אומני ואן קיו משמרים את התרבות האתנית.

בתנאי החיים המודרניים של ימינו ועם חילופי תרבות חזקים, המאפיינים התרבותיים המסורתיים של מיעוטים אתניים באזור דועכים בהדרגה. מר הו ואן ת'ונג (אם הואן), בן למיעוט אתני ואן קיו בכפר בה טאנג, בקהילת בה טאנג, במחוז הואנג הואה, במחוז קוואנג טרי , תמיד מודאג מכך. למרות הקשיים בחיי היומיום שלו, הוא עדיין מקדיש את עצמו למציאת דרכים לשמר ולקדם את הזהות התרבותית של קבוצתו האתנית בשיטות המעשיות ביותר.

מר ת'ונג (שני מימין) מדריך צעירים בכפר כיצד להשתמש בכלי נגינה מסורתיים - צילום: ML

מנעוריו, מר ת'ונג גילה חיבה מיוחדת לתרבות המסורתית של אנשי ואן קיאו, ובמיוחד לכלי הנגינה שלהם, שירי העם וריקודי העם. באירועים חשובים בכפר כמו פסטיבל הקציר, פולחן הרוחות, פולחן החיים, חתונות והלוויות, הוא תמיד היה מגיע לצפות ולבחון כיצד המבוגרים מבצעים את הטקסים, משתמשים בכלי נגינה ושרים שירי עם.

צלילי כלי הנגינה השונים ומנגינות העם שהדהדו במהלך טקסים אלה תמיד ריתקו אותו. כשראה את אהבתה המיוחדת של בתו לשירי העם ולריקודי עמה, לימד האב את ת'ונג את היסודות.

לאחר שלימד אותו אביו, הוא התאמן באופן קבוע ולמד מאומנים מבוגרים יותר באזור. ככל שגדל, באמצעות אינטראקציות עם צעירים בכפר לאחר העבודה, השתתפות בפסטיבלים או יציאה לנגן מוזיקה מסורתית, היו לט'ונג יותר הזדמנויות ללמוד ולתרגל מוזיקה מסורתית. למרות היותו עסוק בחקלאות, הוא מעולם לא הפסיק לחקור, ליצור ולשפר את כישוריו בשימוש בכלי נגינה מסורתיים. בכל פעם שהיה לו זמן פנוי, הוא היה מנגן לעתים קרובות בכלי הנגינה המסורתיים שלו, כשהוא רואה בהם את חבריו הקרובים.

יש לו הבנה מעמיקה של כל כלי הנגינה המשמשים בפסטיבלים של אנשי ואן קיו, והוא יודע איזה כלי מתאים לאיזה שיר עם ובאיזה הקשר ספציפי. הוא בקיא בנגינה על כלים רבים, כולל הקשים ביותר כמו: מצילות, אברי פה, קרנות, לוטות טא לו, לוטות טואה ותופים.

לצד שיפור כישורי הנגינה שלו, הוא למד כיצד ליצור כלי נגינה בתקווה למנוע את היעלמותם של כלי הנגינה הייחודיים של עמו. עד היום, הוא שלט בייצור הלוטות טואה וטא לו, והוא ממשיך ללמוד את כישורי ייצור החן בה וסוגים אחרים של חלילים ומחלילים.

מלבד היותו מוזיקאי מיומן, הו ואן ת'ונג בקיא מאוד גם במנגינות עם מסורתיות, במיוחד בשירה של טא וואי ו-XA נוט - שתי מנגינות הנחשבות לפופולריות, הייחודיות והקשות ביותר לשירה בקרב אנשי ואן קיו.

בהתאם לנסיבות, הזמר ילחין וישיר את השיר בעצמו, ייצור את המילים תוך כדי תנועה, תוך הקפדה על כך שהמנגינה, האינטונציה והקצב ישתלבו עם הכלים הנלווים, ועדיין יביעו את מחשבותיו, רגשותיו ותחושותיו בצורה העמוקה ביותר האפשרית.

לכן, סגנון שירה זה דורש מהזמר אוצר מילים עשיר, הבנה עמוקה של החיים והמנהגים של קבוצתו האתנית וניסיון חיים עמוק. מר ת'ונג, העומד בדרישות אלו, הוא תמיד הדמות המובילה בחילופי שירים עממיים, במיוחד בחתונות, טקסים ופסטיבלי קציר.

בהתבסס על המנגינות המסורתיות של הקבוצה האתנית ואן קיו, הלחין מר ת'ונג מילים לשירים בעלי נגיעה מודרנית, אשר זכו לשבחים רבים, כגון שירים על אהבה למדינה; אמונה במפלגה ובנשיא הו צ'י מין; ובניית סולידריות בתוך הקהילה...

באופן מקומי, הוא אחד האומנים הבודדים המסוגלים ליצור יצירות מקוריות, ולכן תמיד מוזמן להשתתף בתוכניות תרבותיות ואמנותיות, תחרויות והופעות. הוא מחבר באופן יזום קבוצות של אנשים בעלי אותה תשוקה להחליף רעיונות וללמוד זה מזה בתקופות של חוסר פעילות חקלאית או במהלך פסטיבלים, ומעורר השראה ומדריך באופן פעיל חברים אחרים.

"אני גאה מאוד בתרבות האתנית שלי, אולם המציאות היא שהיבטים תרבותיים מסורתיים נעלמים בהדרגה, במיוחד כלי נגינה ושירי עם. פחות ופחות קשישים משמרים אותם, ומעט צעירים לומדים להמשיך את המסורת. יש לי את היכולת ללמד, אך לעיתים רחוקות יש לי את ההזדמנות, בין היתר עקב קשיים כלכליים בארגון שיעורים וחוסר התלהבות בקרב צעירים. אני מקווה שהרשויות המקומיות ימצאו דרכים לעודד צעירים ללמוד ולהשתמש בכלי נגינה ושירי עם מסורתיים, ויספקו תמיכה כספית להזמנת אומנים ללמד כדי שנוכל לשמר את התרבות הייחודית של אנשי ואן קיו", הביע מר ת'ונג את משאלתו.

מין לונג

מקור: https://baoquangtri.vn/nghe-nhan-nguoi-van-kieu-bao-ton-van-hoa-dan-toc-187722.htm