טראן מאי הואנג ו"רוחות הגבול"

המשוררת טראן מאי הואנג היא במקור מקומונת טרונג טו (כיום קומונה אונג הואה), האנוי, וכיום מתגוררת וכותבת בהו צ'י מין סיטי. היא משוררת מדור שנות ה-70, חברה באגודת הסופרים של וייטנאם, וחברה באגודת הסופרים של הו צ'י מין סיטי.

עד כה, פרסמה המשוררת טראן מאי הואנג תשעה קובצי שירה, כולל חמש יצירות סולו וארבע יצירות משותפות. "רוחות הגבול" (הוצאת איגוד הסופרים הווייטנאמי, רבעון שלישי/2025) הוא קובץ השירים החדש והמיוחד ביותר שלה, מבחינת נושא וטון. קובץ זה כולל 45 שירים, המשקפים את חוויותיה הרגשיות בזמן שעבדה בארכיפלג טרונג סה או ערכה עבודת שטח באזורי חוף ברחבי המדינה.

"רוחות הגבול" הוא שם השיר שטראן מאי הואנג בחר ככותרת הכללית לקובץ. "רוחות אלו", מוחשיות וסוריאליסטיות כאחד, נשבו משחר הזמן, משתרעות על פני אלפי שנות היסטוריה ועד ימינו, ויוצרות אפוס על המדינה ועל אנשיה. "רוחות הגבול / מכוונות אל השמש / סימני גבול המאשרים את הריבונות / מחבקות את המדינה / סימני גבול כמו זקיפים / מבטיחות את קיומה הנצחי של וייטנאם". פסוקים אלה מלכותיים, ליריים, נחושים ועשירים בתהודה אפית.

טראן מאי הואנג אישר: "הטריטוריה/ היא בשר ודם העם." ובהמשך: "אם יום אחד תעצור באזור הגבול/ תיתקל בבתי קברות עצומים עם אינספור שמות של חיילים/ תפגש אפילו חקלאים שמעולם לא החזיקו אקדח/ תראה את נשמת האומה זורמת בדמו של כל אדם באזור הגבול הזה" ("אבן דרך חיה"). כל מי שביקר אי פעם בבית הקברות וי שוין כדי להציע קטורת יזדהה עם השירים "אבן דרך חיה", "אשת מרטיר", "היום שאחרי המלחמה", "שומר אש הגבול", "לפני מצבת המרטיר"... בקובץ השירה.

מאזור הגבול ועד ימים ואיים רחוקים, טראן מאי הואנג תמיד שומעת את קולות אבותיה מהדהדים מימים ימימה: "הים עדיין מספר לי סיפורים מהעבר הרחוק / על ארכיפלג טרונג סה הקדוש / על קרב גאק מא לפני יותר משלושים שנה / על התקופות הקדומות שבהן אבותינו פתחו את הארץ ובנו את העיר" ("מילות הים"). זוהי המסירות הכנה למולדתה והרגשות שהיא חשה כלפי נושאי הגבול והאי של משוררת.

בשנים 2020-2021, האנושות התמודדה עם אויב "לא מסורתי": מגפת הקורונה. באותם ימים, טראן מאי הואנג וחבריה הסופרות בוועדת הסופרות של אגודת הסופרות של הו צ'י מין סיטי, למרות הסכנות, פעלו ללא לאות כדי לגייס כספים ולרכוש אורז ומוצרים חיוניים אחרים כדי לחלוק עם נזקקים. דמותן של הסופרות והמשוררות הללו, כולל טראן מאי הואנג, עוטות בגדי מגן, כובעים ומסכות כדי להילחם במגפה ריגשה עמוקות את עמיתותיהן.

"האם נבער מספיק חזק זה בשביל זה? / כשאני מביט בכפות ידינו, אני חושש להסתבך במעגל של טיפשות וחוכמה / לילה - אני והמילים הפראיות / כדי לרסן את טינתם של זרים" ("כאילו מעולם לא"). אם בשירתה של טראן מאי הואנג, דמות ה"היא" נלהבת וכואבת להקדיש את עצמה, הרי שבחיים האמיתיים היא אדם קונקרטי, מיומן ומקצועי, מוכן לחלוק ולהקדיש את עצמה.

לפני חמש שנים פרסמה טראן מאי הואנג את קובץ השירים שלה "עננים וגשם עם מילים" - קובץ שירים בעל "יופי נשי". אם שירה טובה חייבת לשאת את "זהותו" של היוצר האינדיבידואלי, אז היצירה, מצידה, כאשר היא מתעלה על האינדיבידואל, חייבת לנשום חיים כישות נפרדת, בעלת קיום עצמאי.

בנוגע לטראן מאי הואנג, מבקרי ספרות רבים רואים בה משוררת בעלת עוצמה פנימית עצומה, במיוחד בתכונותיה הנשיות. ה"אישה" בשירתה של טראן מאי הואנג תמיד סותרת את עצמה, מטילה ספק ומהרהרת ללא הרף - זהו ה"סוד" שיוצר את יופיה הנשי.

עבור המשוררת טראן מאי הואנג, עצם המסע משירת אהבה ל"רוחות הגבול" הוא בגדר תעלומה. באופן טבעי, זהו מסע... של שירה שלובשת "קול" נשי.

הודות לתרומתה לקהילה, בשנת 2021 זכתה טראן מאי הואנג בפרס הסופרת המרשימה ביותר מטעם איגוד הסופרים של וייטנאם . בשנת 2025 היא תקבל את פרס השירה לשנת 2025 מטעם איגוד הסופרים של הו צ'י מין סיטי.

מקור: https://hanoimoi.vn/tran-mai-huong-and-the-winds-of-the-coast-748006.html