אביב שומע את המשפט "בואו נהיה חברים"

באביב, כשמבקרים מגיעים לכפר האי הא נאם (העיירה קוואנג ין) ומאזינים לשירי עם, הם יבינו ויאהבו יותר את הארץ והאנשים כאן.

על פי תיעודים היסטוריים, האי הא נאם היה בעבר מישור גאות גדול בשפך נהר באך דאנג, אך אוכלוסייתו הייתה דלילה ומפוזרת. בינתיים, הגנת הסכרים, ההשקיה ועונות החקלאות דרשו רמה גבוהה של קשר ואחדות. בשל הצורך בלכידות קהילתית, התושבים הקדומים יצרו שירי עם, כולל דואטים. לכן, בתחילת ובסוף כל מפגש שירה, האמן היה מתחיל במשפט: "Duyen ket ban minh oi!". השיר עזר למצוא חברים כדי להקים גילדות לשיתוף פעולה בעבודה. השיר גם עזר להם לשכוח את קשיי החיים המתמודדים עם רוח, שמש, גשם, גאות ושפל ובצורת.

במהלך הדורות, השיר תורם, נערך והועשר ללא הרף על ידי אמנים פולקלור אנונימיים. מהשיר בזמן עבודה, מנוחה ופסטיבל שירת הדום, הוא הפך בהדרגה לדרך של שירת שירי אהבה, ויצירת חברויות לכל החיים בין חקלאים ודייגים שעובדים קשה וקשורים לים ולשדות מולדתם. לכן, השיר דום, מתחילת "Duyen ket ban minh oi", הושר כ-"Duyen ket ban tinh oi!".

לגבי מנגינת הדואט הייחודית, יש רק מנגינה אחת. בעבר, לשירה לא היה ליווי. המילים היו יצירות עממיות בעל פה שעברו מדור לדור במשך דורות רבים. כל דור וכל זמר הוסיפו או הסירו מעט, או ערכו זאת לפי העדפותיהם. בהשוואה למנגינות עממיות אחרות, הבדל זה יצר מאפיינים ייחודיים ומקסימים המתאימים לחיים העשירים והמגוונים של המציאות.

האמן המכובד טאנה קוויט, חבר באגודת אמני העם של וייטנאם, יו"ר מועדון השירה קוואנג ין דום, אמר: מבחינת צורה, שירת הדום מבוצעת בדרך כלל על ידי גבר אחד ואישה אחת, הנקראת ג'יאו דוין או טונג נאם, טונג נו, ולעתים קרובות מתקיימת בפסטיבלי אביב, בעבודות ייצור בשדות או על נהרות וימים. המילה "דום" מתייחסת למספר האנשים בקבוצה או לקבוצה של 5 עד 10 אנשים, שירה בתגובה בקבוצה יכולה להיות כאשר הם נפגשו זה עתה או נפגשו בפעם הראשונה, אנשים שרים ברכות כמו הקדמה קצרה על עצמם, ובמקביל רוצים להתיידד. לדוגמה: "שזה הגורל להתיידד, יקירתי / אני מברך את חג האביב / אני מברך את כל האורחים מקרוב ומרחוק היושבים כאן...".

לדברי גב' טאנה קווייט, המילים מתחילות במשפט "Duyen ket ban minh oi" ומסתיימות באותו משפט כסימן לקרוא זה לזה לשיר. אלו מילים שזורות זו בזו, שאינן חלק מהתוכן. אך למעשה, לפי הניתוח לעיל, טבעה של החברות, בין אם "minh oi" או "tinh oi", מראה גם את חילופי האהבה הקולקטיביים של שירת הדום.

בגלל תפקידם של יצירת חברים ועומק המילים, דואטים מושכים משתתפים, במיוחד צעירים וצעירות מהעבר. בדרך כלל, הם יכולים לשיר על גדת הנהר, בשדות או באולם הכפר. דואטים מאורגנים בפסטיבל האביב בצורה רומנטית, מאורגנת וחגיגית. בפרט, הזמרים אינם מוסיפים מילים גסות או מגונות, ושרים בצורה ראויה לג'נטלמן. בפסטיבל האביב, צעירים וצעירות רבים שרים דואטים בלהט רב עד שהם שוכחים את היום והלילה. מאהבתם לשירה, הם מתאהבים זה בזה והופכים לבעל ואישה.

למעשה, שירת הדואט נמשכת זמן רב בגלל אופי הדיאלוג, כאשר כל צד שר חידות וצד אחד פותר חידות. בגלל התחרות הזו, הזמרים זקוקים ליכולת להגיב וזקוקים לידע רב. עם זאת, בין אם הם מנצחים או מפסידים בשירה, איש אינו עצוב, כי ככל שהשירה נמשכת זמן רב יותר, כך יש להם יותר זמן להכיר זה את זה. ככל שהם שרים יותר, כך יש להם יותר הזדמנויות לבחור את בן/בת הזוג שלהם. לכן, בכל פעם שהם נפרדים מחבריהם, שירת הדואט תמיד מלאה בחיבה ונוסטלגיה. המסיבה הסתיימה, אך אלה שנשארים ואלה שהולכים אינם יכולים לשאת את ההיפרדות זה מזה.

לדברי האמן המכובד טאנה קוויט, מילות השיר פשוטות כמו פרחי השדות אך גם כנות כמו טבעם של אנשי הכפר. זהו שיר המכיל סיפורים רבים בתרבות מסורתית עמוקה, שיש להמשיך לכבד, לשמר ולשמר.

מָקוֹר