למצוא את הים בהרים

VHXQ - על רכס הרי טרונג סון הגלי, שם חיות הקבוצות האתניות קו טו, גיי טרינג ושי דאנג, נראה שהים עדיין נוכח איפשהו בדפוסי בדי הברוקאד שלהם, במוטיבים של בתי הכפר שלהם ובצליל הגונגים במהלך פסטיבלים. זה כמו תזכורת למקורות הקדומים של הים והאיים, והשתקפות של כמיהתם לאוקיינוס.

בנות קאטו בתלבושות ברוקאד מסורתיות. צילום: שואן היין

כשמבקרים ברמות וחווים את חייהם של קהילות מיעוטים אתניים, אפשר לשמוע בקלות סיפורים עתיקים המשמרים את החוט הבלתי נראה המחבר את ההרים והיערות עם הים. דמיינו לעצמכם צפייה בנשות קו טו אורגות ברוקדה, כל חרוז לבן נוצץ ארוג בגלים, מערבולת, עלי בטל והשמש... או, ליד גבול וייטנאם-לאוס, לשמוע את אנשי גי טריאנג מדמים את העיגולים הקונצנטריים בדוגמאותיהם למערבולת בין הים לעמק ההרים. אנשי שֶׁה דַאנג מעבירים את זרימת החיים למקורותיהם בדוגמת הקראם, המעוצבת כזנב דג, ומעוררת את הרעיון שמקור החיים באוקיינוס ​​העצום ובנהרות.

... כמו הד גלי האוקיינוס

ב"שפה החזותית" של צבעי הברוקאד, שחור מסמל בדרך כלל את היער, צהוב מייצג שאיפה, אדום את השמש והחיים, צמחי אינדיגו, ולבן מעורר טוהר. בהתאם לידיהם המיומנות, כל אישה צעירה משלבת צבעים ושוזרת דוגמאות לסיפור ייחודי. חלק מהבדים מספרים על הכפר, חלקם מזכירים אבות קדמונים, וחלקם משחזרים השקפת עולם שלמה. כולם כמו "נהר של זיכרונות", שבו הים זורם בשקט בין אצבעותיהם, מחלחל לכל חוט.

בטרא מיי, אנשי הקו, קא דונג ושי דאנג אורגים לעתים קרובות דוגמאות בצורת שיניים מסור, משולשים ויהלום. דוגמאות אלה מעוררות דימויים של גלים מתנפצים, משטחי אגם מנצנצים או זרמים אדומים ושחורים מסתחררים. אפילו בקהילות שפחות קשורות לים, כמו אנשי המואנג שהיגרו לאחרונה מהצפון לטרא מיי, כמה דוגמאות גלים מופיעות על גרמי מדרגות עץ, עדות לחילופי תרבות.

פעמים רבות, כשאני משתתף בפסטיבלים של אנשי ההר, כאשר הגונגים עולים וריקוד הטאנג טונג דה דה מסתובב בחצר המשותפת, הדוגמאות על החצאיות והחולצות נראות כאילו זזות. אני מרגיש כאילו הגלים לא רק נראים על הבד, אלא גם מהדהדים בצליל, בצעדים, במילים העתיקות: "הו ים, כה רחוק / הרים גבוהים חוסמים את הדרך / אני עדיין חולם על היום / לחזור ולשמוע את הגלים מתנפצים...". ישנם שירים של אנשי קו בטרה מיי הנושאים גם הם את אותה תחושה, כאילו הכמיהה לים עיגנה את עצמה בתודעת ההרים והיערות.

נערת קאטו תחת קורת הגג Gươl. צילום: Xuân Hiền

...כמו סירה באמצע יער עצום

בניגוד לאנשי קין, שלעתים קרובות מגלף דרקונים ועוף החול על מקדשיהם ופגודותיהם כדי לסמל כוח, קהילות הרי טרונג סון מפקידות את השקפת עולמן ופילוסופיית חייהן בכל פיסת בד, סל וגג של הבית המשותף... גלי ים, הירח, השמש, הגשם, גרגירי אורז - את כולם ניתן להפוך לדפוסים.

אם ברוקאד הוא הבד שמספר סיפורים, אז הגול (בית מסורתי) והבית הארוך הם כמו "מפרשים" בין רוחות ההרים. גגות הגול בצ'ו טו מתעקלים כמו מפרשים מלאי רוח, העמודים הראשיים והקטנים יותר מגולפים בטיגריסים, ציפורים, דגים וגלים. כשנכנסים לגול של כפרי פונג או ארו בהרי דא נאנג הגבוהים, מרגישים כאילו נכנסים ללב ספינה ענקית העוגנת ביער העצום. אני מדמיין את פסטיבל הכפר הראשון אחרי שחר הזמן, כאשר הגונגים מהדהדים, הגול הופך לספינה הנושאת את נשמות האנשים על פני ההרים והיערות, כאילו מושיט יד לגלים באופק הרחוק.

לאחר שהייתה לי הזדמנות לבקר ברמות המרכזיות, הרגשתי שגם בתי הבתים הארוכים של אדה נשאו את רוח הים. גרמי המדרגות גולפו בזוג שדיים וסהר - המסמלים פוריות ודומים לגלים מוארים באור ירח על פני המים, ומזכירים גם את הגאות והשפל. במרחב זה, סמכותן של נשים שזורה בקצב חיי הקהילה, ממש כמו הים המטפח והמגן.

בטרא מיי, בתי הכפר של אנשי קו, קא דונג ושי דאנג דומים לרפסודות עץ החוצות נחלים. הגמלונים מגולפים בגלים מתפתלים, ציפורים ודגים; גג הקש העבה נראה כמו גוף של סירה, העומד בפני שיטפונות, גשם ורוח מהמקור ועד הים.

והזיכרונות עולים שוב ושוב…

חוקרים מציעים כי אבותיהם של קבוצות הרים רבות בטרוונג סון מקורם באזורי חוף, ונעו במעלה הזרם לאורך נהרות אל ההרים. זיכרונות מהים עשויים להיות מושרשים עמוק בתודעתם וממשיכים לחיות בדפוסים, שירים ואגדות. החוקר פאם דג'ק דונג הדגיש פעם כי תרבות טרונג סון-טאי נגוין הושפעה עמוקות מהארכאי המלאי, עם עקבות ימיות שנמצאות בשפה, באדריכלות ואפילו במיתוסים.

אבל בתודעתם של אנשי ההרים, הים מייצג אולי את כמיהתם של אנשים חופשיים, פתוחים וסובלניים, המביטים אל האינסוף. כאשר הם אורגים ספירלה, אנשי גי טריאנג כאילו משחזרים את קצב הגלים. כאשר הם גולפים את דמותם של דג או סירה, אנשי קו טו או קו בוודאי רוצים להעביר את חלומם להגיע אל נהרות, נחלים ולים.

ובאור האש של לילות הפסטיבל, כשאנשים מתנועעים לצלילי הריקודים בעמק המוקף הרים וגבעות, מביטים בבדי הברוקאד, בבית הקהילתי של הכפר... ביין האורז המשכר, הלב מתנפח וגואה כמו גלי אוקיינוס ​​​​העוגנים אל ההרים.

אולי, חיפוש אחר הים בהרים אינו עניין של לראות גלים מוחשיים, אלא של להבין כיצד אנשים משמרים זיכרונות, מקשרים את העבר להווה ומונעים פיצול תרבותי.

הים חסר גלים בתוך היער העצום, אך הוא נוכח בעדינות בדוגמאות הספירלה ובגגות הבתים המשותפים הנמתחים כמו מפרשים.

נראה שהים זרם דרך הזרמים התת-קרקעיים של תודעת רכס הרי טרונג סון מאז ימי החטא והנסיגה של הים...

מקור: https://baodanang.vn/tim-bien-tren-nui-3305717.html