קרא לכפר בשמו.

(GLO) - בתודעת כולם, שם הכפר הפך לדימוי יפהפה, שקשה להשאיר מאחור או לשכוח.

Báo Gia Lai•06/05/2025

לכל מקום יש דרך משלו לתת שמות לכפרים, לפעמים פשוטים וכפריים, לפעמים אלגנטיים ומסוגננים. אבל לא משנה מה, השם עדיין משקף את הרוח והמשימה של אזור, ויותר עמוק, הוא מאיר את המרחב התרבותי וההיסטוריה העשירה של הכפר. במשך זמן רב, הכפר כבר לא היה רק שם של יחידה מנהלית, אלא הפך לנשמה, להתגלמות הרגשות הקדושים של אנשיו. וכך, כאשר הוא מוזכר, ממלכה שלמה של זיכרונות מציפה בחזרה, אזור שלם של זיכרונות מנצנצים מואר.

נולדתי בכפר, גדלתי ועזבתי את הכפר כדי לנסוע רחוק. עם זאת, התמונות המוכרות של הכפר - הבריכה, הבאר, הסוללה, השדות - יישארו לנצח בזיכרוני. אני אוהב את הכפר בזכות הדברים הפשוטים והקטנים ביותר שלו: קריאת התרנגול עם שחר, רשרוש הציפורים בשקיעה, קש האורז הריחני בשדות לאחר הקציר, הדרך לבית הספר והפריחה הראוותנית המאותתת על עונת המבחנים...

הכפר שלי שוכן לצד נהר ציורי. שמו נגזר מהמאפיינים הגיאוגרפיים עוד מתקופת כיבוש הקרקעות, כפי שסופר על ידי הזקנים. בכפר שלי יש מקדש המוקדש לאל שומר הכפר ועץ אפרסמון בן מאות שנים המוכר כעץ מורשת. הכפר שלי מתגאה גם במלאכת נגרות מסורתית, שעברה מדור לדור בחמישה דורות במשפחות רבות. במהלך שנותיי הרחק מהבית, לימודים באוניברסיטה ולאחר מכן עבודה בעיר, בכל פעם שאני חושב על הכפר שלי, אני מתמלא חיבה עמוקה. קראתי לכפר שלי באהבה כה עמוקה.

משורר כתב פעם, "אנשי הכפר מדברים בקול צרוד וגס / פוגשים זה את זה, הם חולקים שמחה וצער, את הצלילים המוכרים של הכפר", מה שנשמע כל כך קרוב ונוגע ללב. שמות הכפרים בעבר היו בעיקר שמות עממיים, שנשמעו פשוטים ומוכרים, כמו גרגירי אורז או תפוחי אדמה. שמות הכפרים נקשרו לעתים קרובות לטופוגרפיה, למאפיינים ולמיקום של הכפר, לפעמים שמות של נהרות, הרים, או שמות האנשים שהיו חלוצים ויישבו את הארץ.

שם הכפר פשוט וקל לזכירה, כמו שיר ילדים, עדין כמו שיר עם. פשטות זו היא שהותירה את חותמה ועיגנה אותו, כך שלכל מקום שהאנשים הולכים, הם זוכרים ומוקירים את כפרם, והם "נשאו איתם את שם הקומונה והכפר שלהם בכל נדידה".

ביקרתי באזורים כלכליים חדשים כמו לאם הא, דה הואואי, קאט טיין (פרובינציית לאם דונג) וקבאנג (פרובינציית ג'יה לאי), וראיתי כפרים וקומונות רבים שעדיין שומרים על שמם המקורי או משלבים אותם עם שמות מקומיים. זה מראה עד כמה שמות הכפרים חשובים ומשמעותיים.

השם הוא נשמתו של כפר, גם אם פשוט וכפרי. שם הכפר תמיד קשור לאוצרות התרבות וההיסטוריים שלו. בכל פעם שהוא מוזכר, אנשים יכולים לדמיין אותו, להרגיש גאים ולהוקיר אותו. לדוגמה, קחו בחשבון את סיפור היווצרותה והתפתחותה של עיירת ההרים פלייקו. על פי תיעודים היסטוריים ודיווחים של זקנים, האזור המרכזי של פלייקו כלל בתחילה רק כפר שאוכלס על ידי הקבוצה האתנית ג'ראי, בשם פלייקו; מאוחר יותר, הוא התפצל בהדרגה ויצר כפרים אחרים.

ביניהם, פליי אופ ממוקם בלב העיר. כפר זה עדיין משמר את התרבות המסורתית היפה של הקבוצה האתנית ג'ראי והפך ליעד תיירותי אטרקטיבי. או כפר לוק ין בטיין פואוק (קוואנג נאם), כפר דואנג לאם בעיר סון טיי (האנוי). ולרוחב הארץ בצורת S הזו, ישנם אינספור שמות כפרים שהשתרשו עמוק בחייהם של האנשים, משום שהם נושאים בתוכם כוח תרבותי חזק ומתמשך.

עם הזמן ובמהלך תהפוכות החיים, אנשים עשויים להשתנות, אך הכפר לעולם לא ישתנה. שם הכפר יהפוך למורשת מתמשכת, שתתקיים לנצח. אנשים רבים חשים אכזבה ודואגים מאיחוד הכפרים, ותוהים האם השם הישן יישמר. מחשבות ודאגות אלה נובעות מאהבתם לכפרם, לכל מה שהיה חלק מהם, לכל מה שהפך לנשימתם.

חזרתי לכפר לאורך הכביש המוכר העובר לצד גדת הנהר, שקוע בזיכרונות של "שמות שנשמעים לא פואטיים אך מוכרים לי להפליא". כשעמדתי ליד הקשת המלכותית החדשה שנבנתה עם הכיתוב האדום "כפר תרבותי", רגשותיי ריחפו, וחשבתי לעצמי ששמו של הכפר אולי ייעלם, אך מהותו תישאר לנצח לאורך זמן ובלבבות כל אדם.