מקורותיה של אדמתו הקדושה של בני

מקדש מיי סון הוא קומפלקס של מקדשים ומגדלים שנבנו בתקופות שונות בהיסטוריה של צ'אמפה. שתי כתובות חשובות מסייעות לקבוע את תאריך היווסדה וחשיבותה של אדמת מיי סון.

עמוד אבן חרוט עדיין עומד במקדש מיי סון. צילום: VVT

אנדרטה מייסדת

זוהי אסטלה שנמצאה באזור קבוצת המגדלים A, מקדש מיי סון (הנשמר כיום במוזיאון הלאומי להיסטוריה). האסטלה בגובה 2 מטרים וברוחב מטר אחד, חרוטה באותיות סנסקריט משני צידיה; צד A מכיל 11 קווים, צד B מכיל 10 קווים, חלקם סדוקים או שבורים.

הכתובת על המצבה (מסומנת C 72) מציינת כי המלך בהדרווארמן הציע את הארץ והמקדש לאל בהדרווארשווארה (תואר לאל שיווה). בהתבסס על התרגום הצרפתי של לואי פינוט (1902) והתרגום האנגלי של ר.ק. מג'ומדאר (1927), תרגמנו אותה לווייטנאמית כדלקמן:

צד א': (1) יראת כבוד. יראת כבוד למהסווארה ואומה... (2) בראמה ווישנו. יראת כבוד לאדמה, לרוח בחלל, למים (3) ולחמישית, לאש. בעדות האלים, יש לי נדר לומר לאלה שמבינים: (4-5) כדי להתחרט על חטאים, לבצע מעשים ראויים לשבח ולהיות מודעים לגורל חיי האדם, המלך בהאדראוורמן, כורע לרגלי האל בהאדרוסווארסוואמי, מביע יראת כבוד ומפקיד את הקרן הנצחית בידי האל העליון בהאדרוסווארה (6) גבולות הר סולאהא במזרח, הר הגדול בדרום, הר קוצ'אקה במערב והנהר הגדול בצפון, (7) הארץ ותושביה מוצעים.

שישית מהיבול שייכת למשפחת המלוכה (8), אך המלך מצמצם אותה לעשירית, המוצעת לאלים. מי שלא יעשה את מה שנאמר (9) כל מעלותיו מלידה יוחסו לבהדרווארמן. אם מישהו יגנוב או ירס (10), אותו אדם יישא במלוא נטל חטאי האחרים הפטורים. למלך, המבין את ארבע הוודות, (11) ולפקידים ולעם, אני מצהיר: למען אהבתי, אל תהרסו את מה שאני מציע.

צד ב': (1) אם תשמידו אותו, כל מעלותיכם מחיי העבר יהפכו לשלי (2) וכל חטאיי יועברו אליכם. לעומת זאת, אם תשמרו אותו היטב (את הקורבן) (3-8), כל הזכויות יהיו שייכות לכם. שוב אני מצהיר... (9) מי שישמור אותו יקבל את הזכויות. מי שלא ישמור אותו אלא משמיד אותו, הוא עצמו יושמד... (10) בהאדרסווארסוואמי, עד.

המשך הנדר

אסטלה נוספת שנמצאה ליד אסטלה C 72, בגובה 1.08 מטר וברוחב 0.7 מטר, כוללת פינה שבורה. צד A מכיל 24 שורות של טקסט בסנסקריט (השמור כיום במוזיאון הלאומי להיסטוריה). הכתובת (מסומנת C 73A) מתייחסת למלך בשם רודרווארמן ויורשו סאמבהוווארמן.

החלק האחרון של הטקסט קובע כי המלך סאמבהוורמן הקים מקדש לאל סאמבהו-בהדרשווארה (המשלב את שם המלך ותואר האל שיווה) וחוזר על מסירת הארץ לשיווה כפי שתיעד המלך בהדרווארמן בכתובת C 72 הנזכרת לעיל, כלומר בתוך האזור "ממזרח נמצא הר סולאהא, מדרום נמצא הר לון, ממערב נמצא הר קוצ'אקה..."; ובמקביל מתפלל לאל העליון להביא אושר לממלכת צ'אמפה.

הדפסה מחודשת של כתובת C 72. מקור: EFEO

בפרט, כתובת זו מכילה שורה הקשורה לתאריך, חלק מהאותיות שחוקות ודהויות, המתורגמת כדלקמן: "במהלך שלטונו של המלך רודרווארמן, בשנת 4 (...) (...), נשרף מקדש האל העליון...". בהתבסס על הספרה "4" הנותרת ברצף בן שלוש הספרות המציין את השנה, לואי פינוט (1903) קבע כי זמן השריפה היה בתוך 100 השנים מ-401 עד 499 בלוח השנה של סאקה, המתורגם ל-479 עד 577 בלוח השנה הגרגוריאני; משמעות הדבר היא שזה היה לפני שהמלך סאמבהוווארמן בנה מחדש את המקדש החדש כדי להחליף את זה שנשרף.

אדמה קדושה שהופקדה בידי האל שיווה.

בחיבור המידע על תואר המלך והיקף האדמה שהופקדה בכתובות C 72 ו-C 73A, אנו יכולים לדמיין את מקורותיו של קומפלקס מקדש מיי סון. בסביבות המאה ה-5, מלך צ'אמפה, ששמו בסנסקריט היה בהדרווארמן, הקים מקדש לאל שיווה, ונשבע להציע אזור אדמה כקרן תמידית שהופקדה (akṣaya nivī) לאל כדי להבטיח את אושרה לטווח ארוך של הממלכה.

שריפה בתקופת שלטונו של המלך רודרווארמן הרסה את המקדש, אשר נבנה מחדש על ידי המלך שאמבהוווארמן בסביבות המאה ה-6. מלך זה לא רק המשיך את מסורת הפולחן לאל שיווה (בשילוב שם המלך עם תואר האל), אלא גם קיים את הנדר לחנוכת הארץ כפי שהוצע במקור על ידי המלך בהדרווארמן.

תוכנן של שתי כתובות מהמאות ה-5 וה-6 מגלה כי מלכי הצ'אמפה בתקופה זו זכו לתמיכתם של בני מעמד הכוהנים הברהמינים בעריכת טקסי הכתרה, סגידה לאלים, יישום לוח השנה הסאקה ושימוש בסנסקריט כדי להעביר את תוכן הוודות העתיקות.

אלו הן שתיים מהכתובות המוקדמות ביותר במיי סון, המשמשות כרמזים מרכזיים לחיבור והבנה של כתובות מאוחרות רבות, כגון כתובת C 96, המתעדת את שושלתם של מלכי צ'אמפה, כולל שלטונם של המלכים רודרווארמן וסאמבהוווארמן (עיתון קוואנג נאם באינטרנט, 5 בפברואר 2023); או כתובת C 147 על לוח אבן על גדת נהר ת'ו בון, המתעדת אזורי גבול התואמים לגבולות הארץ שהמלך בהדרווארמן הפקיד בידי האל שיווה.

השם בהדרווארמן מספק גם רמז לפענוח תואר בטקסט סיני מהמאה ה-6. האם "בהדרווארמן" יכול להיות המלך "פאם הו דאט/פאם טו דאט", המלך שסגולותיו "זכו לשבחים על ידי אנשי הדי" באסטלה עתיקה על גדות נהר הואאי, כפי שתועד בספר הסיני "שוי ג'ינג ג'ו"?

מקור: https://baodanang.vn/khoi-nguon-dat-thieng-my-son-3026455.html