שימור רוח הים באמצעות קצב שירי העם של הספן.

שירת העם "הו בה טראו" נקשרה זה מכבר לפסטיבל הדיג - מנהג דתי של סגידה לאונג נאם היי (אל הים הדרומי) בקרב דייגים באזורי החוף. בכפר הדייגים טרונג דון (מחוז נאם נה טראנג), במהלך כל עונת פסטיבלים, תהלוכות עם שירי עם מהדהדים, חתירה חיננית ותלבושות מסורתיות צבעוניות מושכות קהל רב של מקומיים ותיירים. זה לא רק טקס, אלא גם סמל רוחני, מקום להפקיד בו את התקווה לעונת דיג שלווה עם שלל בשפע.

שירה עם מסורתית בפסטיבל הדיג ברובע נאם נה טראנג.

השנה, מסורת תרבותית זו מועברת הלאה דרך כמעט 20 צעירים, רובם סטודנטים המתגוררים במחלקה. במרחב אימונים פשוט, כל תנועת יד, צעד וקצב חתירה מונחים בקפידה. מחוסר נוחות ראשוני, הילדים מפגינים בהדרגה התנהגות של "חותר טווס" במבנה חתירה מסורתי בסירה. התלבושות המסורתיות שהם לובשים מדגישות עוד יותר את יופיה של צורת אמנות עממית זו, המושרשת עמוק בים.

כיתת שירה עם מסורתית של רובע נאם נה טראנג.

מאי נגוין קוי, תלמיד כיתה ט', שיתף בהתלהבות: "הו בה טראו הוא מאפיין תרבותי ייחודי מאוד של רובע נאם נה טראנג. אני משתתף כי אני אוהב את זה ורוצה ללמוד עוד על התרבות המקומית. בשבילי, התנועות לא קשות מדי, רק שהמילים קצת יותר מורכבות." מעבר ללימוד הביצוע, עבור קוי, ההשתתפות בשיעור היא גם דרך להפיץ ערכים מסורתיים. הוא רוצה להמשיך את מסורת הו בה טראו, לקדם אותה לאחרים ולתרום לפיתוח התרבות המקומית.

נגוין קוי (במרכז) בקבוצת הביצוע של מופע שירת העם "הו בה טראו".

גם וו הואנג טרוק לין, תלמידת כיתה ה', התלהבה: "ראיתי את שירת העם 'הו בה טראו' באינטרנט ואהבתי את זה מאוד, אז ביקשתי מאמא שלי שתאפשר לי להצטרף לשיעור. אני אציג את זה לחברים שלי כדי שיוכלו לבוא וללמוד יחד, כדי שנוכל לשמר את המסורת התרבותית הזו בעתיד." לאחר מכן שרה לין בביטחון שורה שזה עתה למדה: "הו חאן, הו חאן..." - שיר עם פשוט, אבל מספיק כדי להראות שזרעי המורשת הזו נדלקים על ידי הדור הצעיר.

התלמידים ברובע נאם נה טראנג מתאמנים בקוצר רוח.

מאחורי ההתקדמות המהירה של הדור הצעיר עומדת המסירות של אלו ש"שומרים על הלהבה חיה". מר נגוין ואן האו, הנחשב ל"אמן עממי" מכפר טרונג דונג, מעורב בשירת החתירה המסורתית במשך עשרות שנים, מאז שהיה צעיר שליווה תהלוכות. כעת, בשנותיו האחרונות, הוא ממשיך ללמד, ומעביר כל שירה וכל קצב חתירה לדור הצעיר.

מר נגוין ואן האו (משמאל) מלמד את הילדים לשיר.

מר האו שיתף: "המנהג של פולחן אונג נאם היי (אל הים) בכפר הדייגים שלנו קיים כבר מאות שנים. עד עכשיו, הילדים ידעו איך לצפות בו רק מרחוק. כעת, אנו משחזרים אותו כדי להראות להם בצורה ברורה יותר, ובכך משמרים את המסורות התרבותיות של אבותינו. תרגלנו רק כמה לילות, אבל אני שמח מאוד לראות את הילדים לומדים כל כך מהר." עיניו של מר האו נצצו לא רק משמחה אלא גם מתחושת שלווה בידיעה שמישהו ממשיך את מורשת מולדתו.

מר נגוין ואן האו השתתף במופע שירת העם עם הילדים.

יחד עם מר האו, מומחים מקומיים רבים לביצוע עממי משתתפים גם הם בהוראת שירת העם "הו בה טראו" לילדים. מר טרונג נגוק לונג אמר: "אנו שואפים להעביר את המסורת הזו כדי שצעירים יוכלו להמשיך לרשת אותה. הקושי הגדול ביותר הוא הלמידה של הילדים, לכן אנו מארגנים את השיעורים בסופי שבוע ומקבלים תמיכה רבה מהורים. הורים רבים שמחים מאוד לראות את ילדיהם מסוגלים לשיר שירי עם מסורתיים בבית. זה לא רק שיעור; זה גם מרחב לחיבור קהילתי . בעתיד נמשיך להרחיב את השיעור, תוך התמקדות בתלמידים, ילדים וצעירים עם תשוקה לכך, כדי ללמד את אמנות הביצוע העממית הזו בצורה שיטתית יותר."

מר טרונג נגוק לונג מדריך על התנועות במופע שירת העם "הו בה טראו".

שירי החתירה של ימינו אינם רק הכנה לאירוע תרבותי ברמה המחוזית, אלא גם תחילתו של מסע ארוך לשימור המורשת. ככל שידיים צעירות ימשיכו את קצב החתירה של אבותיהן, שירי ה"בה טראו" לא רק יהדהדו במהלך פסטיבלים, אלא גם יחיו בחייהם הרוחניים של תושבי אזור החוף.

רובע נאם נה טראנג מתאמן בדחיפות על הופעה לקראת השתתפות ביום התרבות האתנית הווייטנאמית במחוז חאן הואה 2026.

בתוך ההמולה וההמולה של החיים המודרניים, שיר העם הזה עדיין מהדהד כחוט המחבר את העבר עם ההווה, משמר ומפיץ את רוח ים חאן הואה לאורך דורות.

מקור: https://baokhanhhoa.vn/van-hoa/202604/giu-hon-bien-qua-nhip-ho-ba-trao-ed460cc/