אדמת סחף של נו נגויט

אדמת סחף של נו נגויט

הנהר זורם לנצח כנחל אחד, ירוק אזמרגד.

על גדה זו מהדהדים שירי העם של צ'ואן הו.

כמו אביב אינסופי ומהדהד

מעבר לרחוב, שחר חדש מפציע בשמש הבוקר.

בניינים רבי קומות מציתים את להבות החלומות.

איור: סין.

אנו נסחפים בין שני גדות זיכרון:

זהו כפר שהשתקפותו משתקפת בנהר.

ואתר הבנייה היה הומה...

נו נגויט!

האם אדם הוא חוט?

האם עלינו לתקן את הקצוות השחוקים של הזמן?

שתהיה מולדתנו כזו

אשכולות של ליצ'י אדום בשל

צמחי האורז כבדים בגרגירים זהובים.

חוזרים לקצב הארץ

כמו קריאה ללא מילים מליבה של אם...

אני רוצה לכתוב על פני המים.

שיר מאת אדמת סחף

כך שבכל עונת שיטפון

והביאו איתם זרעים חדשים.

זורעים זרעים של עתיד מזהיר בחופים ירוקים אלה...

נו נגויט!

הרוח על הנהר ממשיכה לנשוב בשקט.

אבל נשמת הארץ נשארת ירוקה לנצח... לעולם לא מזדקנת!

נגוין טי מין דוין

מקור: https://baobacgiang.vn/phu-sa-nhu-nguyet-postid418204.bbg