ספרו של פרופסור בוי שואן באו - צילום: ט. דיאו
הספר "רומן וייטנאמי מודרני 1925-1945: לידה והתפתחות" היה במקור עבודת הדוקטורט השנייה (המשלימה) שהגיש הסופר בוי שואן באו יחד עם עבודת הדוקטורט הראשונה (העיקרית) שלו כדי לקבל תואר דוקטור לאומי בספרות באוניברסיטת סורבון (צרפת) בשנת 1961.
בשנת 1972 פורסמה הדיסרטציה כספר בסייגון בסדרת הספרים מדעי החברה והרוח.
בשנת 1985 הוא הודפס בפריז בסדרת הספרים דונג מוי. ספר זה היה התרגום הוייטנאמי הראשון מהמהדורה הצרפתית שהודפסה בפריז.
לדברי המתרגמת נגאן שוין, למרות שמדובר היה בתזה משלימה, למעשה מדובר היה בעבודה מחקרית ספרותית קפדנית ורצינית.
הספר מגלה כי המחבר בוודאי קרא כמות עצומה של חומר, לא רק רומנים מהתקופה 1925-1945, אלא גם עיתונים מאותה תקופה ומחקרים קודמים על תולדות הפרוזה הוייטנאמית המודרנית.
גישתו של בוי שואן באו בחקר הרומנים הווייטנאמיים המודרניים היא לבחון את השפעת הספרות הצרפתית על הספרות הווייטנאמית. השוואה זו שימושית מאוד לחוקרים החוקרים פרוזה וייטנאמית מודרנית במחצית הראשונה של המאה ה-20.
יתרון נוסף של הספר טמון בגישתו האנליטית וההערכהית ליצירותיהם של הסופרים הנבחנים. הוא קורא את הטקסטים בקפידה כדי לספק פרשנות יסודית וקפדנית.
לדברי המתרגם, בעוד שחלק מהערכותיו של בוי שואן באו בהחלט עדיין פתוחות לדיון, גישתו ההוגנת והאובייקטיבית למחקר ספרותי היא בעלת ערך ללא ספק.
לדברי פרופסור טראן דין סו, על ידי התעמקות בספר, הקוראים יקבלו גישה למידע בעל ערך, יצירות פחות מוכרות ותצפיות מעמיקות של בני דורו.
המחבר מפגין את תכונותיו של מחנך בעל כישרון אנליטי חד בפירוש הדימויים ברומנים מהמחצית הראשונה של המאה ה-20.
עם זאת, מר טראן דין סו הצביע גם על כמה מגבלות בלתי נמנעות של פרויקט שנבנה לפני כמעט 70 שנה.
הספר מכיל הערכות לא מספקות של סופרים ויצירות מסוימים, השונות באופן משמעותי מהדעות הרווחות כיום, למשל בנוגע לת'אץ' לאם.
הספר חסר מחקר על שני סופרי פרוזה חשובים מתקופה זו, קים לאן ונאם קאו. הוא גם משמיט יצירות בעלות ערך ריאליסטי עמוק כמו *הדרך ללא מוצא*, *הסוללה השבורה*, *כיבוי האורות*, *צ'י פאו*, *חיים בריקבון*...
יתר על כן, חלק מהמידע בספר אינו עדכני. כאשר הוא דן בלידתה של הפרוזה הוייטנאמית, בוי שואן באו עדיין משתמש ב-1925 כנקודת ייחוס - השנה שבה הופיעו שתי יצירות: "האבטיח האדום" מאת נגוין טרונג ת'ואט ו"טו טאם" מאת הואנג נגוק פאץ'.
עם זאת, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהרומן של נגוין טרונג צ'ואן, "המורה לזארו פיין", שפורסם בסייגון בשנת 1887, נחשב לרומן הראשון שנכתב בכתב הלאומי הווייטנאמי.
בסופו של דבר, פרופסור טראן דין סו עדיין רואה בספר מקור מידע רב ערך לכל מי שמעוניין ללמוד על רומנים וייטנאמיים ולקהל קוראים רחב.
[מודעה_2]
מקור: https://tuoitre.vn/thuo-khai-sinh-cua-tieu-thuyet-viet-nam-hien-dai-20240627103301935.htm
תגובה (0)