תפילה - שיר מאת באך מיי

איור: ואן נגוין

הגבעות המכוסות בפרחי רודודנדרון התעוררו זה עתה אחר הצהריים.

מתחת לשיר הקיץ היבש

סהר הירח מוסתר מאחורי ענן אפור.

היער הקדוש נשען על כמיהתו מטה אל מרגלות הגבעה.

קצת מהיום שנותר בידיים שלי.

יחד עם עונות הפרחים האחרונות, אשר דועכות בשלווה.

היער כה צפוף שהוא נשאר גבוה וירוק, מעורר זיכרונות נעימים.

ובני אדם, בהיותם אנושיים מדי, אינם יכולים להבין את קינת הציפורים.

הבדידות שולטת בכיפה.

יופיו של צבע דועך

אלו שעוזבים את התור בשעות אחר הצהריים המאוחרות.

נשמע הצליל המלודי של השמש השוקעת והגשם השוטף.

לחבק עץ כשיגיע הקיץ.

אתה יכול להיסחף ללא מטרה תחת השמש הקופחת.

זיכרונות של סבל אנושי

זיכרונות של גשם חולף

דוחף את הילד לאיבוד בתקוות בורות.

לפני שהפרחים מתעוררים

הכל התחיל.

בין אינספור תצוגות

השמש זורחת על הנהר העמוק.

אני מרגישה כאילו עדיין יש לי את אמא שלי.

קווצת שיער על הראש

לב שמשתוקק לשמש.

בעולם הזה, אנשים מתפללים.

מקור: https://thanhnien.vn/nguyen-cau-tho-cua-bach-my-185240720192221464.htm