הכירו את הבעלים של אוסף "אוצר קיו" הגדול ביותר בווייטנאם.

במשך למעלה מ-20 שנה, מר טראן הואו ​​טאי, איש עסקים מהו צ'י מין סיטי, הקדיש את עצמו לאיסוף ומחקר של סיפור קיאו. הקשר שלו עם עבודתו של המשורר הגדול נגוין דו הוביל אותו לחיבה עמוקה לאדמה ולאנשים של מחוז נגה אן, והוא בנה אוסף של למעלה מ-1,630 פרסומים וחפצים הקשורים לסיפור קיאו, מה שהפך אותו לאוסף הגדול ביותר בווייטנאם. עבורו, הדבר החשוב ביותר הוא להבטיח שסיפור קיאו ימשיך לחיות בחיים העכשוויים.

"ככל שאני מתעמק בסיפור קיאו, כך אני מבין יותר שמדובר במורשת גדולה באמת של העם הווייטנאמי."

מר טראן הוּ טאי, כשמסתכלים על האוסף העצום שלך של "סיפור קיאו" היום, מעטים היו מדמיינים שהמסע הזה התחיל באהבה שקטה מאוד לספרים. אז מה הוביל בן מהו צ'י מין סיטי לצאת למסע של יותר מ-20 שנה עם "סיפור קיאו" מאת המשורר הגדול נגוין דו?

איש העסקים טראן הואו ​​טאי: למעשה, בהתחלה הכל הגיע באופן טבעי. לפני יותר מ-20 שנה, כשהתחלתי ללמוד על "סיפורו של קיאו", התחלתי עם ספרים פופולריים בחנויות ספרים משומשים בגו ואפ. באותה תקופה, לא חשבתי שאגיע רחוק כמו שאני מגיע היום. המהדורות הראשונות סיפקו לי בעיקר ידע על נגוין דו ו"סיפורו של קיאו" ולא היה להן ערך אספנות כלשהו.

מאוחר יותר, כאשר עבודתי לקחה אותי למקומות רבים בארץ ובחו"ל, הייתה לי הזדמנות לבוא במגע עם מהדורות נדירות יותר. ככל שלמדתי יותר, כך הבנתי יותר ש"סיפור קיאו" אינו רק יצירה ספרותית, אלא מורשת תרבותית גדולה של העם הווייטנאמי.

איש העסקים והאספן טראן הו טאי מציג את המהדורה של "סיפורו של קיאו" המוצגת כעת בגלריית CSO. צילום: באדיבות האמן.

PV : אולי זה גם בגלל "סיפורו של קיאו" שבן מהו צ'י מין סיטי כמוך פיתח קשר כה מיוחד עם עיר הולדתו של נגוין דו?

איש העסקים טראן הוא טאי: נכון. סיפור קיאו עזר לי להבין יותר על התרבות הוייטנאמית, כולל התרבות של מחוז נגה אן. תושבי נגה אן הם מיוחדים מאוד, ותורמים תרומות רבות לתרבות ולחברה הוייטנאמית לאורך ההיסטוריה של המדינה. מכיוון שאני אוהב את סיפור קיאו ואת הארץ הזו, הפכתי כעת לבן למשפחת נגוין טיין דין.

PV : כדי לשמור על תשוקה כזו במשך יותר משני עשורים, בטח היית צריך להקריב הרבה ויתורים?

איש העסקים טראן הואו ​​טאי: אולי הדברים הברורים ביותר הם כסף וזמן. אבל מאחורי זה עומדים גם הרבה מאמץ, אינטלקט ואנרגיית חיים שהקדשתי ל"סיפור קיאו". ישנן מהדורות שקשה מאוד למצוא משום שהן הודפסו לפני זמן רב בחו"ל או קיימות בכמויות קטנות מאוד. לדוגמה, התרגום הצרפתי של אבל דה מישלס שפורסם בשנת 1883, או מהדורות כתב נום מתחילת המאה ה-20... לא רק שזה לוקח הרבה זמן, אלא שלפעמים צריך גם להיות בר מזל כדי לרכוש מהדורות כאלה.

PV : אז, בתוך מסע כה ארוך והרבה הקרבות, האם תהית אי פעם מדוע אתה עדיין ממשיך לעקוב אחר סיפור קיאו?

איש העסקים טראן הואו ​​טאי: מעולם לא. אולי לא יכולתי לדמיין שהיקף האוסף יהיה כה גדול, אבל ככל שאני מעמיק יותר, אני מבין שזהו מסע שכדאי להמשיך בו. אני חושב ש"סיפורו של קיאו" מרומם את העם הווייטנאמי דרך דמות התרבות הנודעת בעולם, נגוין דו. זה מה שגורם לי לרצות להמשיך.

"כל מהדורה היא פרוסה של תרבות, קריאה של התקופה."

PV: לדעתך, מהו ההיבט הקשה ביותר באיסוף סיפור קיאו - מציאת המהדורות או הבנת הערך של כל אחת מהן?

איש העסקים טראן הואו ​​טאי: לדעתי, הדבר הקשה ביותר אינו כסף, אלא ידע. עלינו להבין את ערכה של כל מהדורה: מתי היא הופיעה, איזה נייר נעשה בו שימוש, איזו שיטת הדפסה, מי היה המחבר, ואיזה תפקיד מילא בהיסטוריה של הוצאת "סיפור קיאו". ללא הבנה מעמיקה, קשה מאוד לבנות אוסף בעל ערך אמיתי.

PV: עם למעלה מ-1,630 פרסומים זמינים כיום, כיצד דמיינת וארגנת את "אוצר קיאו" שלך כך שהצופים יוכלו לראות את כל המסע של סיפור קיאו דרך תקופות שונות?

איש העסקים טראן הוא טאי: חילקתי את זה בצורה די ברורה לתקופות שונות. יש מהדורות בכתב נום ובכתב קואוק נגוֹ לפני 1900, לפני 1945, לפני 1975 ואחרי 1975. בנוסף, יש מהדורות מיוחדות המודפסות על נייר דו, מהדורות מוגבלות, או כאלה שחולקו כמתנות ולא למכירה. מלבד ספרים, יש גם ציורים, קליגרפיה, קרמיקה וחפצי אמנות הקשורים לסיפור קיאו.

מהדורה של "סיפורו של קיו" פורסמה לפני 110 שנה (1915). צילום: באדיבות המחבר.

PV: מבין אלפי המהדורות הללו, האם יש ספר שבולט בעיניך כ"מפגש מיוחד" עם סיפורו של קיאו?

איש העסקים טראן הואו ​​טאי: אני מאוד מתרשם ממהדורת 1917 של "קים טוי טין טו" שפורסמה בסייגון על ידי פאם קים צ'י. היא קשורה לסיפור מעניין מאוד מאת החוקר וונג הונג סן. בספרו "שמחת איסוף הספרים", כתב מר וונג הונג סן שאם מישהו מחזיק בעותק זה ומציע לו אותו, "אם אתה בקרבת מקום, אבוא לביתך בקידה של שלושה צעדים; אם אתה רחוק, אבוא בריצה". בקריאת שורות אלה הרגשתי את אהבת הספרים ואת הערך המיוחד של מהדורה זו.

מראיין: אמרת פעם, "כל מהדורה היא פרוסה של תרבות." מה גורם לך לראות את "סיפורו של קיאו" יותר מסתם יצירת ספרות?

איש העסקים טראן הוו טאי: מכיוון שכל תקופה קוראת את "סיפור קיאו" בצורה שונה. גרסה מודפסת מתחילת המאה ה-20 תשקף קבלה שונה מגרסה מאוירת עכשווית כיום. ישנם תרגומים זרים שעוזרים לנו לראות כיצד העולם רואה את נגוין דו. ישנם ציורים וקליגרפיה שמראים ש"סיפור קיאו" התקדם מעבר לספרות אל תוך אמנות, חיים ותרבות פופולרית.

"דרך סיפורו של קיאו, העולם רואה את ערכו של העם הווייטנאמי."

PV : מה שמרשים אנשים רבים הוא לא רק האוסף העצום, אלא גם הבחירה שלך לפתוח חלל תצוגה בגלריית CSO בהוי אן. מדוע אתה רוצה להביא את "אוצר קיאו" הזה לעולם האמיתי, במקום לשמור אותו כנכס פרטי?

איש העסקים טראן הואו ​​טאי: אני באמת רוצה לשתף. אני חושב שאוסף כזה לא צריך להישאר רדום במחסן או להיות שייך רק לי. יש להציג אותו כך שהציבור, במיוחד סטודנטים וחברים בינלאומיים, יוכל לגשת אליו ולהעריך אותו.

כאשר מבקרים זרים מגיעים לגלריית CSO, אני מרבה להסביר ש"סיפורו של קיאו" הוא יצירה המורכבת מ-3,254 פסוקים במשקל lục bat (שש-שמונה), ושיידרשו כמעט תשע שעות לדקלם את כולה בעל פה. הם נדהמים. ומעובדות אלו, שנראות קונקרטיות, הם מתחילים להבין טוב יותר את היקף ועומקה של התרבות הוייטנאמית.

פינת תצוגה המציגה מהדורות של "סיפורו של קיו" בגלריית CSO. צילום: באדיבות האמן.

PV: אז, לדעתך, מה צריך לעשות כדי למנוע מ"סיפור קיאו" להפוך ל"מורשת רחוקה" עבור הנוער של ימינו?

איש העסקים טראן הואו ​​טאי: אני חושב שקודם כל, עלינו לעזור לאנשים לראות את ההיבטים המרתקים של "סיפור קיאו", במקום לגשת אליו רק כשיעור ספרותי. כל אדם יכול להתחיל עם פסוק שהוא אוהב, קטע שהוא מהדהד איתו, ואז להתעמק בו. לדוגמה, אני עצמי התרשמתי מאוד מהמילה "כישרון" ב"סיפור קיאו". כשקראתי בעיון את "סיפור קיאו", גיליתי שנגוין דו מזכיר את המילה "כישרון" 28 פעמים. מכך, אני רואה דברים רבים למחשבה על טבע האדם והגורל.

PV: בתהליך הפצת אוסף "סיפורו של קיו" לציבור, מהי הדאגה הגדולה ביותר שלך, במיוחד עבור הדור הצעיר של היום?

איש העסקים טראן הואו ​​טאי: אני חושב שסטודנטים רבים כיום עדיין לומדים את "סיפור קיאו" באופן מבוסס ידע, אך לא באמת הבינו את משמעותו התרבותית. אפילו מידע בסיסי מאוד, כמו כמה פסוקים יש ב"סיפור קיאו" או כמה זמן לוקח לקרוא אותו, לפעמים לא מודגש מספיק עבורם.

אני מקווה שבתוכנית הלימודים, משרד החינוך יוכל להדגיש בצורה ברורה יותר את "הדמויות המזהות" הללו: 3,254 פסוקים בני שש-שמונה הברות; נגוין דו מוכרת על ידי אונסק"ו כדמות תרבותית עולמית... כאשר התלמידים יבינו זאת, הם יראו ש"סיפורו של קיאו" אינו רק יצירה ספרותית, אלא גם חלק מעומק התרבות והאופי הוייטנאמיים.

PV: אולי זו הסיבה שבראיונות רבים שלך, אתה תמיד מזכיר את "הערכים של העם הווייטנאמי" כשאתה מדבר על "סיפורו של קיאו"?

איש העסקים טראן הוא טאי: נכון. אני חושב שהדבר הגדול ביותר ש"נוין דו" ו"סיפורו של קיאו" מביאים הוא לא רק ספרות. העולם כבר הכיר בספרות. וחשוב מכך, דרך "נוין דו" ו"סיפורו של קיאו", העולם יכול לראות את עומק התרבות, הנשמה והכבוד של העם הווייטנאמי.

PV: תודה רבה לך, מר טראן הואו ​​טאי, על השיחה!

פִּרסוּם

מקור: https://baonghean.vn/gap-go-nguoi-so-huu-kho-bau-kieu-lon-nhat-viet-nam-10336579.html