הטעם הייחודי של תרד מים
עלי פרילה - הידועים גם בשם בזיליקום לימון, פרילה עבת עלים, פרילה ננסית או פרילה שעירה - קלים לגידול ולשגשג. כמעט בכל גינה במחוז קוואנג נאם יש כמה גושים של פרילה עבת עלים, ירוקה שופעת ובעלת טעם ייחודי.
על פי הרפואה העממית, עלי הפרילה משמשים לטיפול בשיעול, הצטננות והרגעת הקול, או למריחה על עקיצות מרבה רגליים ועקרבים. מלבד יתרונותיהם הרפואיים, עלי הפרילה נמצאים בשימוש נרחב גם בבישול.
בשל הארומה הייחודית שלהם, העלים משמשים לעתים קרובות במטבחים לבישול עוף, בקר ובשרים אחרים. הם משמשים גם להסרת ריח דגים מבשר דגים ועיזים. עלי פרילה משמשים גם במרקים חמוצים או בתבשילים.
"כאשר אורחים מגיעים לבית, הציעו להם עוף או ברווז." תושבי קואנג נאם מסבירי פנים מאוד. לצד בשר חזיר עטוף בנייר אורז, ברווז מבושל המוגש עם עלי פרילה הוא תמיד מאכל פופולרי לאירוח אורחים. הברווז מבושל עד שהוא מבושל, עם עור זהוב בהיר ובשר מוצק ומתוק.
הציר מכיל מעט ג'ינג'ר, מעט בצל, וכמה גבעולי עלי פרילה שנוספים בסוף. כאשר המכסה נפתח, עולים אדים, והטעמים מתערבבים יחד, משלבים את עושר הבשר עם טריות הירקות, ויוצרים ארומה ייחודית שאף תיבול אחר לא יכול להחליף.
כמובן, כשמגישים ברווז מבושל, תמיד חייבים להניח לידו צלחת של עלי פרילה. זרים עשויים למצוא זאת מוזר, אבל במחוז קואנג נאם, עלי פרילה ובשר ברווז הם שילוב מושלם; בלעדיהם, חצי מהטעם הולך לאיבוד.
עלי פורצלן קצוצים דק מגולגלים יחד עם פרוסות בשר ברווז וטבולים בקערה של רוטב דגים ג'ינג'ר. הטעמים החריפים, החמוצים קלות, העשירים והארומטיים כולם זורמים לפה. זה לבדו מספיק כדי ליצור "מנה טעימה שתזכרו לאורך זמן"!
אנשים רבים מקוואנג נאם החיים רחוק מהבית מגלים שבכל פעם שהם חושבים על ברווז מבושל, הם לא רק כמהים לבשר העשיר והטעים, אלא גם לעלי הפרילה, כמו להיזכר בחבר מוכר, אדיב ומבין. זה לא רק מרכיב קולינרי , אלא גם זיכרון, רגש, נשמת מולדתם. הם גם מציינים שאכלו ברווז מבושל במקומות רבים, חלקם מוגשים עם בזיליקום, אחרים עם עלי ליים, אבל רק עם עלי הפרילה זה טעים "אותנטי" ו"טעים שאין שני לו"!
מקדם "המטבח הווייטנאמי המרכזי"
במהלך חייו, החוקר, העיתונאי והסופר פאן קוי (1887-1959) היה אולי הראשון שקידם את מנת תרד המים המוגשת עם בשר ברווז מבושל. הוא הגיע מכפר באו אן, במחוז ד'יאן באן, במחוז קואנג נאם (כיום קומונה גו נוי, העיר דא נאנג ), שם העט שלו היה צ'ונג דאן, שם העט שלו היה טו סון, והוא היה אחד השמות הגדולים בעיתונות ובספרות הוייטנאמית של המאה ה-20. פאן קוי לא היה מפורסם רק בזכות ביקורתו האקדמית התובנה בעיתונות, אלא גם היה ידוע כחלוץ בתנועת השירה החדשה וכתומך רב שנים בשימור טוהר השפה הוייטנאמית.
בספר "לזכרו של אבי פאן קוי" (הוצאת דה נאנג, 2017), מספרת הסופרת פאן טי מיי חאן (בתה של פאן קוי) סיפור מעניין למדי: בשנות ה-40, חזר החוקר פאן קוי לעיר הולדתו מסייגון כדי לגור עם משפחתו. שם, הוא קיבל את פניו של וו נגוק פאן, בעלה של הסופרת האנג פואנג - אחיינה של פאן קוי. וו נגוק פאן היה חוקר ומבקר ספרות מודרניים, חוקר תרבות ואמנויות עממיות, עיתונאי, מתרגם וסופר. לפני 1945, הוא היה ידוע בזכות סדרת ספריו "סופרים מודרניים".
במהלך שהותם בת היומיים בבאו אן, החליפו השניים מחשבות נוגעות ללב על עיתונאות, ספרות או שירה. אחר צהריים אחד, פאן קוי הוביל בהתלהבות את אחיינו, שהיה גם חבר ספרותי, לביקור בגינה הישנה של סבה של אשתו מצד אמו, שם נהג המשורר האנג פואנג לטפס על עצים כדי לקטוף פירות כילד. פאן קוי הצביע על סוג של צמח שיח בעל עלים עבים ומשוננים, ואמר לוו נגוק פאן שזהו צמח הפורצלן, שבצפון שימש רק לטיפול בהצטננות ושיעול אצל ילדים ולא נאכל.
למחרת, וו נגוק פאן טעם לראשונה בשר ברווז מבושל שהוגש עם עלי פרילה. גברת פאן טי מיי חאן סיפרה: "בשר הברווז המבושל נקצץ וסודר על צלחת, הוגש עם בננות בוסר שונות, פרוסות דקות של כוכבי ים, בזיליקום, קערת רוטב דגים ג'ינג'ר וצלחת של עלי פרילה טריים ותוססים. אבי הורה לאורח כיצד לאכול אותו. מר פאן (וו נגוק פאן) טעם חתיכת בשר ברווז עטופה בעלי פרילה וכל התבלינים שהוזכרו לעיל, ואז לעס לאט כדי להעריך את תערובת הטעמים המורכבת."
הוא אמר, "נכון, תרד מים הופך את בשר הברווז לריחני, עשיר ומתובל בצורה מושלמת. זהו תוספת מצוינת לבשר ברווז; שום ירק אחר לא יכול להחליף אותו." הוא הוסיף, "אנשים אומרים 'לאכול בצפון, להתלבש בדרום', אבל נראה שהמטבח של מרכז וייטנאם הוא גם ייחודי מאוד." למחרת, לפני שעזב, הסופר וו נגוק פאן לא שכח לבקש צמח תרד מים, עטף בזהירות את השורשים ולקח אותו בחזרה לצפון כדי לשתול אותו בגינתו.
כמו כן יש לציין כי המלומד פאן קוי התגורר הרחק מקוואנג נאם במשך שנים רבות, וטעם אינספור מעדנים מכל רחבי המדינה, אך הוא נשאר "נאמן" למאכלים מיוחדים של עיר הולדתו ורצה לקדם את "המטבח הווייטנאמי המרכזי" לעולם החיצון. ליבו של בן קוואנג נאם הזה ראוי להערצה באמת!
מקור: https://baodanang.vn/nguoi-quang-ba-rau-tan-xu-quang-3308958.html
