חקלאיות רבות, הנובעים ממילים שלא נאמרו וממבטים לא ידידותיים בין משקי בית.

כדי לבסס בסיס לתיחום, פקידי הקומונה וזקני הכפר מכפר שֶׁא'וָאי הלכו ישר לאורך השדות, והקשיבו לסיפורים של המעורבים. מר בנואוץ' צ'ר. הצביע על גדם העץ הישן, ואמר שזהו סמן הגבול שהשאיר אביו. בינתיים, מר אראל ב. זכר אחרת, וטען שהגבול נמצא רחוק יותר, לכיוון קצה השדה.

מנהיגי קהילת אוונג הגיעו במהירות למוקדי המפולות, והדריכו את פינוי והעברת התושבים מאזורים מסוכנים. צילום: דאנג נגוין

זיכרונות חופפים מתחברים באמצעות שרידים של שיטות חקלאיות משנים עברו. סרטי מדידה נשלפים, יתדות עץ ננעצות באדמה, וכל מטר של אדמה נמדד בקפידה. הגבולות מתבהרים בהדרגה ממש בשדות המעובדים. "אנחנו צריכים ללכת לשדות כדי לפתור את זה", הדגיש מר בריו קוואן.

וזה נכון. על הנייר, אדמה היא רק מספר. בחווה, היא מייצגת את הזיעה והעבודה הקשה של עונה שלמה, את שנות המסירות של העם. החלוקה נמשכה כמעט עד הצהריים. כשהוטמע סמן הגבול האחרון, האווירה נרגעה. שני משקי הבית שתקו לרגע, ואז הנהנו בהסכמה. לא היה צורך בהסכם ארוך בכתב; לחיצת היד בחווה שימשה כהתחייבות. הסכסוך נסגר.

מר אלנג דואה, ראש כפר קסאוי, עמד בין שני משקי הבית, חיוך של הקלה על פניו. במשך שנים רבות, המקרה הועלה באסיפות הכפר, והחוק המנהגי של קו טו הוחל לצורך גישור, אך הדבר התמשך. "בעבר, היינו רשלניים בכך שלא הלכנו לשדות הכפריים כדי למדוד ולסמן בבירור את הגבולות", הודה מר אלנג דואה.

מלבד התקרית ב-Xà'Ơi, לאחרונה, רשויות הקומונה של אוונגנג נאלצו להתערב ישירות כדי לפתור סכסוך בין משקי בית הקשור לכריית חול בלתי מורשית. בזירה, פקידי הקומונה הסבירו בבירור כי מחצבת החול אינה מורשית ונתונה לניהול המדינה. ההנמקה הוצגה במקום, בנוכחות זקני הכפר, חזית המולדת ומשטרת הקומונה. לאחר שהבינו את הסוגיה, הצדדים חתמו מרצונם על התחייבות לא לחזור על העבירה.

משמר הגבול והמיליציה בקהילת לה דֶה ארגנו את העברת חפציהם של התושבים מהאזור המועד למפולות. צילום: דאנג נגוין

ממלאים את חובתנו כלפי העם.

כאשר אסונות טבע פוגעים באזורים ההרריים, תדמיתם של פקידים מקומיים מתבלטת ביותר. בקומונות ההרריות, הגבול בין שעות עבודה לחיים אישיים כמעט נעלם. כאשר האנשים זקוקים להם, פקידים נמצאים שם, יום או לילה.

הוא התיישב עם יו"ר הוועדה העממית של קהילת לה דה, בוי טה אן, וסיפר באיטיות על מה שחווה האזור. מעולם לא היה אסון הטבע כה חמור כמו השנה, עם סדרה של סדקים ארוכים שהופיעו, מלווים במפולות רבות ומסוכנות, שאיימו ישירות על אזורי המגורים של המיעוטים האתניים קו טו וטה ריאנג.

במהלך הגל הראשון של גשמים עזים והצפות, גילו הרשויות המקומיות סדק באורך של יותר מ-100 מטרים ובעומק של יותר ממטר אחד, מה שאילץ אותן לנקוט פעולה מיידית. עשרות משקי בית פונו ועברו מהאזור המסוכן תוך זמן קצר. תחת הגשם, קרני פנס הבזיקו על צלע ההר. חפצי בית פונו החוצה, וקשישים וילדים נלקחו למקום מבטחים.

יו"ר הוועד העממי של קומונה לה דה, בוי דה אנה (שני מימין), מבקר ומעודד משפחות של נכי מלחמה וחללי קדוש לרגל 78 שנה ליום נכי המלחמה וחללי הקדוש (1947 - 2025). צילום: דאנג נגוין

הסיפור בלה דה מזכיר לי את ימי השיטפונות הקשים במחוז נאם טרה מיי לשעבר, שם אלפי בני קא דונג, שֶׁה דַנְג ומוֹנוֹנְג בקומונות טרה ואן, טרה לנג, טרה טאפ וכו' פונו מאזורים בסכנת מפולות. ממקום למקום, הכוחות היו נוכחים כמעט כל הזמן עם האנשים, ומילאו את תפקידם במזג האוויר הסוער במשך ימים ולילות רבים.

יו"ר הוועדה העממית של קהילת טרה לנג, צ'או מין נגיה, סיפר את סיפורו של הו ואן לין, מפקד הפיקוד הצבאי של הקומונה. בשיא עונת השיטפונות, לין היה מעורב בתגובה לאסונות כמעט יום ולילה. באותו זמן, הוא קיבל חדשות שבית משפחתו שנבנה לאחרונה נקבר במפולת. לאחר שנודע לו שאשתו וילדיו בטוחים, הוא המשיך בתפקידיו שהוטלו עליו.

פקידים מקהילת טרה לנג מסייעים בהעברת ביתו של מפקד הפיקוד הצבאי של הקומונה, הו ואן לין, שניזוק ממפולת בעת שעבד בתפקיד בסיוע לתושבים המקומיים. צילום: דאנג נגוין

מקומיים מספרים שברגע שהושלמה מדיניות ביטול הדיור הזמני, החל "קמפיין קוואנג טרונג" כהמשך. העבודה גברה, הדרישות היו גבוהות יותר, והאחריות של הפקידים המקומיים גברה לאחר המיזוג. אך למרבה המזל, על גבעות מחוז קוואנג נאם, צצו בהדרגה בתים חדשים, הנושאים את חותמם של המאמצים המשותפים של הצבא והרשויות המקומיות.

בכפרי ההרים, טט (ראש השנה הירחי) מביא שמחה לא רק מבתים חדשים או ארוחות בשפע, אלא גם מתחושת הביחד והשיתוף בתקופות הקשות ביותר. עבור פקידים באזורים הרריים, מילוי חובתם לעם הוא לפעמים פשוט להישאר כשהעם זקוק להם, ולעזור להם להתגבר על קשיים. ביום אחד בסוף השנה, בריזה עדינה נושבת מהיער, נושאת ניחוח מרענן וריחני...

מקור: https://baodanang.vn/gio-thom-tu-mien-rung-3324930.html