וין לוק היא ארץ עשירה בשירי עם וריקודים, תוססת ומגוונת. נהר המא זורם דרך יישובים רבים במחוז טאנה הואה לפני שהוא נשפך לים, אך השירים והמזמורים הקשורים לנהר, העמוסים בסחף של תרבות דונג סון המבריקה, אינם נמצאים בכל יישוב לאורך נתיבו.
שירה במהלך תהלוכת המים בפסטיבל הכפר בונג ת'ונג, בקומונה של וין הונג.
נהר הַמָּה משקף את רכס הרי הוּנְג לִינְג, צובר את האנרגיה הרוחנית של השמיים והארץ, מפיץ את צליל הגונגים המהדהד, לוחש בעורקי האדמה, משקף את מצודת שושלת הו המלכותית, את המקדשים והמקדשים העתיקים והקדושים, ואת האנשים בעלי אומץ ליבם יוצא הדופן אך גם טבעם העדין... מהעם והארץ הזו, שירי העם המרגשים של נהר הַמָּה מהדהדים, מעוררים את הנשמה, מהדהדים לנצח ברחבי הארץ: "בואו הנה, אשיר אתכם / אשיר לשישה מחוזות ועשרה כפרים לשמוע".
נהר המא זורם בלב וין לוק וזורם באיטיות לכיוון הים, עובר דרך כפרים הנושאים את שירי העם המלודיים של אזור הבירה המערבית: "עץ לב זהוב נשאר רענן במים / גיבורים במצוקה עדיין מחייכים ושמחים".
שירי עם בוין לוק מקורם גם בעבודה ובייצור חקלאי , הקשורים קשר הדוק לנהר הפורה המזין את השדות והמישורים, ומספק פירות ופרחים בשפע בכל ארבע עונות השנה, ולמימיו הקרירים והנקיים המטפחים את הרווחה הפיזית והרוחנית של האנשים שהקדישו את חייהם לנהר תרבותי זה. לאורך גדות הנהר צצו מנגינות עם שונות, הידועות מקומית כ: שירי התגרות, שירי חיזור, שירי אהבה ושירי קריאה ותגובה... מהמילים ועד למנגינות, כולן נושאות את חותמן בל יימחה של תרבות הנהר של נהר מא ג'יאנג המלכותי והפיוטי: "הסירה הגיעה לחוף, יקירתי/ למה שלא תבנה לי גשר כדי שאוכל לעלות לחוף?/ הסירה הגיעה לחוף, אהובתי/ עגנו את המוט בחוזקה ובואו ללעוס בטל."
שירי העם של כפרי וין לוק קשורים קשר הדוק לנהר, לייצור החקלאי ולעונות השתילה של החקלאים – "נשמות פשוטות וישרות, עדינות כאדמה / אהבת תפוחי האדמה והקסאווה כה כנה", חרוצות, חרוצים, סובלות את השמש והגשם, יפות הן במראה והן באופי. הן לא רק מייצרות את יבולי הזהב הנכספים, מביאות שגשוג לכל בית, אלא גם יוצרות שירי עם ומנגינות, שלעתים קרובות משלבות שירה וריקוד כדי לרתק את הלבבות: ... "הבאר בכפר דו צלולה וקרירה כאחד / הבנות בכפר קונג יפות גם בלי שירה".
מים הם מרכיב חיוני בחיים. לאורך נהר מא ג'יאנג, נוצרה בהדרגה אמונה בפולחן המים. בטקס נשיאת המים, התפללו לשגשוג לאומי, שלום ושפע, בליווי צלילי שירי עם ומזמורים, בשילוב עם תנועות החתירה של כפר בונג ת'ונג בקומונה וין הונג: "צפה, צפה / על סירת הדרקון / בידיים מיומנות, הילדה מנווטת / מתגברים על גלים גדולים / הו, חתירה, חתירה / סירתה של העלמה בה טואי / גולשת לאורך הנהר העמוק / זהו נהר מא ג'יאנג /... לפני סצנת בונג טיין / ידה היציבה של הילדה חותרת / גורמת לסירה לגלוש בין הגלים / הו, חתירה, חתירה"...
נהר המה הזורם דרך וין לוק לא רק הופך את הכפרים והשדות לפוריים, אלא גם משפיע על התפיסות והמחשבה של האנשים כאן, ומוליד צורה ייחודית של מופע עממי: צ'או צ'אי בכפר קאם הואנג (וין קוואנג), שם "הר לה מכוסה בעננים, נראה כמו ברוקאד / נהר המה זורח תחת אור הירח כמו פנינים", בהשראת שירו של המלך בין דין.
בהופעה של צ'או צ'אי משתתפים חותר מוביל וחותרים, יחד עם קבוצת רקדנים ששרים ורוקדים תוך כדי חתירה. במהלך ההופעה, הם חותרים ביבשה ושרים: "היום יום השנה למקדש שלנו/ ראשית, אנו מקריבים קורבנות למקדש, אחר כך אנו חותרים מעבר לנהר כדי לסגוד/ אנו חותרים מעבר לנהר במשוט אחד/ כדי להחזיר את הרופא והדוכס לכפר". טקס השירה והריקוד של צ'או צ'אי לכבוד האל השומר של הכפר מתקיים במרחב קדוש, תוך הוקרת ומביעה הכרת תודה לאבות הקדמונים שהיו חלוצים ובנו את הכפר השליו והמשגשג. שתים עשרה נערות כפר יפות וחינניות, לבושות בבגדים ורודים וחצאיות משי, בסביבות גיל חמש עשרה, עם מנורות על ראשיהן, מניפות בידיהן ומשוטים המבצעות במיומנות ריקודים: ריצה, ריקודי משוטים, ריקודי מניפות, ריקודי דגלים, חתירה, ריקודי צעיפים, ריקודי עמוד וריקוד מנורות, בליווי שירים וליווי מוזיקלי: "...בשתי ידיהן, הן מרימות את המשוטים / מרימות אותם באופן שווה כדי לחלוק כבוד למלך הקדוש / היום אנו חוגגות את שלטונו של הקיסר הקדוש / מפקחות על האנשים הטובים מארבע קצוות תבל / חקלאות וחקלאות מתחרות / מלומדים, מתרגלים אומנויות לחימה / מסחר ותעשייה משגשגים / אוהבות את העם, שרות שירי שלום / כל כך יפה... יפה... יפה / אנו מאחלות לקיסר הקדוש חוכמה נצחית." הריקוד חינני וקצבי, השיר לפעמים איטי, לפעמים מהיר, מלהיב ומרתק... יש לו את הכוח לרגש את הנשמה, להחזיר את הצופים לשורשי האומה, לזכור את האבות, למשקף את האמונה בתפילה למים, לאור שמש ולשליטה בשיטפונות... לאורז בשל, קלחי זהב ויבולים בשפע.
מופעי שירת וריקוד עממיים צ'או בבית הקהילתי טאם טונג ובמקדש טראן קאט צ'אן (קומונה של וין טיין) כוללים: שירי פתיחה, "תפיסת המשוט בשקט", "תפיסת המשוט", "תפיסת המשוט בפולחן", שירי הא טאן, שירים החוגגים את הקדוש... מהטקסים, המילים והריקודים הקצביים, הנושאים את חותמם החזק של שירי עם והופעות מאזור נהר מא וטקסי החצר: "היום הוא יום השנה למקדש שלנו/ קדוש מקדש דון זוכה לסוגדה בכל שלוש הקומונות/ מחבר את מקדש דון לטאנה הו/ דרך קאי הואה הישנה, עקבות העבר נותרו בלתי מעומעמות...".
לצד שירי עם על אהבת המולדת והארץ, המשבחים גיבורים ואלים שתרמו לעם ולאומה, הכפרים לאורך נהר המא יוצרים ומבצעים גם שירי עם מסורתיים כמו "שירה מעבר לנהר" (וין נין), "שירה בקבוצות" ו"שירה בתופים" (וין טאן, וין קוואנג), המבטאים את רגשותיהם של אנשים עובדים המחוברים לשדות, לנהר ולהרים; המחוברים באופן אינטימי לאנשים ולנוף של המקום הזה עם מילים נלהבות, סוערות ומלהיבות.
מלבד הפקת צורות שונות של שירי עם, בכמה כפרים בוין לוק יש גם מסורות שירה עממית מסורתיות, בעיקר בכפר שואן ג'יאי בקומונה של וין טיין, שעדיין משמר מסורת זו. הדרך משער הדרום של מצודת שושלת הו לדון סון, ובמיוחד רחוב הואה נהאי - דרך הארמון המלכותי של שושלת הו - הדהדה בעבר בצלילי כלי נגינה, כלי הקשה ומנגינות של זמרות. בתוך מחוז וין לוק, אזור מצודת טאי דו וסביבתו מתגאים ב-36 כפרים הידועים בשירת העם המסורתית שלהם, עם קשרים למחוזות וערים רבות אחרות. בהאי פונג , ישנו גם הכפר דונג מון בקומונה של הואה בין, מחוז טוי נגוין, ששירת העם שלו מקורה בוין לוק, טאנה הואה, שהובא על ידי דין טריאט, בנו של דין לה, מאזור טאי דו לאזור החוף הצפון-מזרחי הזה.
לצד שירת העם, הצורות היצירתיות של שירה מדוברת ודיבור בבתי קהילה, והקא טרו המלומד, ארץ טאי דו מתגאה בצורת תיאטרלית ייחודית: טונג (אופרה מסורתית), המבוצעת בכפרים העתיקים של הקומונות וין לונג ווין טאן. טונג מבוצע בבתים קהילתיים, צורת אמנות חצרנית, אך גם משלבת אלמנטים עממיים רבים. שירת טרונג צ'ואן בכפר שואן ג'יאי, קומונת וין טיין, במהלך פסטיבלים וחגיגות, היא גם תוססת ותוססת, כאשר התיפוף הקצבי משתלב עם המילים הלבביות והחמות, מרוממות את הרוחות. וין לוק מציעה גם אוסף עשיר ומיוחד של שירי עם, כגון שואנג, שירי ערש ושירי עם פולחניים של אנשי מואנג, המבטאים רגשות עדינים ולבביים, משבחים את החיים ואת הנוף הטבעי השזור באנשים ובארץ.
שירי עם הם קול הרגש והנשמה של העם והאדמת של וין לוק, מסורת שעברה מדור לדור. האזור הכפרי, עם נהר מא ג'יאנג - נהר ירוק השופע אדמה פורייה - והר הונג לין הקדוש, הוא המקור וההשראה לשירי עם, ומאפשר להם לנסוק, לחלחל לאדמה ולהדהד בליבם של אנשים, להפיץ ולעורר רגשות. שירי עם - סוג של מורשת תרבותית בלתי מוחשית של העם והאדמת של טאי דו - צריכים להישמר ולקדם את ערכם בחיים, לא רק אתמול, היום, אלא גם בעתיד.
טקסט ותמונות: Hoang Minh Tuong (תורם)
[מודעה_2]
מקור: https://baothanhhoa.vn/mien-dat-cua-dan-ca-dac-sac-da-sac-mau-223721.htm
תגובה (0)