וייטנאמית מוזרה אך מוכרת

עם עובי של כמעט 300 עמודים, "וייטנאמית מוזרה אך מוכרת" (שפורסם לאחרונה בהוצאת טרה), הוא ספרה האחרון של פרופסור חבר טרין סאם, מומחית מובילה במחקר והוראת בלשנות בארצנו כיום.

ממציאות הקיום וההתפתחות של השפה הווייטנאמית המודרנית, הספר "וייטנאמית מוזרה אך מוכרת " (הכולל 23 מאמרים תמציתיים) הביא את הקוראים שוב ושוב לתגליות מעניינות ועמוקות של השפה הווייטנאמית באמצעות גישת הבלשנות הקוגניטיבית.

הרגל של העם הווייטנאמי להשתמש בשפה כאינסטינקט הישרדותי

לדברי המחבר טרין סאם, בלשנות קוגניטיבית היא ענף מדעי החוקר את השפה כפעילות של התודעה, תוך התמקדות באופן שבו אנשים משתמשים בחשיבה ובתפיסה כדי ליצור ולקלוט שפה . בלשנות קוגניטיבית רואה בשפה לא רק כמערכת של כללים, אלא גם קשורה קשר הדוק לתפיסת העולם האנושית. כאשר משתמשים בשפה, אנשים משתמשים בה גם ברמה התרבותית והקוגניטיבית של כל היבטי החיים החברתיים.

זו הסיבה שלווייטנאמים יש ניבים רבים בנוגע לשימוש בשפה, לדוגמה: מילים לא עולות כסף לקנות/בחרו את המילים שלכם כדי לרצות זה את זה, מילים מביאות דם... לסינים יש גם אמרה: " מילה אחת שנאמרת , ארבעה סוסים בקושי יכולים להדביק אתכם ", כלומר ברגע שמילה נאמרת, אי אפשר לחזור בה. הניבים הנ"ל נועדו להדגיש את החשיבות של זהירות בעת דיבור ושימוש בשפה... זהו ביטוי של בלשנות קוגניטיבית.

מנקודת מבט אקדמית, "וייטנאמית מוזרה אך מוכרת" הוא מחקר ראוי לציון שהמחבר פרסם בהרחבה לקוראים.

צילום: הא טונג סון

לאור האפיסטמולוגיה במסגרת הבלשנות, "וייטנאמית מוזרה אך מוכרת" הוא ספר העוסק בהרגלי השימוש בשפה של העם הווייטנאמי הקשורים לתהליך ההתפתחות של ההיסטוריה והציוויליזציה של המדינה.

במאמר " התחום הקונספטואלי של נהרות ומים בתפיסת העם הווייטנאמי" ובמאמר " התחום הקונספטואלי של נהרות ומים בתפיסת העם הדרומי" , הציג המחבר השערות משכנעות. מאז ימי קדם, העם הווייטנאמי קישר את חייהם קשר הדוק לנהרות ולמים, ולכן שפתם האקספרסיבית של העם הווייטנאמי אינה ניתנת להפרדה מהמים כמרכיב מכריע בהישרדות. לכן, לעם הווייטנאמי יש גם מאפיינים של רכות, גמישות, גמישות ונזילות כמו מים. מנקודת מבט מעשית זו, הגיע טרין סאם למסקנה: היכולת להסתגל ולאזן היא סוד ההישרדות של העם הווייטנאמי לאורך הדורות. זו הסיבה שנהרות ומים ממלאים תפקיד פופולרי מאוד בחיי הלשון של עמנו. משם, מחבר הספר "וייטנאמי מוזר אך מוכר" העיר הערה מעניינת מאוד: הולכים על החוף אך עדיין משתמשים במילה "דונג לוי" - "דונג לוי" כדי לבקר זה את זה, "דונג לוי" מהמשרד, "דונג לוי" מהכיתה; הולך על החוף אבל עדיין מבקש טרמפ (לחצות את הנהר), על החוף אבל עדיין משתמש ב"בן" (תחנת אוטובוס)...

השפה הוייטנאמית המוזרה אך המוכרת מראה שהשפה תמיד משקפת היבטים של תפיסה, ידע, תרבות ורמת ציוויליזציה של אנשים בחברה המתפתחת ללא הרף.

תיאוריה שנלקחה מהפרקטיקה

Đó là hướng nghiên cứu rất thuyết phục của PGS Trịnh Sâm trong Tiếng Việt lạ mà quen. Viết về lý luận ngôn ngữ nhưng anh không áp đặt một cách cứng nhắc những nhận định mang tính khoa học vào thực tế sử dụng ngôn ngữ của người Việt. Vì thế Tiếng Việt lạ mà quen là những bài học thực tế về ngôn ngữ học tri nhận, giúp người đọc hiểu hơn về đời sống ngôn ngữ của xã hội mà chúng ta đang sống.

במאמר " סגנונו הלשוני של הנשיא הו צ'י מין מנקודת מבט של בלשנות קוגניטיבית" , המחבר החל מהרגלי השימוש הלשוני של הנשיא הו צ'י מין עם קריטריונים ברורים מאוד כגון מה לכתוב, למי לכתוב, איך לכתוב. זה היה משהו שהנשיא הו צ'י מין פתר כמעט בצורה מושלמת, ובכך יצר את סגנונו הלשוני. במאמר מפורט זה, המחבר הזכיר את הסוגיות הבולטות בסגנונו הלשוני של הו צ'י מין מנקודת מבט של בלשנות קוגניטיבית. אלו הן הסוגיות: מטאפורה מושגית וחקר שפתו של הו צ'י מין; תורת ההתגלמות וחקר שפתו של הו צ'י מין; המאפיינים הבולטים וחקר שפתו של הו צ'י מין. מהעדויות הטקסטואליות הספציפיות במורשתו הלשונית, המחבר טרין סאם מוצא כי: עם שלוש ההנחות המפורטות לעיל, ניתן לציין ולראות שזוהי גישה הסברית, אשר בוודאי תהפוך את תמונת המחקר של מחשבתו של הנשיא הו צ'י מין בכלל, ואת סגנונו הלשוני בפרט, לעשירה ומקיפה יותר.

כלומר, בלשנות קוגניטיבית היא מפתח יעיל לפתיחת דלתות חדשות בחקר סגנון השפה, החל ממחבר ספציפי ועד לשפה של אומה שלמה. זוהי גם התרומה המשמעותית ביותר של פרופסור חבר טרין סאם דרך הספר "וייטנאמית, מוזרה אך מוכרת".

פרופסור חבר ד"ר טרין סאם, מחבר הספר "וייטנאמית מוזרה אך מוכרת"

צילום: NVCC

הקשר האינטימי בין שפה לתרבות

בווייטנאמית, מוזרה אך מוכרת, הסופר עבר מההרגל של שימוש באמצעים רטוריים בשפה של העם הווייטנאמי כמו מטאפורה, מטונימיה... כדי להבין טוב יותר את משמעות השפה הווייטנאמית, כולל מדיבור ועד יצירות ספרותיות ושירה. זה ניכר בבירור כאשר מתייחסים למקרה ספציפי: שירו ​​של הסופר נגוין קים הוי, סופר מבריק מדאנאנג, היה עדין מאוד בשימוש במטאפורה: "מטאפורה פואטית, סוג המטאפורה המופיעה בספרות, נושאת פחות או יותר את הסימן האישי של הסופר: Anh hoang hon, Dai Lai also hoang hon/Chieu thuong dot hai co tam… Dai Lai hoang hon anh also da suo/Hai con duong do duong da duong ( Hoang hon Dai Lai , Nguyen Kim Huy)". זהו אור השירה וגם אור התרבות שמקרין מיופיו של הסגנון הלשוני.

בהתבסס על תיאוריית הבלשנות הקוגניטיבית, הספר "וייטנאמית מוזרה אך מוכרת" (Strange but Familiar Vietnamese) ציין כי שפה היא מראה המשקפת את האופן שבו אנשים תופסים את העולם הטבעי והחברתי. תרבות חברתית כוללת את תחום השפה בו אנשים משתמשים מדי יום באמצעות דיבור וטקסט כתוב. ככל שהתרבות גבוהה יותר, כך השפה מעודנת ויפה יותר. הספר "וייטנאמית מוזרה אך מוכרת" הוכיח בהצלחה אמת זו.

קריאת וייטנאמית, מוזרה אך מוכרת, הקוראים ייחשפו גם לנושאים מעניינים אחרים במסגרת הבלשנות הקוגניטיבית. לדוגמה: מטאפורה מושגית, אינטראקציה תרבותית, חשיבה לשונית, וייטנאמית מעניינת...

פרופסור חבר ד"ר טרין סאם, מרצה לשעבר בפקולטה לפילולוגיה - אוניברסיטת קוי נון לחינוך (כיום אוניברסיטת קוי נון), מרצה בפקולטה לפילולוגיה - אוניברסיטת הו צ'י מין סיטי לחינוך. הוא הקדיש את חייו למחקר והוראת בלשנות ברמות התואר הראשון והשני. מתוך עיסוק במחקר והוראת שפות, טרין סאם כתב את "וייטנאמית מוזרה אך מוכרת" כפרסום וגם כדי להפיץ את הידע העדכני ביותר שעדכן. סגנון הכתיבה של טרין סאם תמציתי ותמציתי, הנושאים והרעיונות מוצגים בצורה ברורה וספציפית, ומרמזים לקוראים על אהבה לווייטנאמית כשפת אם מנקודת מבט אקדמית של בלשנות קוגניטיבית. משם, "וייטנאמית מוזרה אך מוכרת" תורמת להצעת הקוראים להבנה טובה יותר של וייטנאמית, אהבה רבה יותר לווייטנאמית, וראיית העושר והיופי של וייטנאמית. וכך , "וייטנאמית מוזרה אך מוכרת" היא אחת היצירות החשובות שפרסמה הוצאת הספרים טרה בסדרת הספרים "וייטנאמית עשירה ויפה" עם דברים שימושיים ומעניינים רבים.

מקור: https://thanhnien.vn/tieng-viet-la-ma-quen-185251121101658901.htm