"הסתגלות" לבינה מלאכותית, שימור תרבות.

VHO - ארגון האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות (אונסק"ו) פרסם זה עתה אזהרה: הפיתוח המהיר של טכנולוגיית תרגום אוטומטי מבוססת בינה מלאכותית דוחף אלפי שפות אל סף הכחדה.

אזהרה מדאיגה. ברגע שמכשירי תרגום בזמן אמת כמו אוזניות המופעלות על ידי בינה מלאכותית או משקפיים חכמים יאפשרו למשתמשים לתקשר ישירות בשפת האם שלהם על ידי המרה מיידית של דיבור וטקסט, תתעורר בהכרח שאלה: האם באמת הכרחי להשקיע כסף וזמן בלימוד שפות זרות?

יתר על כן, מומחים מזהירים כי נוחות זו עלולה להפחית את המוטיבציה ללמוד שפות זרות, ובכך להאיץ את פישוט הדקדוק ולצמצם את אוצר המילים בשפות רבות. הם גם צופים כי היכולת לחבר את ההמונים, כמו אנגלית, תהפוך לדומיננטית, וחוזים כי עד שנת 2100, מספר השפות שעדיין בשימוש עשוי לרדת לכ-600, לעומת למעלה מ-7,000 כיום.

על פי אונסק"ו, כמעט 3,000 שפות ברחבי העולם נמצאות בסכנת היעלמות, בעוד שיותר מ-200 שפות לא מדוברות מאז 1950 עקב מחסור בדוברים.

מלבד הדאגה שאלפי שפות נעלמות בהדרגה מכדור הארץ הזה, יש דאגה נוספת, מדאיגה אף יותר: אובדן " ריבונות " השפה.

כמרכיב של תרבות, שפה אינה רק כלי לתקשורת אלא גם "נשמה", המכילה ידע, תרבות, מראה המשקפת ומשמרת את החשיבה, הזהות והידע הילידי של אומה. השפה מגלמת ערכים, סמלים, נורמות חברתיות, ומבטאת את כל הפעילויות של קהילה ואומה.

עם זאת, מכיוון שבינה מלאכותית מאומנת בעיקר באמצעות נתונים מאנגלית, קיים סיכון גבוה לפספס או לפרשנות שגויה של הקשרים מקומיים. דבר זה משפיע ישירות על היעילות בתחומים כמו שירות לקוחות, פיננסים ושירותים ציבוריים - שבהם דיוק והתאמה תרבותית הם קריטיים.

לכן, המושג "בינה מלאכותית ריבונית" מתפתח כמגמה משמעותית. מדינות מתמקדות יותר ויותר בפיתוח ובקרה של מערכות בינה מלאכותית המתאימות להקשרים המשפטיים, הלשוניים, התרבותיים והנתונים שלהן. זה חשוב במיוחד כאשר בינה מלאכותית מטפלת בכמויות גדולות של נתונים רגישים במגזרים כמו תרבות, בריאות , פיננסים ושירותים ציבוריים.

דוגמה בולטת לכך היא הודו, מדינה שבנתה בהצלחה מערכת אקולוגית דיגיטלית עם פלטפורמות כמו Aadhaar (זהות דיגיטלית) ו-UPI (תשלומים אלקטרוניים). על ידי אימוץ סטנדרטים פתוחים והדגשת רב-לשוניות, הודו יצרה סביבה טכנולוגית גמישה המשרתת ביעילות חברה בעלת שפות ותרבויות מגוונות.

לקחים מהודו מראים שעתידה של הבינה המלאכותית אינו טמון בהתמקדות במספר מצומצם של מודלים גלובליים, אלא ביכולתה להסתגל לאזורים ספציפיים. מערכת אקולוגית בת קיימא של בינה מלאכותית חייבת להבטיח שקיפות, להגן על נתונים ולבנות אמון משתמשים.

בעידן הגלובליזציה 4.0, העולם שטוח, אך למרבה הצער, שפה, כתיבה, ובאופן רחב יותר, תרבות, אינן יכולות להיות "שטוחות". רב-לשוניות היא הבסיס לגיוון תרבותי, מדיניות חיונית שאונסק"ו נקטה בה זה מכבר. אך מה יקרה אם מדינות יעשו את ההפך, יתאימו את השפה, התרבות והנתונים שלהן כדי להתאים למערכת האקולוגית האוניברסלית של בינה מלאכותית?

בהתבסס על הצלחתה של הודו, האתגר העומד בפני מדינות רבות אחרות נותר: כיצד לאמץ מערכות בינה מלאכותית שהן גם גלובליות וגם משקפות מאפיינים לאומיים? במילים אחרות, כיצד להפוך את הבינה המלאכותית מטכנולוגיה אוניברסלית למערכת גמישה, רב-לשונית ורב-תרבותית?

ככל הנראה, הבעיה אינה פשוטה, אך יש להתמודד איתה.

מקור: https://baovanhoa.vn/the-gioi/tiep-bien-ai-bao-ton-van-hoa-225867.html