ספין אוף של מוראט

מספר פרסומים מזכירים שגיאות, קריאות שגויות. צילום: HXH

"הדפסה אקראית"

"אל תנסה להיות חכם יותר מפרעוש! אני מכיר היטב את העיתונים היומיים האלה; הם ממהרים להדפיס ולסיים כל ידיעה שעשויה להתפרסם במהירות, מה שמוביל לבלגן של מילים שגויות כתיב!" מר טו גער פעם בבתו, נגוין ת'ו לאן, ברומן "לכבות את להבת הלב" מאת הסופר נגוין קונג הואן. באותו זמן, אב ובת דנו בתוצאותיו של ווּ חַק דִיאַפּ בבחינת הדיפלומה שלו, או תעודת בגרות, לאחר ארבע שנות לימוד בבית ספר יסודי צרפתי-וייטנאמי.

הסיפור באותה נקודה היה על מר טו שחיכה שדיופ יבוא ויספר לו על תוצאות הבחינה. אביו של דיופ ומר טו היו חברים. כשראו שדיופ ולאן שיחקו יחד מילדות, שני האבות הבטיחו להשיא את ילדיהם זה לזה בעתיד... באותו אחר הצהריים, הדוור הביא את העיתון לביתו של מר טו לפני שדיופ הגיע.

הסיפור ממשיך, תוך ציטוט מר טו:

דיפ קיבל ציון גבוה מאוד. הוא הגיע למקום השמיני.

לן נותר אדיש כמקודם, וענה:

- זהו הסדר האלפביתי של העיתון, א', ב', ג'. אם האות הראשונה של השם היא ד', הם שמים אותה בראש, זה לא עניין של דירוג או משהו! (...)

אבל, בני, הם עשו כאן טעות דפוס; האות 'p' אויתה באופן שגוי כ-'n', אז השם הופך ל-Vu Khac Dien.

כששמה לב למשהו מוזר, לן רצה מאחורי אביה, הסתכלה בעיתון ואמרה:

אדוני, זה וו חאק דין.

אל תנסה להיות חכם יותר מפרעוש!

(לכבות את להבת הלב, הוצאת הספרות 2017, עמוד 21).

כמובן, לאחר ההערה הכועסת, "אל תעז לנסות להיות חכם יותר מפרעוש!", המשיך מר טו ואמר שורה ארוכה של דברים נוספים, כפי שצוטט לעיל.

למרבה המזל, העיתון באותו יום פרסם את זה נכון, עם 'n' ולא 'p', כלומר דין עבר את הבחינה, לא דיפ. וכמובן, למרבה הצער, בגלל הכישלון בבחינה, חייו של דיפ קיבלו תפנית שונה.

דיפ הלך לשהות בביתו של מר פו טראן, חבר ותיק של אביו מבית הספר, כדי ללמוד למבחן השני שלו והובטח לו עזרה במציאת עבודה. אבל לילה אחד של שיכורים, דיפ הוטעה לישון באותו חדר עם ת'וי ליו, בתו של מר פו טראן (שהייתה בהריון עם חייל מהצבא הקולוניאלי הצרפתי שהוצב ליד ביתם).

כאשר דיפ נאלצה להינשא לתואי ליו, לאן גזזה את שערה והפכה לנזירה. סיפור האהבה בין לאן לדיפ הגיע למבוי סתום, והפך לטרגי עוד יותר בזכות המלנכוליה של שירי העם הווייטנאמיים המסורתיים.

סופות פורצות ונצרים ירוקים צצים.

שגיאות הגהה הן בעיה מתמשכת בעיתונות. תוך התעלמות משאלת "ההאצה בתהליך ההדפסה" כמו בעידן לאן ודיפ, חדרי החדשות תמיד מקדישים תשומת לב רבה לתיקון שגיאות טכניות. הגהה מטופלת על ידי עורכים ערניים. בערוצים מקוונים, שגיאות טכניות נפוצות אף יותר, ומכאן הצורך בצוותי ביקורת נוספים לאחר הפרסום.

פרופסור נגוין דוק דאן מפרט דוגמאות רבות לשגיאות דקדוק בספרו "ממשפטים שגויים למשפטים טובים" (הוצאת Youth Publishing House, 2013).

היו טעויות הומוריסטיות רבות. גיליון אחד של עיתון מיום 20 בספטמבר 1993 צוין כי האב אלכסנדר דה רודס (האב אלכסנדר דה רודס) "הצטרף למפלגה בשנת 1620". האיות הנכון היה צריך להיות "הצטרף לדאנג טרונג בשנת 1620". עיתון אחר שגה באיות של מילה זרה, "l'amiral" (אדמירל), כ-"l'animal", מה שהוביל לצעדים משמעתיים נגד האדם שתיקן את המאמר.

המשורר קואנג הו דונג הלך לבית הדפוס כדי להורות לסוגר לא למקם בטעות את המילה "nỗi" (עם טילדה) כ-"nổi" (עם סימן שאלה) בשורה האחרונה של שירו "לן קון סון" (או "קון סון"): "ואני רואה סביבי את הסערה". אולם, כאשר הודפס מחדש, המילה "nỗi bão dông" (שם עצם) עדיין הונחה בטעות כ-"nổi bão dông" (פועל)...

במקרה, המשורר קואנג הו דונג עצמו טעה פעם בהקלדה כשהיה עורך בהוצאת הספרות. בסביבות תחילת שנות ה-60, שואן קואן שלח כתב יד של שירים שכותרתו "Trời biếc" (שמיים כחולים) להוצאת הספרות, אך המשורר כתב אותו בטעות כ-"Chời biếc" (שמיים כחולים) במקום "tr/ch". שני העורכים בהוצאה לאור באותה תקופה, קואנג הו דונג ויאן לאן (שניהם מהדרום), קראו באופן שגוי את "chời" כ-"chồi", וכתוצאה מכך נוצר קובץ השירים "Chồi biếc" (ניצנים כחולים). בלבול מעניין זה הוביל את פרופסור נגוין דג'וק דאן לסווג את ה"אנקדוטה ch/tr, ời/ồi" הזו תחת הכותרת המשנית: הפיכת משפטים פחות מעניינים למשפטים מצוינים.

"כוח" על ערימת נייר וסיכוני צ'אטבוט

בהיסטוריה של הדפוס והעיתונות, ישנם מצבים שבהם, לא משנה כמה קפדנית העבודה, לא ניתן להבטיח את הדיוק, כמו במקרה של תרגום רומני אמנויות הלחימה של ג'ין יונג.

המוזיקאי והעיתונאי המנוח וו דוק סאו ביין, במאמרו "קים דונג בחיי", סיפר סיפור על תרגום והדפסה בתקופת המתרגם האן ג'יאנג נהאן. הוא סיפר שבכל בוקר, המתרגם האן ג'יאנג נהאן היה יושב למעלה ופותח את עיתוני הונג קונג שפרסמו את רומני אומנויות הלחימה של קים דונג בסגנון פילטון. הוא היה קורא אותם פעם אחת, אחר כך קורא את המשפט בסינית ומיד מתרגם אותו לווייטנאמית. מזכירתו הייתה דואגת לרישום הרשימות.

לאחר השלמת התרגומים, המזכיר הוריד אותם לקומת הקרקע וחילק אותם לנציגי העיתונים שהמתינו. "הסיכון" לשגיאות כתיב או שגיאות כתיב נבע מתהליך זה.

בדרך כלל, המזכיר היה מסדר כ-12 דפי נייר פחם דקים ו-11 דפי נייר פחם, מקשיב לתרגום בעל פה, ואז רושם אותו בעט כדורי. המזכיר לא היה יכול להקליד עם ערימת נייר כה עבה. הוא לחץ חזק עם קצה העט כדי שה"כוח" יוכל להדפיס דרך 11-12 דפי נייר פחם דקים. זו הייתה שאלה של מזל עבור אלו שהמתינו לקבל את התרגום. "אלה שזכו לקבל את העותק העליון היו בעלי כתב יד קריא; אלו שהיו איטיים לקבל את העותק התחתון היו צריכים לנחש את המשמעות מכתב היד. לכן, אותו תרגום יכול היה לפעמים להיות שונה מעיתון אחד למשנהו" (שם, בית ההוצאה לאור טרה 2015, עמוד 438).

הקלדתי את הביטוי "טעויות נפוצות בעיתונות", ובתוך 0.28 שניות בלבד, גוגל החזירה כ-146 מיליון תוצאות. זה מראה עד כמה הנושא הזה "עשיר" ו"בלתי נגמר". והוא יהיה "בלתי נגמר" גם כאשר בינה מלאכותית (AI) תיכנס לתחום העיתונות. בתחילת יוני 2025, סוכנות ידיעות בינלאומית העלתה חששות לגבי אמינותם של כלי צ'אטבוט פופולריים כמו Grok, ChatGPT ו-Gemini. אנשים רבים שמו לב שכאשר מחפשים ומאמתים מידע, תגובות צ'אטבוט לפעמים מכילות מידע לא מדויק או מפוברק.

בסופו של דבר, זה עדיין מסתכם באימות אנושי, או בהסתמכות על "מומחים שפויים".

מקור: https://baoquangnam.vn/morat-ngoai-truyen-3157125.html