המולת דצמבר בעיר הולדתה הישנה

[מודעה_1]
בחודש האחרון של החורף, גדת הנהר הייתה צהובה בוהקת מפרחי קנולה. פרחי שואן בכניסה לכפר נפלו בסגול על דרך הכפר. בגינה, ניצני אשכוליות התבלטו בפרחיהם הלבנים, פרחי אפרסק חיכו בהיסוס לפרוח. הרוח עדיין הייתה קרה אך לא מקפיאה. הגשם הקל היה כמו ערפל מעופף. יחד עם צבעי הפרחים, העצים, הרוח הקלה, הגשם המעופף, הצלילים שלא היה באף חודש אחר באזור הכפרי הישן נראו שוקקים וקוראים לבוא האביב.

Hình ảnh những ngày cuối năm đầy quen thuộc trong ký ức người Việt. (Tranh minh họa của Trần Nguyên)

תמונות של הימים האחרונים של השנה מוכרות בזיכרונותיהם של העם הווייטנאמי. (איור מאת טראן נגוין)

בבקרים של דצמבר, אנשים שוקקים אנשים שקוראים זה לזה ללכת מוקדם לשדות ולזרוע את השורות האחרונות של אורז חורף-אביב, לחפור את השורות האחרונות של תפוחי אדמה לפני טט, ולסיים לשתול חצילים... למרות שכולם עסוקים וממהרים, כולם עליזים ומשוחחים בהתרגשות על מחירי הסחורות בכל מפגש של שוק טט באזור. מחכים ליום שיפסיק ללכת יחפים ובכובעים מלאים בשדות, הם יזמינו זה את זה ללכת לקנות לטט.

בלילות דצמבר נשמעים קולות גלגלי ניקוז מים. מול בית הכפר הקהילתי, מקדש הכפר וכנסיית המשפחה, יש בריכות דגים - שנבנו מאדמה - כך שלילות דצמבר, מקצה אחד של הכפר ועד קצהו השני, מהדהדים בקולותיהם המהירים של גלגלי ניקוז מים. אנשים דגים בלילה כדי לתפוס דגים בזמן כדי למכור אותם בשוק המוקדם, להשיג כסף לטט ולהימנע ממבוכה מילדים גונבי דגים, שהם מאותה משפחה ואותה כפר.

הרחת דגים היא משחק מרגש ביותר שקורה רק פעם בשנה, ולכן הילדים מצפים לו בקוצר רוח. בימי בית הספר, כשאמם קוראת להם, קולם צרוד, אך הם עדיין ישנים עד מאוחר. אבל בלילות דצמבר, כל הילדים ערים לגמרי בגלל נקישת גלגל המים. הם מייחלים שהבוקר יגיע במהרה כדי שיוכלו לשכשך בבוץ, לצחוק ולשחק בשמחה, להתווכח ולצרוח מכאב בגלל צביטה על ידי סרטנים.

מוקדם בבוקר דצמבר, הדהד הכפר מצווחי חזירים. בדרך כלל, רק מדי פעם משפחה הייתה מוכרת חזירים לחתונות או הלוויות. אבל בסוף דצמבר, כל משפחה הייתה מוכרת חזירים כהכנה לשלושת ימי הטט. חלק מהמשפחות היו "נוגעות" בבשר עם שכנים וקרובי משפחה, בעוד שאחרות היו מוכרות אותו לסוחרי חזירים. קול צווחי החזירים ברחבי הכפר סימן טט מלא באזור הכפרי באותה תקופה.

ליל דצמבר מהדהד בצליל טחנת האורז, בצליל החבטה של העלי האורז, כך שהגרגירים שנבחרו בקפידה שאוחסנו במהלך השנה יכולים להפוך לאורז לטט, אורז דביק, מרק מתוק, באן צ'ונג ובאן טט. יתרה מזאת, אחרי טט, נוכל להירגע מבלי "לגעת" במכתש ובעלי, ועדיין שיהיה לנו אורז לאכול וסובין כדי "להאכיל" את זוג החזירים החדש.

לדצמבר יש הד מוזר על כביש הלבנים של הכפר. זה לא הצליל היבש והעמום של קבקבי עץ, הצליל המוכר של נעלי ה"ג'יה דין" של הנכבדים כשהם הולכים לבית הקהילה לפגישות הכפר, אלא צליל סוליות הנעליים המערביות, צליל הקבקבי "המודרניים" של אנשים שחוזרים הביתה לחגוג את טט. צליל מוזר זה גובר מדי שנה, מה שהופך את טט באזורים הכפריים לצבעוני ועשיר יותר בקולינריה מאשר בשנים קודמות.

בדצמבר, נשמע קול הומה מחוץ לשדות קנה הסוכר. קולות של אנשים קוראים זה לזה, קולות של סכינים חותכות קנה סוכר, קולות של עגלות שוורים הנושאות קנה סוכר לבית בד המולסה ומשנעות אותו לשווקי טט המקומיים. קנה סוכר לא רק יוצר מולסה לאביב, מספק כיבוד לקיץ, יוצר קישוטים למגשי "צפייה בירח" בסתיו... קנה סוכר הוא גם מנחה הכרחית במהלך חג הטט באזור הכפרי העתיק. קנה סוכר עם צרורות עלים ירוקים חתוכים בקפידה ומונחים משני צידי המזבח משמשים כ"מוטות נשיאה" עבור האבות לנשיאת מנחות צאצאיהם לאחר טקס הורדת תורן הדגל.

Tháng cuối năm, xoan đầu làng khoe sắc tím. (Tranh minh họa của Mai Xuân Oanh)

בסוף השנה, עצי הקסואן של הכפר פורחים בסגול. (איור מאת מאי שואן אואן)

בדצמבר, כבשן המולסה בקצה הכפר משמיע את צליל החריקה של מכונת כבישת קנה סוכר פרימיטיבית. צליל מיץ קנה סוכר הזורם לתוך הסיר. צליל הנחירה של תאו ההולך מסביב ומושך באיטיות את העגורן כדי לסובב את המכונה. מרחב הכפר בדצמבר נראה כאילו הוא מתעבה למולסה זהובה. מולסה משמשת להכנת צ'ה לאם, באן גאי וצ'ה קו. מולסה משמשת לאכילה עם באן צ'ונג, באן ג'יו, באן דוק... מולסה הכרחית במהלך חגי הטט של הכפר באותה תקופה.

עבור ילדים זללנים, דבש הוא "מרשים" ביותר. כשהם שוכבים במיטת קש עם מבוגרים שצופים בסיר הבאן צ'ונג הרותח, וקונים מאמם בטטות צלויות ריחניות וקצת דבש שנשאר לבישול מרק מתוק, הם מיד חשבו על "חודש הבטטה" עליו דיברו המבוגרים בדצמבר, החודש בו הם זוכים לאכול בטטות טבולות בדבש. אין צורך להבין את המשמעות העמוקה. במשחק העממי, יש בטטות ודבש: "נו נא נו נונג/ הביוב בפנים/ הדבורה בחוץ/ בטטות טבולות בדבש..."!

דצמבר באזור הכפרי הישן היה שוקק חיים ורועש עד ה-23 בדצמבר. לאחר יום שליחת אלי המטבח לשמיים וטקס הנפת העמוד, צלילים אלה כבר לא רחשו סביב גדרות הבמבוק של הכפר, אלא נראו כאילו התעדנו והתנשאו גבוה על העמודים שניצבו מול כל בית. זו הייתה ההרמוניה של הגונגים הקרמיים, פעמוני הטרקוטה והמנחות התלויים סביב העמוד, צליל הרשרוש של עלי הבמבוק הירוקים בראש העמוד, צליל הרפרוף של הדגלים האדומים עם ברכות כתובות עליהם מתנופפים ברוח החדשה...

בעקבות הרוח, השמיים מתרוממים לפתע גבוה. להקות של סנוניות עפות הלוך ושוב, שוזרות את כנפיהן. אור השמש הוורדרד עולה עם חודש דצמבר, וקורא לאביב לחזור.

[מודעה_2]
מָקוֹר